facebook
:
IMG_6916
blank
סיורו של דוד גל-אור | טל' נייד: 054-2406657

דוד לוקח אותנו לסיור לילי מרגש, ומראה לנו את אופייה המיוחד של ירושלים בלילות הסליחות.

סיפור אישי – ניגוני הסליחות המלווים את חיי:

מפי דוד גל-אור

תקופת הסליחות זכורה לי היטב מימי ילדותי בשכונת פאג"י בירושלים. במוצאי השבת בה התחילו בני עדות אשכנז לומר סליחות, הייתי ממתין בהתרגשות ובציפייה בביתנו. סמוך לחצות הליל יצאנו אל בית הכנסת השכונתי הסמוך, ובאווירת חג היינו מתפללים ושרים את הניגונים שהיה כה אהובים עליי.

נסיון לקישור

קרא עוד

סיורי סליחות... אדון הסליחות - אל מוקדי הסליחות המיוחדים והמרגשים ביותר בירושלים

חזרה
סיורו של דוד גל-אור | טל' נייד: 054-2406657. דוד לוקח אותנו לסיור לילי מרגש, ומראה לנו את אופייה המיוחד של ירושלים בלילות הסליחות.

סיורי סליחות - חודש אלול מכונה במסורת היהודית בשם 'חודש הרחמים והסליחות', ואילו עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי הם 'עשרת ימי תשובה'. תקופה זו נועדה לחשבון נפש ולפתיחת דף חדש עם בוא השנה החדשה. במהלך פרק זמן זה נוהגים בני עדות המזרח להגיע כמעט מדי לילה לבתי הכנסת, ולומר סליחות. בלילות אלה שוררת בירושלים אווירה שונה מהרגיל. הרחובות הומים גם באישון ליל, בתי הכנסת פעילים בשעות חריגות, וקולות המתפללים בוקעים מתוכם מאמצע הלילה עד אשמורת הבוקר. סיור הסליחות בירושלים מוביל אותנו בין בתי כנסת מיוחדים, ומאפשר לנו להשתתף או לצפות בסליחות בסגנונות שונים. הסיור כולל ארבעה חלקים נפרדים: החלק הראשון לוקח אותנו אל בתי כנסת בהם נאמרות הסליחות בשעת לילה מאוחרת, והשני עובר בין בתי כנסת בשכונת נחלאות, בהן מתקיימות הסליחות לפנות בוקר. החלק השלישי מוביל אל הכותל המערבי וסביבתו, בו נאמרות הסליחות באופן מסודר בשעה 00:30, אך ממשיכות לאורך כל הלילה. החלק הרביעי והאחרון מוקדש לבית הכנסת הגדול, אליו מומלץ להגיע במוצאי השבת בהן מצטרפים בני עדות אשכנז לאמירת הסליחות. אפשר לבחור לסייר בכל אחד מהחלקים בנפרד, או לחבר שניים מהם לסיור ארוך יותר. מי שמעוניין, יכול להגיע לכל בתי הכנסת שמפורטים בסיור בזה אחר זה, וליהנות מלילה שלם של סליחות בכל רחבי ירושלים. לתשומת לבכם: זמני הסליחות בבתי הכנסת יכולים להשתנות משנה לשנה, ולכן חשוב לבדוק את השעות המדויקות לפני שיוצאים לסיור. המסלול הוא חלק מסדרת ספרים "לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים", להזמנת הסדרה לחץ/י כאן.



מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
סיורי סליחות... אדון הסליחות - אל מוקדי הסליחות המיוחדים והמרגשים ביותר בירושלים
arrow נקודת מוצא וסיום: הסיור יכול להתחיל ולהסתיים בכל אחד מבתי הכנסת. בכל מקרה, מומלץ להתחיל או לסיים בכותל המערבי.   arrow אופי הסיור: מתאים לקבוצות גדולות וקטנות, לחובבי מסורת יהודית ולזוגות.   arrow אורך הסיור ומשך הסיור: משתנה, בהתאם לבחירתכם.   arrow שעות וימים מומלצים: אמירת הסליחות בבתי הכנסת הספרדיים מתחילה בב' בחודש אלול, ונמשכת עד הלילה שלפני ערב כיפור, למעט ערבי שבת וחג. התקופה המומלצת ביותר לסיור, היא בימים האחרונים שלפני ראש השנה ויום הכיפורים. שעות אמירת הסליחות משתנות מבית כנסת אחד למשנהו, ומפורטות במידע השימושי ובגוף הסיור.   arrow לתשומת לבכם: השעות עשויות להשתנות מדי שנה, ומומלץ לבדוק אותן מראש.   arrow עומס: הכותל המערבי וסביבתו עמוסים בדרך כלל, בייחוד בימי חמישי בלילה, ובערבים שלפני ראש השנה ויום כיפור.   arrow אופי ההליכה: משתנה, בהתאם לבתי הכנסת ולמסלול שבחרתם.   arrow ציוד מיוחד: לבוש צנוע, כיסוי ראש לגברים.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי
סיורי סליחות... אדון הסליחות - אל מוקדי הסליחות המיוחדים והמרגשים ביותר בירושלים

בן אדם מה לך נרדם, סליחות מלאות עוצמה בחצות הליל
חלקו הראשון של סיור הסליחות, מוביל אל שני בתי כנסת שונים באופיים, בהם נאמרות הסליחות בשעות הלילה המוקדמות. בבית הכנסת "אוהבי ציון" |2| מתפללת קהילה צעירה של סטודנטים ומשפחות צעירות, דתיים וחילונים, המתגוררים בשכונת נחלאות. לעומת זאת, לישיבת "אור החיים" |3| מגיעים מתפללים ממגוון רחב של גילאים, בני עדות המזרח, חרדים וחובשי כיפות שחורות. למרות ההבדלים המהותיים, בשני בתי הכנסת ישנה חוויה מרגשת ומלאת עוצמה. בבית הכנסת "אוהבי ציון" נוהגים המתפללים להיפגש כשעה לפני אמירת הסליחות, כדי לשיר ולנגן ניגונים יהודיים מרגשים. לעומת זאת, בישיבת "אור החיים" נמשכת אמירת הסליחות זמן ארוך במיוחד, משום שמשתתף בה ציבור ענק של מתפללים. מומלץ להתחיל את הסיור בבית הכנסת "אוהבי ציון", ולהשתתף בניגונים ובתחילת הסליחות, ומשם לעבור אל ישיבת "אור החיים" להמשך הסליחות.

