שעת סיפור - מיהי שולמית, שעל שמה נקראות שערות שולמית?

לפני שנים רבות מאוד היה בארץ מלך גדול ולו בת מקסימה, שקראו לה שולמית ולא שיער ארוך ומתולתל. יום אחד יצאה שולמית לשוטט בהרים ופגשה בנער צעיר שרעה את הצאן. הנער הזמין את הנערה החמודה ויפת התלתלים (מבלי לדעת שהיא בת מלך) לאכול איתו ארוחת צהריים ביער, והם התאהבו זה בזו.

כששמע המלך שבתו הנסיכה מאוהבת ברועה צאן פשוט, הוא כעס מאוד ואמר: "בתי המקסימה לא תינשא לרועה צאן פשוט. נסיך חשוב מעבר לים ביקש את ידה, והיא תהיה לו לאישה".
שולמית העקשנית והמאוהבת, סירבה לוותר על בחיר לבה וביקשה מאביה להינשא לרועה הצאן. אבל הדבר רק הקשיח את לבו של המלך והוא כלא את בתו בארמון רחוק כדי למנוע ממנה להוסיף ולהיפגש עם רועה הצאן הפשוט.
הימים עברו, ולאחר חודשים רבים חלפו, ואז, יום אחד, נמלטה שולמית מן הארמון ורצה לפגוש את אהובה. הפגישה הייתה מרגשת מאוד וצמד האוהבים החליטו לברוח לארץ רחוקה, שבה יוכלו להתחתן ולחיות יחד. אבל המלך לא ויתר ושלח את כל הצבא הגדול שלרשותו בעקבות הבורחים. בעודם נמלטים, הגיע הזוג אל מערה אפלה אי שם בהרים, שמתוכה זרם מעיין קטן. עמדו שולמית ורועה הצאן אובדי עצות, ולא ידעו מה לעשות ולאן לפנות. פתאום שמעו את המערה קוראת להם: "בואו יקיריי, היכנסו אלי ואסתיר אתכם מהצבא הגדול שרודף אחריכם". קולות החיילים כבר נשמעו מעבר להרים והשניים לא היססו וקפצו במהירות לתוך המערה. מרוב מהירות נתפס חלק משערה הארוך והמתולתל של שולמית מחוץ למערה. כדי להסתירו צבעו אותו המעיין והמערה במהירות בירוק, עד שנראה כמו צמח הגדל מתוך הסלע. עד היום לא הצליחו החיילים למצוא את זוג האוהבים, מפני שכל המעיינות מגדלים את הצמח הנקרא "שערות שולמית", כדי להסתיר את המקום שבו חיים באושר רב שולמית ואהובה רועה הצאן.