סיפור קצר - העיר המקראית כפירה:

בעת כניסת בני ישראל לארץ, הגיעה השמועה על כיבושי יהושע ביריחו ובעי, עד להרי יהודה, אל תושבי גבעון. כדי למנוע מיהושע לכבוש גם את עריהם, החליטו אנשי גבעון להערים עליו ולהידמות לאנשים שהגיעו מארץ רחוקה. אנשי גבעון שלחו אל יהושע נציגים לבושים סחבות ונעולים נעליים בלות, שהגיעו אל יהושע וביקשו לכרות איתו ברית. אנשיו של יהושע חשדו וביקשו הוכחה לכך שאינם מבני הארץ הזו.

לראייה, הציגו תושבי גבעון את הלחם, שיבש לכאורה במהלך הדרך, ואת נאדות המים שבקעו. אנשיו של יהושע האמינו לסיפור, כרתו איתם ברית שלום והתחייבו לדאוג לבני בריתם. כעבור שלושה ימים, כאשר התגלה פשר התרמית, עלו בני ישראל אל ערי הגבעונים: "ויסעו? בני ישראל ויבאו? אל עריהם ביום השלישי; ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים". בשל השבועה שניתנה והברית שנכרתה, לא פגעו אנשיו של יהושע בגבעונים, אך תושביהם הפכו לחוטבי עצים ושואבי מים עבור בני ישראל. העיר המקראית כפירה, אחת מערי הגבעונים, מזוהה בתל כפירה, הנישא מולנו לאורך הירידה אל הנחל.