בית הכנסת "אוהבי ציון"
כתובת > רחוב שילה 23, נחלאות.
שעות הסליחות > בכל לילה בשעה 00:30. לעיתים נוהגים חברי הקהילה להתכנס כשעה לפני אמירת הסליחות, לשירה וניגונים. ניתן להתעדכן בשעת המפגש המדויקת בדף הפייסבוק של בית הכנסת (פרטים במידע השימושי).
איפה חונים > מגיעים לרחוב הרב שמואל ברוך, ומחנים את המכונית בחנייה עירונית לצד המדרכה. ניתן להמשיך ישר לרחוב אגריפס, ולחנות לאורכו, או לחפש חנייה פנויה ברחובות הסמוכים. ממקום החנייה עולים ברחוב אגריפס, חולפים על פני רחבה שנמצאת מימין, ומיד אחריה פונים ימינה לרחוב שילה |1|. הולכים כ-2 דקות, ומגיעים לבית הכנסת, שנמצא משמאל |2|. מי שמגיע לירושלים בתחבורה ציבורית, יכול להגיע ברגל מהתחנה המרכזית, מרחק שיארך כ-15 דקות הליכה.
מה לכתוב ב-GPS > הרב שמואל ברוך, ירושלים.

לחץ/י כאן להדרכת וידאו

ברגע שניכנס לבית הכנסת "אוהבי ציון", נוכל להרגיש את האווירה המיוחדת ששוררת בו. אל בית הכנסת מתקבצים מדי לילה עשרות צעירים בשנות ה-30-20 לחייהם, זוגות וסטודנטים שמתגוררים בשכונת נחלאות. בית הכנסת משמש להם מרכז קהילתי, ומקום מפגש חברתי תוסס ומלא חיים. נוכל למצוא כאן חובשי כיפות סרוגות לצד חילונים, אשכנזים עם ספרדים, וגם כמה מבוגרים תושבי השכונה, שמגיעים לכאן כדי "להידבק" באווירה המשפחתית. לעיתים נוהגת הקהילה הצעירה להיפגש כשעה לפני אמירת הסליחות, ולפתוח את המפגש בנגינה ובשירה של מזמורים יהודיים. חבורת נגנים מובילה את הערב, ואליהם מצטרפים נגנים מזדמנים מבין חברי הקהילה, שמוסיפים צלילי גיטרות, חלילים ושאר כלי נשיפה. הניגונים השלווים משרים על המקום רוגע, בעוד הניגונים הקצביים גורמים לחברים לפצוח בריקוד. החלק המוסיקלי נמשך כ-45 דקות, ואחריו מתחילה אמירת הסליחות, שמלווה גם היא בכלי נגינה. בשלב זה מתפצלים הגברים והנשים למקומות ישיבה נפרדים, אך סמוכים זה לזה. האווירה בעזרת הגברים ובעזרת הנשים דומה, והחוויה בשתיהן מהנה באותה מידה. גם בזמן הסליחות אפשר לחוש את הרוח התוססת, ומרגש לשמוע את הפיוטים המוכרים, כשברקע מתנגנים צלילי אקורדיון, קלרינט או סקסופון. בזמן התפילה נתבונן על בית הכנסת הפשוט, ונהנה ממראה הויטראז'ים הצבעוניים שעל החלונות, שמוסיפים גם הם לאווירה הצעירה ששוררת בין כתליו. כדאי לשים לב לבימה שבמרכז, שהועתקה מבית כנסת מרכזי בעיר שיראז שבפרס, ולארון הקודש היפהפה, שעוצב בהתאם לבימה על ידי האמן זאב רבן.

לא תמיד היה בית הכנסת מקום מפגש תוסס, אך מאז הקמתו הייתה לו חשיבות קהילתית יוצאת דופן. את בית הכנסת "אוהבי ציון" הקימו יהודים שעלו ארצה מפרס בסוף המאה ה-19. היהודים הפרסים סבלו מרדיפות ועלילות דם, ורבים מהם נמלטו ללא רכוש, והגיעו לארץ ישראל חסרי כל. בירושלים התקשו הפרסים להשתלב בקהילה הספרדית. הם לא זכו לתמיכה כלכלית, וחלקם נאלצו לחזר על הפתחים ולבקש נדבות, כדי שיוכלו להכניס דבר מאכל לפיהם. כמה מצעירי העדה לא יכלו לשאת את המראות המבישים, והחליטו לנקוט יוזמה, ולהקים אגודה שתסייע לבני עדתם בירושלים. בין היוזמים היו רפאל חיים הכהן ואחיו אהרון, דוד ואברהם כליפא, בני משפחת אהרוני, ובחור בשם אליהו בנא, אבי משפחת בנאי המפורסמת. בני החבורה בחרו לקרוא לאגודה שהקימו בשם "אוהבי ציון", המביע את רגש אהבתם למולדת. האגודה החלה לפעול במרץ, גייסה כספים, וסייעה לעולי פרס להתאקלם בירושלים. אחד הצעדים החשובים שעשו "אוהבי ציון", היה הקמת תלמוד תורה ובית כנסת, במקום בו אנו נמצאים. תלמוד התורה הוקם בחלק המזרחי של המבנה, באזור בו ניצב כיום ארון הקודש, ובית הכנסת הוקם בצמוד אליו, באזור דלת הכניסה של ימינו. בשנת 1906 נחנכו שני המוסדות, והפכו להיות מרכז הקהילה הפרסית בירושלים. בין המתפללים הקבועים בבית הכנסת היו בני משפחת בנאי לדורותיהם – מאיר אליהו בנאי, יוסי בנאי ועוד. למרות שהם לא היו היחידים שייסדו את המקום, ברבות השנים דבק בו הכינוי "בית הכנסת של הבנאים".


מתפללים צעירים בבית הכנסת "אוהבי ציון" |2|.

