A+ A-

גליל מערבי

קרן ברתות ונחל כזיב... אל קרן ברתות ונחל כזיב, בשבילי החורש הצפוף

חזור

קרן ברתות ונחל כזיב - נחל כזיב וסביבתו מלאים בשבילי הליכה, העוברים בתוך החורש ומחברים בין נקודות תצפית, אתרים היסטוריים, מוקדי פריחה ובריכות רחצה ושכשוך. מקרן ברתות נשקיף על ערוצו העמוק והמפותל של נחל כזיב, על מבצר המונפורט המרהיב ועל השטחים המיוערים המשתרעים לכל מלוא העין. בסוף האביב נהנה מפריחת דם המכבים ובעיקר מהפריחה הנדירה וההדורה של השושן הצחור. לאחר מכן נרד אל ערוץ נחל כזיב, נשכשך ונרחץ בבריכות, ונזחל בניקבת מים ארוכה וקסומה. לבסוף נלך בין שרידי טחנות קמח הפזורות בערוץ הנחל, ונטפס בשביל מאתגר אל מצפה אבירים הנישא מעל נחל כזיב. המסלול מסדרת ספרי הטיולים "אל ארץ אהבתי - 115 המסלולים היפים בישראל", להזמנת הסדרה לחץ/י כאן


 נקודת מוצא: מגרש חנייה מסודר, סמוך למצפה הילה.   נקודת סיום: לצד כביש הגישה למצפה אבירים.   סוג המסלול: חד כיווני.   אופי המסלול: מתאים לקבוצות קטנות, לזוגות ולמיטיבי לכת.   דרגת הקושי: בינונית-קשה.   עונה מומלצת: מתאים לכל עונות השנה. לא בימות גשם בגלל חשש מהחלקה. השושן הצחור פורח בקרן ברתות בסוף חודש אפריל ובתחילת מאי.   אורך המסלול: כ-8 קילומטר.   משך הטיול: 5-4.5 שעות.   אופי ההליכה: המסלול עובר בשבילים צרים ומוצלים ברובם, מלבד חלקים קצרים החשופים לשמש. חלקו הראשון של המסלול במגמת ירידה, וסיום המסלול בעלייה מעט תלולה.   עומס: בריכות נחל כזיב עמוסות בשבתות, בחגים ובחופשות.   ניקיון המסלול: נקי בדרך כלל.   ציוד מומלץ: בגדי ים, נעליים להליכה במים, פנס לכל מטייל.   תשלום ושעות פתיחה: ללא תשלום וללא הגבלת שעות.   מפת סימון שבילים: מספר 2 – הגליל העליון.   מסלול קצר: יש, אל התצפית והפריחה בקרן ברתות.  
ניווט לנקודת המוצא
ניווט לנקודת הסיום

איך מגיעים?

מכיוון שהמסלול מתחיל בנקודה אחת ומסתיים באחרת, יש צורך בשתי מכוניות. מגיעים לצומת כברי, ופונים בה מזרחה בכביש 89 לכיוון מעלות. חולפים על פני פניות לגעתון ויחיעם, מעיליה, מעלות תרשיחא ופקיעין, ואחרי כ-20 קילומטר מגיעים לצומת אלקוש. פונים שמאלה לכיוון אלקוש ואבירים, חולפים על פני כניסה ראשונה למושב אלקוש ואחרי כ-3 קילומטר מגיעים למעגל תנועה ולפנייה נוספת ימינה לכיוון אלקוש. ממשיכים עוד כ-100 מטר, ופונים שמאלה בכביש 8925 לכיוון אבירים ופסוטה. לאחר כ-1.8 קילומטר מגיעים לפסוטה, ומיד אחרי שעוברים מגרש כדורגל שנמצא משמאל, פונים שמאלה על פי השילוט לאבירים. נוסעים כ-2.3 קילומטר, ומחנים את המכונית הראשונה בצד הכביש |13|, בכניסה לשביל מסומן בשחור המוביל לשמורת הטבע נחל כזיב. עם המכונית השנייה חוזרים בדרך בה הגענו לצומת אלקוש, פונים בה ימינה ונוסעים כ-9.5 קילומטר עד לכניסה למעיליה |1|. פונים ימינה למעיליה ומצפה הילה ונוסעים בכביש המתפתל. עוברים ליד קבוצת עצי איקליפטוס, סמוך למבני בית ספר ויורדים לצד מטע זיתים. לאחר כ-1.4 קילומטר עוברים בשער צהוב |2|, נוסעים עוד כ-800 מטר אחריו ומגיעים לפנייה ימינה לכיוון מצפה הילה |3|. חולפים על פני פנייה זו וממשיכים ישר לכיוון "דרך נוף מעיליה – מנות". במזלג השבילים הראשון |4| בוחרים בשביל הימני, ואחרי עוד כ-500 מטר מגיעים למזלג שבילים נוסף, בו פונים ימינה אל שביל רחב המסומן באדום, לכיוון נחל כזיב והמונפורט. יורדים בשביל הרחב כ-100 מטר, ומחנים את המכונית במגרש חנייה מסודר ורחב |5|.


