שמואל הנביא הנהיג את עם ישראל החל מסוף תקופת השופטים ועד תקופת המלוכה. עוד בטרם לידתו, הוקדש שמואל על ידי חנה אימו לעבודת האל.
בילדותו הובא שמואל למשכן בשילה, שם גדל וחונך על ידי עלי הכהן. במשכן בשילה הוא חווה גם את ההתגלות האלוהית הראשונה שלו: "ויסף יהוה להראה בשלה: כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו, בדבר יהוה" (שמואל א', ג', כ"א). אחרי תקופה ארוכה בה לא הייתה לעם ישראל מנהיגות מרכזית, היה שמואל נביא, שופט ומנהיג צבאי של עם ישראל כולו. על פי המסופר במקרא, מנהיגותו של שמואל התאפיינה בכך שהיה נוהג להסתובב בעצמו בין הערים והעיירות, היה קשוב לעם ומעורה בחייו: "והלך? מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה; ושפט את ישראל את כל המקומות, האלה. ותשבתו? הרמתה כי שם ביתו? ושם שפט את-ישראל (שמואל א', ז', ט"ז-י"ז). למרות שהתנגד לרצון העם להמליך עליהם מלך ככל העמים, עשה שמואל כמצוות ה'. שמואל משח את שאול למלך, ובהמשך גם את דוד, ובכך שם קץ לתקופת השופטים המקומיים ששפטו את עם ישראל במשך מאות שנים.