ישיבת "אור החיים"
כתובת > שכונת הבוכרים. הכניסה לגברים מפינת הרחובות עזרא ויואל, והכניסה לנשים מרחוב אבינועם ילין.
שעות הסליחות > בכל לילה בשעה 00:30.
איפה חונים > מגיעים לרחוב יחזקאל, ופונים ממנו לרחוב עזרא או לרחובות הבוכרים. את המכונית מחנים באחד הרחובות הסמוכים, בחנייה עירונית לצד המדרכה. ממקום החנייה חוזרים לרחוב יחזקאל, חוצים אותו, ונכנסים לאזור הישיבה |3|, שהרחובות המובילים אליו נסגרים לתנועת כלי רכב בלילות הסליחות. גברים נכנסים לרחוב עזרא, בעוד נשים פונות לרחוב אבינועם ילין המקביל אליו. יורדים כ-2 דקות, ונכנסים אל מבנה הישיבה שנמצא מימין (עבור הגברים) או משמאל (עבור הנשים).
מה לכתוב ב-GPS > רחוב יחזקאל, ירושלים.


מתפללים בכוונה עמוקה בישיבת "אור החיים" |3|.

בלב שכונת הבוכרים, ניצב בניין ענק, החולש על הרחובות שסביבו. זהו הבניין המרכזי של ישיבת "אור החיים", ישיבה שהוקמה על ידי הרב ראובן אלבז, ונועדה לחוזרים בתשובה. בימיה הראשונים למדו בישיבה תלמידים ספורים, אך בחלוף השנים היא צברה מוניטין רב, והפכה לאחת הישיבות הפופולאריות בקרב בני עדות המזרח. כיום לומדים במבנה הגדול כ-300 תלמידים, אליהם מצטרפים בזמן אמירת הסליחות רבים נוספים, שמגיעים באוטובוסים מכל רחבי הארץ. כבר בכניסה נרגיש כאילו הגענו לפסטיבל המוני. את פני הגברים יקבלו דוכנים של אוכל ושתייה, כמו גם דוכנים בהם מוכרים דיסקים של מוסיקה יהודית ושיעורי יהדות, ספרי קודש ותמונות של רבנים. מהמבואה נעלה במדרגות אל הקומה השלישית, שם נמצא האולם המרכזי. הנשים ייכנסו מרחוב צדדי, ויעלו היישר לעזרת הנשים שבקומה הרביעית, המוסתרת מאחורי פרגוד עץ. לקראת השעה 00:30 מתמלא האולם מאות מתפללים, צעירים ומבוגרים כאחד. כצפוי, רוב המתפללים חרדים, אך ישנם גם חובשי כיפות סרוגות בני עדות המזרח, שמגיעים הנה מדי לילה לומר סליחות. את התפילה מנהל הרב ראובן אלבז, מייסד הישיבה, שעומד בראשה עד היום. מאות המתפללים חולקים לרב כבוד רב, עומדים כשהוא נכנס, וכמהים לשמוע את דבר התורה שהוא נושא בין הפיוטים. רוב התפילה בישיבת "אור החיים" נעשית בשירה גדולה, מרגשת ומלאת כוונה. בזמן הפיוטים כדאי להביט במתפללים, ולראות על פניהם את הכוונה הרבה בה הם אומרים את הוידוי, ואת הכוונה השלמה כאשר הם קוראים בשם ה'. כדאי להצטרף לשירה, ולהיות שותפים לחוויה מרגשת ומלאת עוצמה. זו גם הזדמנות לספר על הרעיון שעומד מאחורי אמירת הסליחות.

לחץ/י כאן להדרכת וידאו

לאורך כל התקופה שמתחילה בראש חודש אלול ומסתיימת בערב יום הכיפורים, למעט ערבי שבת וחג, נוהגים בני הקהילות הספרדיות להשכים באמצע הלילה, ולומר סליחות. החל ממוצאי השבת שלפני ראש השנה (ובשנים בהן אין מספיק ימים, כבר ממוצאי השבת הקודמת), מצטרפות גם הקהילות האשכנזיות לאמירת הסליחות. במשך תקופה ארוכה זו, מגיעים המתפללים כמעט מדי לילה לבית הכנסת, וחוזרים על אותם פיוטים, פסוקים ותפילות, פעם אחר פעם. חזרה זו היא חלק משמעותי ברעיון העומד בבסיס המנהג היהודי עתיק היומין של אמירת הסליחות. התפיסה היהודית מבינה שתיקון מידותיו של האדם היא מלאכה מורכבת, הדורשת תשומת לב רבה. אנו זקוקים לפרק זמן מוגדר, פעם בשנה, בו נוכל לעשות עבודה פנימית, לתקן את דרכינו ולהשתפר. כדי שהעבודה הפנימית תהיה מעמיקה ואמיתית, זקוק האדם לזמן. אמירת הסליחות לילה אחר לילה, מסייעת למתפללים להיכנס לתהליך נפשי מעמיק, ולחזור בתשובה מכל הלב. אם קוראים לעומק את הפיוטים והמזמורים הנאמרים בסליחות, אפשר לראות שרבים מהם עוסקים בהכרת האדם בקטנותו אל מול ה', ובהבנה שכבני אדם איננו מושלמים. לעיתים קרובות אנו עושים טעויות, וצריכים לתקן את עצמנו ולהשתפר. חלק מרכזי באמירת הסליחות הוא הוידוי, המופיע בנוסח אחיד וקבוע: "אשמנו, בגדנו, גזלנו", וכן הלאה. כך ניתנת לאדם הפרטי בכל לילה מחדש, הזדמנות לעשות חשבון נפש עם עצמו, להתקרב את האל הרחום והחנון, ולזכות במחילתו "כרחם אב על בנים".