תצפיות ושושנים בקרן ברתות

כ-3.2 קילומטר, 2-1.5 שעות



את מסלול הטיול בנחל כזיב אנו מתחילים במגרש חנייה מסודר |5|, סמוך ליישוב מצפה הילה. נחצה את השביל האדום ונפנה אל שביל רחב המסומן בשחור, על פי השילוט לנחל כזיב ועין טמיר. בתחילת הדרך השביל רחב וחשוף לשמש, ואנו נרד בו במתינות מול בתי היישוב מצפה הילה, שפזורים בין העצים הירוקים.





בתי היישוב מצפה הילה פזורים בתוך החורש הירוק



בתוך 4-3 דקות השביל הופך צר, ואנו נכנסים בעקבותיו לתוך החורש המוצל. הירידה בין העצים והשיחים מפותלת ומהנה, חלקים ממנה מתונים וחלקים תלולים מעט. כעבור 7-5 דקות השביל עושה תפנית, ומתחיל לטפס מעט בתלילות בתוך החורש הצפוף. אחרי כ-10 דקות של עלייה חוזר השביל לרדת מעט, ומכאן הוא עולה ויורד חליפות. לאחר כקילומטר של הליכה מתחילת המסלול, שיארך 30-25 דקות, נפנה בעקבות השביל המסומן בשחור שמאלה, לכיוון צפון. עצי אלון, אלה ארצישראלית וקטלב מקיפים אותנו, וביניהם פורחים בסוף האביב לטמים ורודים ולבנים, ופרחי דם המכבים שמציגים כדוריות אדומות בראש גבעול גבוה. אחרי 20-15 דקות נוספות של הליכה מישורית ומוצלת, נגיע לפיצול שבילים |6|. השביל המסומן בשחור פונה ימינה אל נחל כזיב, ואילו אנו פונים שמאלה לשביל צר המסומן בכחול. במהרה נצא אל קטע חשוף לשמש, ונתפתל בין שיחים צפופים שמסתירים לעיתים את השביל. בתוך דקות ספורות נחזור ללכת בצל עצים מצלים, אך אחרי 15-10 דקות נצא שוב לשטח פתוח, ולעינינו יתגלה נוף עוצר נשימה. משמאל מתפתל ערוץ נחל ברתות, עמוס בחורש טבעי, ירוק וצפוף במיוחד. מאחור מבצבצים בין העצים בתי היישוב מצפה הילה, ומלפנים ניצב במלוא תפארתו מבצר המונפורט. המבצר הצלבני בנוי בתוך החורש, בקצה שלוחה מעל ערוץ נחל כזיב, ומראהו מזכיר טירה מסיפורי האגדות. מאחורי המבצר נראה את בתי היישוב מנות, ובאופק את בתיה של העיר נהריה שעל חוף הים. נמשיך ונלך בשביל הטרשי המסומן בכחול, כשמראה המבצר מלווה אותנו מלפנים. כעבור כ-5 דקות נגיע לגוש סלעים טרשיים ואפורים, המסמנים את מקומה של קרן ברתות |7|. השביל יורד משמאל לגוש הסלעים, ואילו אנו נטפס עליהם ונהנה מתצפית נהדרת. נחל ברתות נשפך אל ערוץ נחל כזיב הענק שנמצא מתחתינו. מצוקים חדים ומדרונות תלולים מקיפים את הנחל, ויוצרים מראות מרשימים. על אחד המצוקים ניצב מבצר המונפורט, טבול ומוקף בעצים צפופים. נשב מול הנוף הנהדר באוויר הפתוח, ננוח מעט ונספר על מבצר המונפורט.





