סיפור קצר
הדפסה

סיפור קצר - נקב אל יהוד:

"נתיב לנשר בשמיים, שביל לפרא בין הרים, מול אויב דרכנו יעל, בין נקרות ובין צורים" (מתוך המנון הפלמ"ח). סיפורי מסעות הפלמ"ח בארץ ישראל לפני קום המדינה, אפופים בדרך כלל בנוסטלגיה ומלאים בפרטי פולקלור עסיסיים.

אחד הסיפורים המרתקים מכולם, מספר על אנשי פלוגה ג' של הפלמ"ח, שהיו בעיצומו של מסע ארוך בן 21 יום ממדבר יהודה לצפון הנגב. היה זה החורף של שנת 1944, המנדט הבריטי שלט בארץ, ומכיוון שאנשי הפלוגה לא רצו להתגלות על ידי הבריטים בשטחים הרחבים של מישור רותם, הם נאלצו לסטות מן המסלול שתכננו מראש. לאחר מעבר בכמה ערוצי נחלים הגיעה הפלוגה אל נחל חתירה, ולפתע מצאה את עצמה מול מפל ענקי שהתנשא מימין ושלוחה גבוהה שחסמה את הדרך משמאל, והיה נראה שאין מנוס מלחזור בדרך שבה הגיעו. מה לעשות? שאלו את עצמם חיילי הפלוגה, ומתוך חוסר ברירה טיפסו בצד השלוחה בעזרת גומות אחיזה שנחצבו בגרזנים, יתדות שתקעו בסלע וסולם ששלביו היו הרובים שלהם. כך נפרץ מעלה תלול חדש, שכונה על ידי אנשי הפלמ"ח ועל ידי הבדואים שהתגוררו בסביבה, בשם הערבי - נקב? אל-יהוד (מעלה היהודים). כיום נקרא המעלה "מעלה פלמ"ח", במקום מוצב סולם מתכת יציב, ואת דרכנו בשביל התלול מלווים יתדות וכבלי מתכת, אך אל לנו לשכוח מי היו אלו שפרצו את הדרך במו רגליהם.