קמתי באשמורת לבקש על עווני, משכימים קום בשכונת נחלאות
חלקו השני של סיור הסליחות, מוביל אל שלושה בתי כנסת בשכונת נחלאות, בהם נאמרות הסליחות בשעות הלילה המאוחרות, או בשעות הבוקר המוקדמות. בתי הכנסת סמוכים זה לזה, וניתן לבקר בהם אחד אחרי השני, וליהנות מחוויה מעשירה. בית הכנסת "חסד ורחמים" |5| הוא בית כנסת יפהפה, ולמרות שמגיעים אליו מתפללים מעטים, סגנון התפילה בו מיוחד. בבית הכנסת הקטן "אוהל אברהם ושרה" |6| מתפללת קהילה מבוגרת של יוצאי העיר יואנינה ביוון, והחוויה בו אותנטית. לא רחוק מהם נמצא בית הכנסת המפורסם והמפואר "עדס" |7|, שמתמלא עם עלות השחר בעשרות מתפללים. קולות השירה הולכים ומתחזקים ככל שהתפילה מתקדמת, והם בוקעים מכתלי בית הכנסת וממלאים את הסמטאות שמסביב. מומלץ לבקר בבתי הכנסת בזה אחר זה, לפי השעה בה מתחילים לומר את הסליחות בכל אחד מהם. ראשונים משכימים מתפללי בית הכנסת "חסד ורחמים", מעט אחריהם מתחילה התפילה בבית הכנסת "אוהל אברהם ושרה", ולבסוף כדאי להגיע לבית הכנסת "עדס". את הביקור כדאי לסיים בשוק מחנה יהודה, שמתחיל להתעורר לחיים בשעות הבוקר המוקדמות. מומלץ להגיע לאחת המאפיות ברחוב מחנה יהודה או ברחוב אגריפס, וליהנות מארוחת בוקר של מאפים טריים.

איפה חונים > מכיוון שבתי הכנסת סמוכים זה לזה, מחנים את המכונית במקום אחד, והולכים ברגל מאחד לשני. מגיעים לרחוב הרב שמואל ברוך, ומחנים את המכונית בחנייה עירונית לצד המדרכה. ניתן להמשיך ישר לרחוב אגריפס, ולחנות לאורכו, או לחפש חנייה פנויה ברחובות הסמוכים.
מה לכתוב ב-GPS > הרב שמואל ברוך, ירושלים.

בית הכנסת "חסד ורחמים"
כתובת > רחוב הכרמל 18, נחלאות.
שעות הסליחות > בכל לילה בשעה 04:00.
איך מגיעים > ממקום החנייה עולים ברחוב אגריפס, חולפים על פני הכניסות לשוק מחנה יהודה שנמצאות משמאל, ומעט אחריהן פונים ימינה לרחוב מזכרת משה |4|. אחרי כ-20 מטר פונים שמאלה לרחוב הכרמל, ובמהרה מגיעים לבית הכנסת "חסד ורחמים" שנמצא משמאל |5|.


מביטים על בית הכנסת "חסד ורחמים" |5| מעזרת הנשים.

מעל דלת הכניסה לבית הכנסת "חסד ורחמים", ניצב שלט יפהפה: 'אגודת בית הכנסת חסד ורחמים, לעדת הספרדים (ס"ט) מיוצאי העיר העתיקה בירושלים, נוסד תרפ"ה'. שלט זה מעיד שבית הכנסת נוסד כבר בשנת 1925, על ידי ותיקי בני העדה הספרדית בירושלים, המכונים ס"טים, כלומר 'ספרדי טהור'. סיפור ייסודו של בית הכנסת יפה ומשעשע. בראשית ימיו של המבנה שכן בו בית מרזח. באחד הימים הגיע לכאן יצחק ארמוזה, יהודי קשוח וחסון. ארמוזה היה בן העדה הספרדית שיצאה מהעיר העתיקה. הוא התגורר עם משפחתו בסמוך, ועבד כקצב בשוק מחנה יהודה. הוא פנה לבעל המקום בטון קשוח, ואמר: "אני מוכן לשלם 10 לירות, ובלבד שבית המרזח ייסגר, ובמקומו ייפתח בית כנסת". הבעלים, שכנראה חשש מארמוזה, לקח את הכסף במהרה, ועזב את המקום. מיד אסף יצחק ארמוזה את חבריו בני העדה הספרדית, והקים בית כנסת שנשא את שם האגודה הספרדית "חסד ורחמים". במהרה הפך בית הכנסת למרכז של צדקה וחסד בשכונה, והוא הפעיל בית תמחוי לעניים, גן ילדים, וקופת חולים שאפשרה לנזקקים לקבל שירות מרופאים נודעים בתשלום סמלי בלבד.



דלת הכניסה לבית הכנסת, מרשימה אפילו יותר מהשלט שמעליה. סמלי שבטי ישראל יצוקים במתכת, ומקבלים את פני המתפללים שנכנסים לבית הכנסת, אל אולם מאורך ויפה. על דלת עזרת הנשים חקוקות מילותיו של המזמור "אשת חיל", והן מזמינות את הנשים להיכנס אל הגלריה שבקומה השנייה, המשקיפה על בית הכנסת מלמעלה. נתרשם מארון הקודש המעוטר, ומויטראז'ים צבעוניים של שבעת המינים, חגי ישראל, חודשי השנה ושבטי ישראל. על הקיר המרוחק נראה ציור של הכותל המערבי, שצויר בשנות ה-50 של המאה שעברה, בהן היה הכותל בשטח ירדן, ולא ניתן היה להגיע אליו. בציור אפשר לראות שבחזית הכותל ישנה רק סמטה צרה, ולא רחבה גדולה כפי שקיימת היום. מי שביקר בכותל המערבי העמוס במתפללים, יכול להביט בציור, ולראות את ההבדל בינו ובין המציאות העכשווית. אל בית הכנסת היפה מגיעים רק מתפללים קבועים בודדים. אליהם מצטרפים מדי לילה אורחים כמונו, שנהנים מסגנון התפילה הייחודי, שכולל ניגונים מקוריים, לצד הפיוטים המוכרים. בכל שלב נוכל לצאת, ולהמשיך לבית הכנסת הבא.

בית הכנסת "אוהל אברהם ושרה"
כתובת > רחוב הגלבוע 3, נחלאות.
שעות הסליחות > בכל לילה בשעה 04:15.
איך מגיעים > יוצאים מבית הכנסת "חסד ורחמים" |5|, ופונים ימינה במורד רחוב הכרמל. מיד פונים שמאלה ברחוב מזכרת משה, ובתוך כ-30 מטר פונים ימינה דרך מעבר מקושת, לרחוב קטן ללא שם. הולכים כדקה, עוברים ליד גן התות שנמצא מימין, ושומעים את קולות התפילה שבוקעים מבית הכנסת משמאל. בקצה הגן פונים שמאלה לרחוב הגלבוע, ומיד שוב שמאלה אל המדרגות שעולות לבית הכנסת "אוהל אברהם ושרה" |6|.