משקיפים מקרן ברתות |7| על מבצר המונפורט ונחל כזיב



מבצר המונפורט אמנם נישא בגאון מעל ערוץ נחל כזיב, אך כשבודקים את מיקומו, רואים שהוא חסר היגיון. המבצר בנוי על צלע ההר, ולא בנקודה הגבוהה ביותר. מנקודה זו הוא משקיף אך ורק על ערוצו של נחל כזיב, ולא על שטחים נרחבים יותר. מכיוון שבערוץ הנחל לא עברה מעולם דרך ראשית או חשובה, אין כל סיבה להקים מעליו מבצר אדיר שכזה. יתר על כן, למבצר המונפורט אין קשר עין עם אף מבצר אחר בסביבה. לכן נשאלת השאלה, מדוע הוקם המבצר דווקא כאן?

מבצר המונפורט נבנה במקור במאה ה-12, על ידי משפחת אצולה צרפתית שהקימה לעצמה חווה חקלאית בגליל. כמה עשרות שנים מאוחר יותר נכבשה החווה על ידי מסדר של נזירים טבטונים לוחמים, והם אלה שהפכו את המקום למבצר. הם ניצלו את תשתיות החווה כדי להקים נקודת משמר ולינה לנזירים הלוחמים, וכינו את המקום בשם "מונפורט", שפירושו "ההר החזק". הנזירים הרחיבו את החווה, הקיפו אותה בחומה בצורה והקימו סביבה מגדלי שמירה. ממבצר המונפורט וממבצרים נוספים בגליל, יצאו הנזירים להילחם בשליט האיובי צאלח א-דין, שכבש את ארץ ישראל מידי הצלבנים. אחרי כ-100 שנים בהן שימש מעוז איתן, נפל מבצר המונפורט בידי השליט הממלוכי בייברס, שהחריב אותו בשנת 1271.





מבצר המונפורט המרשים נישא מולנו



מנקודת התצפית נחזור אל השביל המסומן בכחול, נפנה ימינה ונעבור בתוך החורש המוצל למרגלות הקרן. בסוף חודש אפריל ובתחילת מאי פורחים באזור פרחי השושן הצחור, ולכן אם הגענו בעונה זו נלך לאט ונחפש את הפרחים הנדירים. השביל עולה במתינות בין סלעים אפורים ובין פרחי דם המכבים שפורחים בהמוניהם. אחרי כ-10 דקות נטפס על סלע בולט, נרד מצידו השני ונחפש משמאל לשביל פרחי שושן צחור בודדים, אך המקבץ הגדול נמצא בהמשך. נטפס בקבוצה של מדרגות סלע, ובמהרה נגיע למצוק טרשי ואפור ומשמאלו נראה עשרות פרחי שושן צחור, שפורחים בצמוד לשביל. גבעולי השושן הצחור נישאים לגובה רב, מהם יוצאים פרחים לבנים וגדולים הדומים בצורתם למשפך, ומתוכם בולטים שישה אבקנים ועמוד עלי ארוך ומרשים. מראה הפרחים המלכותיים על רקע הסלעים האפורים והעצים הירוקים מרהיב ביופיו. הנוף הנשקף מסביב, ערוץ נחל כזיב המתפתל למטה והמצוקים שסביבנו, הופכים את נקודת פריחת השושן הצחור לאחד המקומות היפים בגליל.





שושן צחור יפהפה פורח מתחת לקרן ברתות



לאחר הצפייה בפרחי השושן הצחור נחזור ללכת בשביל הצר המסומן בכחול. השביל עולה ויורד במתינות, נכנס ויוצא מהחורש לסירוגין. לאורך ההליכה נשקפים אלינו מדי פעם בתי היישוב מצפה הילה מדרום, ומלפנים נראה את ערוצו העמוק והמרשים של נחל כזיב, אליו מועדות פנינו. מעל המדרונות התלולים נוכל להבחין באופק בפסגתו העגולה של הר אדיר. אחרי 30-25 דקות של הליכה נגיע לצומת שבילים |8|. השביל המסומן בכחול מסתיים, ושביל מסומן בשחור פונה לימין או לשמאל. פנייה ימינה תוביל אותנו חזרה אל החניון במסלול הקצר, ואילו אנו נפנה שמאלה ונתחיל לרדת לנחל כזיב.





