מעניין לדעת – העיר המקראית עיון:

לאחר כניסת בני ישראל לארץ, התיישבו בני שבט נפתלי בחלקה הצפון-מזרחי של הארץ. נחלת שבט נפתלי השתרעה מנהר הליטאני בצפון ועד לנחל יששכר בדרום, ומנהר הירדן, ימת החולה וים כנרת במזרח, ועד לגבול עם נחלות השבטים אשר וזבולון באזור הר תבור במערב.

מיקומה המרוחק של הנחלה, העניק לערי שבט נפתלי מעמד של ערי מבצר, שייעודן הוא להגן על הארץ מפני פלישת אויבים מבחוץ. כך מצאו את עצמן הערים הצפוניות בנחלה – דן, עיון, אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וערים נוספות – מותקפות על ידי כל צבא זר שרצה להיכנס לארץ מצפון. אך מיקומן המרוחק של הערים העניק להן גם יתרונות. השטחים החקלאיים רחבי הידיים ומקורות המים האיתנים התחלקו בין מספר מועט של ערים, ותושביהן יכלו להתפרנס מהם בכבוד. כדאי לזכור שבדרך כלל חיו התושבים באזור בשקט ובשלווה, ולכן התנ"ך אינו מרבה להזכיר אותם. העיר עיון שכנה במעלה ערוץ נחל עיון וסמוך למקורותיו, בתל שנמצא כיום בשטח לבנון. העיר מוזכרת בתנ"ך רק כאשר היא נכבשת מדי פעם בידי צבאות זרים, אך למרות שאין עליה פרטים נוספים, השתמר שמה היטב. עד היום נקרא העמק החקלאי רחב הידיים, בתוכו שכנה העיר העתיקה, בשם "עמק עיון", וערוץ הנחל המרכזי המנקז אותו, בו נמצאת הבריכה, נקרא נחל עיון. גם העיירה הלבנונית מרג' עיון, עיירה קטנה בדרום לבנון, משמרת את שמה של העיר המקראית הצפוניות ביותר, שהייתה בנחלת שבט נפתלי.