בית כנסת "אוהל אברהם ושרה" שוכן באולם קטן ואינטימי, בקומה השנייה של מבנה מגורים פשוט. הסיבה לכך טמונה בסיפור הקמתו על ידי קהילה יהודית, שעלתה ארצה מהעיר יואנינה שבצפון יוון, אחרי מלחמת העולם הראשונה. בין חברי הקהילה היו אברהם ושרה, זוג חשוך ילדים, שהתגורר בבית הזה. אברהם נפטר בשנת 1925, ואז החליטה אלמנתו שרה להקדיש את ביתם לבית כנסת, בעוד היא הסתפקה בחדר צנוע לצידו. עד היום נמצאת עזרת הנשים בחדרה שבחלקו האחורי של בית הכנסת, בעוד עזרת הגברים תופסת את מרבית השטח. לאורך השנים שימש בית הכנסת את הקהילה היוונית הקטנה, שכמעט ונכחדה בשואה. למרבה הצער, רבים מחברי הקהילה נפטרו, ואל בית הכנסת מגיעים כיום בעיקר מתפללים ספרדיים מהשכונה. מפאת שעת הלילה המאוחרת, או שעת הבוקר המוקדמת, מגיעים לסליחות מתפללים מעטים. אך מכיוון שהמקום קטן, הוא מתמלא במהרה, ונוצרת תחושה שהוא עמוס באנשים. רוב המתפללים בבית הכנסת מבוגרים, ושירתם מתואמת ונעימה לאוזן. הפיוטים מתנגנים בלחנים המוכרים, ואפשר להצטרף לשירה וליהנות מהחוויה.

בית הכנסת "עדס"
כתובת > רחוב באר שבע 1, נחלאות.
שעות הסליחות > בכל בוקר בשעה 05:00.
איך מגיעים > יוצאים מבית הכנסת "אוהל אברהם ושרה" |6|, פונים ימינה ברחוב הגלבוע, והולכים במקביל לגן התות. בקצה הגן מתחברים לרחוב הכרמל, ופונים בו שמאלה. במהרה מתרחב הרחוב, ומשנה את שמו לזכרון טוביה. אחרי כדקה מגיעים לצומת T של רחובות, ופונים שמאלה לרחוב שילה. הולכים 3-2 דקות ברחוב הצר, עד שמגיעים לפינת רחוב באר שבע. פונים ימינה, ונכנסים בשער בית הכנסת הגדול שנמצא משמאל |7|. גברים ממשיכים ישר אל אולם התפילה המרכזי, ונשים עולות במדרגות החיצוניות אל עזרת הנשים.


בית הכנסת "עדס" |7| מרשים ביופיו.

בית הכנסת "עדס" הוא המפואר מבין בתי הכנסת בשכונת נחלאות. את פנינו יקבל אולם ריבועי רחב ידיים, מוקף ציורי קיר יפהפיים וארון קודש מרהיב. למרות השעה המוקדמת, האולם מלא מתפללים רבים, צעירים ומבוגרים, ילדים וקשישים, שמשכימים קום לומר סליחות. גבאי בית הכנסת האדיב עובר בין האנשים, ומציע כוס תה מהביל שיחמם את הגוף ואת הגרון, לקראת שירת הפיוטים. הסליחות נאמרות בסגנון ספרדי, בניגון המיוחד של קהילת יהודי חָלֶבּ, הקהילה שהקימה את בית הכנסת לפני יותר מ-110 שנים. אפשר להרגיש את המבטא הסורי של החזן, שבא לידי ביטוי במיוחד בק' גרונית ועמוקה. האווירה בבית הכנסת מתחממת, בייחוד כאשר החזן מחלק פסוקים בין המתפללים, ואלה מסלסלים אותם בקול גדול. בזמן אמירת הסליחות נביט סביבנו, ונתרשם מציורי הקיר היפהפיים, מהתקרה הכחולה, מארון הקודש המרשים שנמתח לכל אורך הקיר המזרחי, ומהבמה היפה שבמרכז. כל אלו שופצו בעשר השנים האחרונות, באופן שמשמר את מראהו המקורי של בית הכנסת.


מתפללים ותיקים בבית הכנסת "עדס".

לחץ/י כאן להדרכת וידאו

בסוף המאה ה-19 עלתה לארץ ישראל קבוצת משפחות מהעיר חָלֶבּ שבסוריה. חָלֶבּ מזוהה עם העיר המקראית ארם צובה, שנכבשה לפני יותר מ-3,000 שנים על ידי יואב בן-צרויה, שר צבאו של דוד המלך. לאורך השנים הייתה בעיר קהילה יהודית אמידה וחזקה, ששימשה מרכז רוחני וכלכלי חשוב במזרח התיכון. יהודי חָלֶבּ שעלו ארצה השתקעו בירושלים, והיו ממקימי שכונת 'נחלת ציון', אחת השכונות המרכיבות את נחלאות של ימינו. בשנת 1901 רכשו יהודי חָלֶבּ שטח בקצה השכונה, ובנו עליו בית כנסת לבני הקהילה. את הכסף לבניין בית הכנסת המפואר, תרמה משפחת עַ‏דֶ‏ס, על שמה נקרא המקום עד היום. בני המשפחה האמידה לא חסכו בהוצאות, והשקיעו בכל פרט ופרט. ארון הקודש נעשה בסוריה על ידי אמנים מקומיים, והובא לירושלים בחלקים, בתחילה באנייה ובהמשך על גבי בהמות. הארון מכסה את כל הקיר המזרחי, והוא נבנה מעץ אגוז משובח, בתוכו שובצו מאות צדפות פנינה. בזמן השיפוץ האחרון, הודבקו במקום הצדפות שנפלו, צדפות חדשות שמקורן בים האדום שבערב הסעודית. מול הארון הוצבה במת עץ מרשימה, וסביבה הונחו ספסלים מרופדים בבד דמשקאי. אך הדבר המרשים ביותר בבית הכנסת, הוא ציורי הקיר שמעטרים את הקירות. אם תביטו על ארון הקודש, תראו שמעל שני צדדיו מתנוססת כתובת: "עבודת הקישוט מוקדשת לבית הכנסת מהצייר יעקב שטרק בצלאל...". יעקב שטרק היה אמן מוכשר, שעלה ארצה בשנת 1905, והיה מראשוני התלמידים בבית הספר לאמנות "בצלאל". במשך הזמן התיידד שטרק עם בוריס ש"ץ, מייסד בצלאל, והפך להיות מורה בבית הספר. לשטרק ולבוריס ש"ץ הייתה תפיסת עולם דומה. הם שאפו להכניס אמנות יהודית עכשווית לבתי הכנסת, וכך לחבר בין היישוב הישן ובין התנועה הציונית. באותם ימים חיפשו חברי הקהילה החָלֶבּית מישהו שיאייר את קירות בית הכנסת שלהם. יעקב שטרק, שהתגורר ברחוב שילה הסמוך, קפץ על ההזדמנות, ולקח על עצמו את הפרויקט בהתנדבות. במשך כמה שנים ציירו שטרק ותלמידיו את קירות בית הכנסת. על בסיס של עיטורי צמחים שילב שטרק סמלי מנורות ומגני דוד, סמלים יהודיים-ציוניים שהתאימו גם לבית הכנסת וגם לרוח הציונית. בין שלל העיטורים בולטים סמליהם של 12 שבטי ישראל, המופיעים בתוך מדליונים עגולים, וביניהם משובץ פסוק יפהפה: "והביאותים אל בית קדשי ושמחתים בבית תפילתי כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים". למרבה הצער, בשנת 1915 נפטר יעקב שטרק בדמי ימיו ממחלה קשה, ואת יצירתו השלימו תלמידיו. שנים רבות לאחר מכן, החלו הציורים לדהות ולהתבלות, והיה צורך לשחזר אותם. אחרי מאבקים משפטיים וכמה תקלות שאירעו בדרך, שוחזרו רוב הציורים בצורה מרשימה, ואנו יכולים ליהנות מהם, וממראהו האותנטי של בית הכנסת.