מבט מזרחה על ערוצו העמוק של נחל כזיב



אל בריכות נחל כזיב

כ-4.8 קילומטר, כ-3 שעות



השביל המסומן בשחור יורד בתחילה במדרגות סלע ובהמשך בשביל צר, לעבר נחל כזיב. הדרך מוצלת לכל אורכה תחת צמרות העצים הצפופות, ומדי פעם נשמע את קולות המטיילים ההולכים בנחל. כעבור 15-10 דקות של ירידה מתונה פונה השביל בחדות שמאלה, וממשיך להתפתל בירידה תלולה מעט יותר. בתוך כ-15 דקות נוספות, ובסך הכל 30-25 דקות של ירידה, נגיע אל נחל כזיב |9|. נפנה ימינה בשביל צר המסומן בירוק, ונלך בתוך החורש הצפוף, בצמוד לערוץ הנחל הזורם. מי שהביא נעליים להליכה במים ינעל אותם כעת, משום שמדי פעם נצטרך לחצות את מי הנחל הרדודים.





מדלגים בין אבנים בנחל כזיב



אחרי כ-5 דקות של הליכה בנחל נמצא את עצמנו על שפת בריכה רחבת ידיים, אליה נופל מפל קטן |10|. מי המעיין עין טמיר, אליו נגיע בעוד דקות ספורות, זורמים במורד נחל כזיב, ויוצרים קבוצה של בריכות. בריכה זו היא הגדולה והיפה בבריכות נחל כזיב. רוחב הבריכה מגיע לכ-20 מטר, ועומק המים בנקודות מסוימות בתוכה הוא כ-1.2 מטר. את הבריכה מקיפים סלעים גדולים ומצוקים גבוהים, המשווים לה מראה מיוחד. מומלץ ללבוש בגדי ים ולהיכנס לטבילה מרעננת במי הבריכה הצלולים, יחד עם הדגים הרבים ששוחים בה.  





בריכה רחבת ידיים בנחל כזיב |10|



לאחר הבילוי בבריכה הגדולה, נמשיך בשביל הצר המסומן בירוק המקיף את הבריכה משמאל, ונעלה מעט. נחצה שוב את הנחל, נעבור בין שיחי פטל ובתוך דקות ספורות נגיע למעיין עין טמיר |11|. מי המעיין נובעים מתוך ניקבה חצובה וזורמים בין משטחי סלע לבנים ובוהקים בשמש. בתוך משטחי הסלע נוצרו מעין אמבטיות קטנות, בהן אפשר לשכשך רגליים ואפילו לשכב בתוך המים.





מימיו של עין טמיר זורמים בין משטחי סלע לבנים |11|



בקצה הימני של משטחי הסלע נמצאת ניקבת מים צרה, ממנה נובעים מי המעיין. מי שמעוניין יכול להיכנס אל הניקבה עם פנס, ללכת ולזחול בתוכה, ולהגיע בקצה לשני כוכים מלאים במים צלולים וקרים. מי שמעדיף לוותר על הזחילה בניקבה של עין טמיר, יכול ליהנות משכשוך בבריכות הרדודות הרבות שסביב המעיין או ממנוחה נעימה על משטחי הסלע הלבנים שפזורים ביניהן. לתשומת לבכם: הניקבה צרה מאוד ואינה מתאימה לאנשים גדולי מימדים. בתוך הנִיקבה צריך להתכופף, לשבת ולזחול בתוך המים, שמגיעים עד לגובה של כ-80 סנטימטר.