יחד עם אלפי מתפללים בכותל המערבי
חלקו השלישי של סיור הסליחות, מוליך אותנו אל הכותל המערבי |10|, המקום החשוב ביותר בו נאמרות סליחות בירושלים. חלק זה של הסיור כולל סיבוב בין כמה נקודות תצפית מרשימות על הכותל המערבי, ולאחר מכן ירידה אל רחבת הכותל, והשתתפות באמירת הסליחות יחד עם אלפי מתפללים. הסליחות בכותל נאמרות באופן מסודר בכל לילה בשעה 00:30, אך ממשיכות במשך כל שעות הלילה. ניתן להגיע אך ורק לחלק זה של הסיור, אך מי שמעוניין יכול לשלב אותו עם בתי כנסת נוספים, ולבקר בכותל לפניהם או אחריהם.

איפה חונים > מכיוון שאזור הכותל המערבי עמוס במיוחד בלילות הסליחות, מחנים את המכונית מחוץ לעיר העתיקה, והולכים אליו ברגל. אנו ממליצים לחנות בחנייה עירונית לצד המדרכה, ברחובות אגרון, המלך דוד, כורש ועוד, או בחניון ממילא שברחוב יצחק קריב. חשוב לבדוק את שעת סגירת החניון בלילה בו אתם מסיירים, כדי שתוכלו לצאת ממנו בתום הסיור. מי שמגיע בתחבורה ציבורית, יכול לנסוע בקו מספר 1, שמגיע מהתחנה המרכזית אל הכניסה לכותל המערבי. הקו פעיל עד מעט אחרי חצות, ולכן בדרך חזרה אין אפשרות להשתמש בו.
מה לכתוב ב-GPS > חניון ממילא, ירושלים.

הכותל המערבי
כתובת > רחוב התמיד, הרובע היהודי.
שעות הסליחות > בכל לילה בשעה 00:30.
איך מגיעים > ממקום החנייה עולים אל שדרות אלרוב-ממילא, פונים בהן ימינה, וחוצים אותן עד סופן. עולים בגרם מדרגות, ומגיעים לרחבת שער יפו |8|. נכנסים דרך השער, ממשיכים ישר, ויורדים ברחוב דוד בין חנויות השוק. אחרי כ-5 דקות של ירידה מגיעים לקצה הרחוב, ופונים ימינה ומיד שמאלה לרחוב השלשלת. ממשיכים לרדת עוד 3-2 דקות, ופונים ימינה לרחוב משגב לדך, שמוביל לרובע היהודי. עולים בגרם מדרגות, ובמהרה מגיעים לרחבה גדולה. חוצים את הרחבה, ובקצה השמאלי שלה עולים כמה מדרגות, ומיד יורדים לרחוב התמיד. פונים שמאלה, ומגיעים אל נקודת התצפית היפה והמיוחדת ביותר על הכותל המערבי |9|.

לחץ/י כאן להדרכת וידאו

המראה שנשקף מהתצפית בה אנו נמצאים, מרהיב ביופיו. מולנו ניצב הכותל המערבי, שמואר בצורה מעוררת התפעלות, ומעליו נישאות שתי הכיפות שעל הר הבית – כיפת הסלע המוזהבת וכיפתו הכסופה של מסגד אל-אקצא. למרגלות הכותל מצטופפים אלפי אנשים שמגיעים הנה מדי לילה לאמירת סליחות. במבט על נראית רחבת הכותל כמו שטיח צבעוני, מנוקד בשחור ולבן. קולות השירה של המתפללים עולים ומגיעים עד אלינו, ומכאן נוכל להצטרף למזמורים המוכרים. חוויית הביקור בתצפית הכותל המערבי מרשימה עוד יותר בימי חמישי בלילה, אז מתמלאת הרחבה במבקרים ובמתפללים נוספים. ככל שמתקרבים לראש השנה וליום הכיפורים, גדל עוד יותר מספר המתפללים שפוקדים את רחבת הכותל. המועדים המומלצים ביותר לביקור בכותל המערבי, הם הלילה שקודם לערב ראש השנה, וליל הסליחות האחרון, בלילה שקודם לערב יום הכיפורים. בלילות אלה גודשים את רחבת הכותל עשרות אלפי אנשים, שמבקשים לומר את הסליחות אל מול הכותל המערבי. לתשומת לבכם: בלילות אלה אזור הכותל צפוף מאוד, וההליכה אליו וממנו איטית במיוחד.
אחרי התצפית הנפלאה, ובזמן שהסליחות ממשיכות, כדאי לרדת אל רחבת הכותל המערבי, לקחת חלק באמירת הסליחות ולהרגיש חלק מהחוויה. לשם כך נחזור באותה דרך אל הרחבה הגדולה ואל רחוב השלשלת, ונפנה ימינה. נרד מעט, ובתוך כמה עשרות מטרים נפנה שוב ימינה, על פי השילוט לכותל המערבי. בתוך רגע נגיע אל הכניסה הצפונית לכותל, דרך מעלות הרב גץ. לפני הכניסה, מצד שמאל, ישנה נקודת תצפית יפה נוספת, שמתאימה לקבוצה קטנה של אנשים. מכאן נשקפת תצפית קרובה יותר על רחבת הכותל. לאחר התצפית נעבור את הבידוק הביטחוני, ונרד במדרגות המובילות אל רחבת הכותל |10|. בשלב זה ייפרדו הגברים והנשים לשתי עזרות נפרדות: הנשים יפנו לעזרה הימנית והמרוחקת, בעוד הגברים ילכו לעזרה השמאלית והרחבה יותר. ברוב לילות הסליחות ניתן להגיע עד הכותל עצמו בקלות, להשתתף בסליחות הכלליות או לשאת תפילה אישית יותר. לעומת זאת, בלילות העמוסים קשה לעבור בין המוני האנשים, וכדאי לעצור בנקודה נוחה, שמתאימה עבורכם, וליהנות מהחוויה מבלי לסבול מן הצפיפות. בכל מקרה, כדאי להמתין עד ששומעים את תקיעות השופר, המסמלות את סיום אמירת הסליחות.


המוני מתפללים גודשים את רחבת הכותל המערבי.

בכל לילה מסתיימת אמירת הסליחות בתקיעה בשופר. גם העייפים מבין המתפללים, לא יכולים להישאר אדישים לקולו האדיר של השופר, והם מתעוררים ומאזינים לו ברוב קשב. תפקידו המסורתי של השופר, להעיר ישנים מתרדמתם, מוזכר כבר בהלכות התשובה של הרמב"ם: "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה... הביטו לנפשותיכם והטיבו דרככם ומעלליכם, ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה" (הלכות תשובה ג-ד). הרמב"ם לא מתכוון רק למובן הפרקטי של התעוררות משינה, ומוסיף רובד עמוק ומשמעותי יותר לתפקידו של השופר. לפי הרמב"ם, מטרת התקיעה בשופר היא לעורר כל אחד ואחד מאיתנו, ולגרום לנו לפשפש במעשינו ולהטיב את דרכינו. זוהי תקיעה שמעוררת את האדם מ"שנת השגרה" שלו, ומזכירה לו שפעם בשנה נפתחים שערי השמיים, ויש לו הזדמנות פז להתחדש ולהשתפר. לכן, קול השופר לא אמור להיות ערב לאוזן, והוא נשמע לעיתים כצעקה כואבת, כמו יללה של שברון לב. יחד עם זאת, חלק מהתקיעות בשופר נעשות בתרועה, שנועדה לעטוף את השברים והתקיעות, ולעודד אותנו. התרועה מפיחה בנו תקווה, ומזכירה לנו מדי לילה שאנו מסוגלים לעשות את השינוי.

תצפית על רחבת הכותל ממרכז המבקרים "אש ישראל"
כתובת > רחבת הכותל 1, הרובע היהודי.
שעות הפתיחה > מדי כמה ימים, בשעות שאינן קבועות. יש להתקשר ולתאם את ההגעה מראש.
איך מגיעים > משדרות ממילא הולכים על פי ההנחיות להגעה לתצפית על הכותל המערבי |9|. מהתצפית ממשיכים ברחוב התמיד, עוברים תחת מעבר מקורה, ומגיעים לכניסה למרכז המבקרים "אש ישראל", שנמצאת משמאל.

מרכז המבקרים "אש ישראל" נמצא באחד המבנים הגבוהים, המשקיפים על הכותל המערבי ועל הר הבית. מרפסת הגג שבראש המבנה, היא המקום המרשים ביותר, ממנו אפשר להשקיף על רחבת הכותל עמוסת המתפללים, וליהנות מחוויית אמירת הסליחות בכותל המערבי. בתקופת הסליחות נפתח המרכז מדי כמה ימים, לערב שכולל הופעה, כיבוד ותצפית מן הגג (הכניסה בתשלום ובתיאום מראש, פרטים במידע השימושי). אחרי שנהנה מהתכנית האמנותית, נעלה במעלית ובמדרגות אל הגג, ונעמוד משתאים מול המראה שנגלה לפנינו. הר הבית מתרומם מולנו, מאחוריו נישא רכס הר הזיתים, ומתחתיו נפרשת רחבת הכותל המערבי. במרכז הרחבה מתנוסס דגל ישראל, והיא מוקפת בשטחים של חפירות ארכיאולוגיות, במבני מגורים ובבתי כנסת. כאשר הרחבה גדושה במתפללים, הופך המראה מרשים עוד יותר. המונים מתכנסים יחד, ושרים את פיוטי הסליחות בהנחיית חזן ראשי. קולות המתפללים עולים עד מרפסת הגג, ומעבירים בנו רטט של התרגשות.

בשירה גדולה - מופע חזנות מרגש בבית הכנסת הגדול
חלקו הרביעי ואחרון של הסיור, מהווה תוספת מיוחדת. הביקור בבית הכנסת הגדול מומלץ בשני מועדים בשנה – במוצאי השבת בו מתחילים בני עדות אשכנז לומר סליחות, ובערב שלפני יום כיפור. בשני הערבים האלה נערכת בבית הכנסת תפילת סליחות חגיגית, שמלווה על ידי חזן ומקהלה. מכיוון שהתפילה נערכת בשעה מוקדמת, מומלץ לשלב אותה לפני אחד החלקים האחרים של הסיור.