הכניסה לניקבת המים בעין טמיר |11|



מהמעיין עין טמיר |11| נמשיך בשביל המסומן בירוק במעלה ערוץ הנחל. נעבור ליד בריכה רדודה וצלולה המלאה דגים ולצידה נחצה את הנחל לגדתו השמאלית (צפונית). נעלה במספר מדרגות חצובות בסלע ונגיע למפגש עם שביל מסומן בכחול העולה בתלילות לחניון הזיתים. נפנה ימינה להמשך השביל המסומן בירוק, על פי השילוט לעין זיו. השביל מתרחב, עולה במתינות ועובר במקביל לערוץ הנחל הזורם, בין עצי דולב ענקיים. לאורך ההליכה נחצה את הנחל על גשרוני עץ צרים, נתרשם מהמצוקים שעוטפים אותו מלמעלה ונעבור ליד שרידי טחנות קמח עתיקות. לאורך נחל כזיב ישנם שרידים של 12 טחנות קמח, רובן מן התקופה הצלבנית. אנשי המקום ניצלו את מי הנחל כדי לסובב את אבני הריחיים שטחנו את גרגרי החיטה, וייצרו קמח עבור המצודות הצלבניות שהיו בסביבה. לאחר כ-1.5 קילומטר שיארכו כ-30 דקות של הליכה, נגיע למפגש עם שביל צר המסומן בשחור שעולה לכיוון מצד אבירים |12|. ניפרד מהשביל המסומן בירוק ומנחל כזיב, ונפנה שמאלה לשביל הצר המסומן בשחור שיוביל אותנו אל המכונית. בתחילה נעלה בתלילות בשטח חשוף לשמש, אך בהמשך תהפוך העלייה מתונה ומוצלת. לאורך העלייה כדאי לעצור, להביט לאחור וליהנות ממראה נחל כזיב המיוער המתפתל בין ההרים והמצוקים. כעבור 45-30 דקות של עלייה יוצא השביל בין שני עמודי מתכת ונפגש עם גדר תיל שתוחמת את השטח שמימין. זהו שטח של אחת מחוות האיקלום של היחמורים סביב נחל כזיב.





בריכת שכשוך רדודה בנחל כזיב



היחמור הפרסי היה נפוץ בעבר במרחב שבין איראן לארץ ישראל. עם המצאת הנשק החם, הפך היחמור מטרה איכותית לציידים, עד שבמחצית הראשונה של המאה ה-20 הוא נחשב לבעל חיים שנכחד לגמרי מן העולם. אולם בשנת 1956 התגלתה במקרה אוכלוסייה קטנה של יחמורים בדרום מערב איראן. רשות הטבע והגנים הצטרפה למאמץ הבינלאומי להצלת היחמורים, והקימה בשמורת טבע חי-בר כרמל גרעין רבייה של היחמור הפרסי. "מייסדי" גרעין הרבייה היו שני זכרים שהובאו מגן חיות בגרמניה, וארבע נקבות שהובאו מאיראן. היחמורים מאיראן עלו ארצה במטוס אל-על האחרון שיצא לישראל, בימי המהומות של ראשית המהפכה האסלאמית. גרעין הרבייה התפתח היטב, והיחמורים העמידו צאצאים לרוב. בשנת 1996 החלו לשחרר את היחמורים חזרה אל הטבע, בעיקר בשמורת נחל כזיב. אם יתמזל מזלנו נראה יחמור חולף על פנינו בריצה בתוך שטח החווה.



מגדר התיל נמשיך ונעלה עוד 10-7 דקות ונגיע למפגש שבילים. שביל לבן פונה שמאלה לכיוון מערת המקדש, ואילו אנו נפנה ימינה בעקבות השביל המסומן בשחור. נעלה במתינות 20-15 דקות נוספות, עד שנגיע אל הכביש ואל המכונית הממתינה לנו לצידו |13|.



המסלול הקצר, אל התצפית והפריחה בקרן ברתות

כ-5 קילומטר, 3-2 שעות



מטיילים שמעוניינים במסלול קצר יותר, יכולים להסתפק במכונית אחת, ולהחנות אותה בנקודת ההתחלה של המסלול |5|. ממגרש החנייה המסודר יוצאים בשביל המסומן בשחור על פי ההנחיות במסלול הארוך, יורדים ועולים בתוך החורש, עד למפגש עם שביל המסומן בכחול |6|. פונים שמאלה בשביל זה וממשיכים על פי ההסבר במסלול הארוך. המסלול מוביל אותנו לתצפיות נהדרות מקרן ברתות |7| על נחל כזיב ומבצר המונפורט, ולמוקד פריחה של פרחי שושן צחור מרהיבים, שפורחים בסוף האביב, בדרך כלל בתחילת חודש מאי. לאחר מכן ממשיכים בשביל המסומן בכחול כחצי שעה נוספת, עד למפגש עם שביל מסומן בשחור |8|. המטיילים במסלול הארוך פונים שמאלה אל נחל כזיב, ואילו המטיילים במסלול הקצר פונים ימינה בשביל הצר המסומן בשחור חזרה אל מגרש החנייה. חולפים על פני צומת השבילים בה עברנו בתחילת המסלול |6|, וממשיכים בעליות ובירידות במשך 40-30 דקות, עד שמגיעים אל המכונית.



המסלול מופיע בסדרת

'אל ארץ אהבתי' - 115 המסלולים היפים בישראל 





לרכישת הסדרה לחץ/י כאן