בית הכנסת הגדול
כתובת > רחוב המלך ג'ורג' 56, רחביה.
שעות הסליחות> במוצאי השבת בו מתחילים בני עדות אשכנז לומר סליחות, וערב לפני יום כיפור, בשעה 22:30.
איפה חונים > מגיעים לרחוב הקרן הקיימת לישראל, ומחנים את המכונית בחנייה עירונית לצד המדרכה. אם לא מוצאים חנייה ברחוב המרכזי, אפשר לחנות באחד הרחובות הסמוכים, כמו רחוב אבן גבירול, אבן עזרא או רמב"ן. ממקום החנייה חוזרים לרחוב הקרן הקיימת לישראל, ממשיכים בו עד קצהו, ומתחברים לרחוב המלך ג'ורג'. פונים ימינה, חולפים על פני כיכר המוסדות הלאומיים, ובתוך 3-2 דקות פונים אל רחבה גדולה נוספת שנמצאת מימין, רחבת בית הכנסת הגדול |11|. חוצים את הרחבה, נכנסים לבית הכנסת, ועולים במדרגות אל האולם המרכזי. נשים עולות לקומה השלישית, וגברים לקומה השנייה.
מה לכתוב ב-GPS > הקרן הקיימת לישראל, ירושלים.


תפילה חגיגית בבית הכנסת הגדול |11|.

כבר בכניסה לבית הכנסת הגדול, אפשר להרגיש את ההוד וההדר שאופפים אותו. זהו בית כנסת גבוה מאוד ורחב ידיים. נברשות ענק יורדות מן התקרה, וויטראז'ים מסוגננים מעטרים את החלונות המאורכים שבחזית. במרכז בית הכנסת נישאת במה מוגבהת ענקית, המשמשת את מכובדי הקהילה ואת המקהלה, בעוד ציבור המתפללים יושב סביב הבמה בכיסאות בד מרופדים ונוחים. יש כאן 850 מקומות ישיבה לגברים, ועוד 550 מקומות לנשים, וכולם תפוסים בערבי הסליחות המרכזיים, עליהם אנו ממליצים. קהל המתפללים כולל אנשים מכל גווני הקשת הדתית במדינת ישראל. חרדים חובשי מגבעות, דתיים-לאומיים חובשי כיפות סרוגות, צעירים ומבוגרים, ילדים ונוער, צברים, אנגלוסכסים ועוד. כל אלו מתכנסים כדי להאזין לשירת המקהלה המפורסמת של בית הכנסת הגדול, ששמה נודע ברחבי העולם כולו. את התפילה מוביל חזן עטוף טלית, ואליו מצטרפים עשרות חברי מקהלה, שמונחים על ידי מנצח. שירת הפיוטים מרגשת ומרטיטה את הלב, וקשה להישאר אדישים אליה. בשונה מבתי הכנסת הספרדיים, כאן לא נהוג להצטרף לשירה, אלא רק מדי פעם. בקהל שוררת אווירה של יראת כבוד, והמתפללים מקפידים על השקט, ונותנים כבוד לחזן ולשירתו. מי שמעוניין ללמוד עוד על בית הכנסת, ימצא את המידע בסיור "לאורך שדרת הלאום".

לחץ/י כאן להדרכת וידאו

סיפור אישי – ניגוני הסליחות המלווים את חיי:
מפי דוד גל-אור

תקופת הסליחות זכורה לי היטב מימי ילדותי בשכונת פאג"י בירושלים. במוצאי השבת בה התחילו בני עדות אשכנז לומר סליחות, הייתי ממתין בהתרגשות ובציפייה בביתנו. סמוך לחצות הליל יצאנו אל בית הכנסת השכונתי הסמוך, ובאווירת חג היינו מתפללים ושרים את הניגונים שהיו כה אהובים עליי. מכיוון שגדלתי בשכונה חרדית-אשכנזית, היה החזן שר את המזמורים בהטעמה יידישאית מיוחדת. בימים הבאים היה אבי מעיר אותי עוד לפני השעה 05:00, ויחד היינו יוצאים אל בית הכנסת הקטן. שם היינו פוגשים את סבי שהגיע מצידה השני של השכונה. ככל שנקפו הדקות, אסף בית הכנסת לחיקו עוד ועוד מתפללים בני השכונה, רובם חרדים לבושי שחורים, ומקצתם חובשי כיפות סרוגות. למרות שהייתי ילד קטן, בעשור הראשון לחיי, אני זוכר בבהירות את הדרת הקודש שאפפה את הימים הללו, ואת תחושות היראה והכבוד ששררו בביתנו ובבית הכנסת. כמה שנים מאוחר יותר, אחרי איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, שינה אבי את מנהגו, ויחד התחלנו ללכת בימי הסליחות לבית הכנסת בשכונת רמת אשכול החדשה. היה זה בית כנסת ציוני-דתי, והמתפללים בו היו בעיקר חובשי כיפות סרוגות. גם אופי התפילה השתנה בהתאם, ואת ההטעמה היידישאית החליפו מזמורים בעברית צחה. למרות השינוי, הניגונים עצמם נותרו כשהיו, ועד היום אני יכול לשמוע אותם מתנגנים בראשי. אמנם כיום מנהגיי שונים, ואיני פוקד את בית הכנסת לעיתים תכופות, אך כשמגיעים ימי הסליחות, חוזרים הניגונים החגיגיים ללוות אותי, לרגש אותי ולהרטיט את ליבי.

מידע שימושי:
בית כנסת "אוהבי ציון"
טלפון: 054-4346392 (נא לפנות בהודעת SMS).
פייסבוק: בית הכנסת אוהבי ציון.
שעות הסליחות: בכל לילה בשעה 00:30. לעיתים נפגשים כשעה קודם לשירה וניגונים.
כתובת: רחוב שילה 23, נחלאות.

ישיבת "אור החיים"
אתר: www.orhachaim.co.il.
שעות הסליחות: בכל לילה בשעה 00:30.
כתובת: בין הרחובות עזרא, יואל ואבינועם ילין, שכונת הבוכרים.

בית כנסת "חסד ורחמים"
טלפון: 052-2670443. 
פייסבוק: בית הכנסת "חסד ורחמים" ירושלים.
שעות הסליחות: בכל בוקר בשעה 04:00.
כתובת: רחוב הכרמל 18, נחלאות.

בית כנסת אוהל אברהם ושרה
שעות הסליחות: בכל בוקר בשעה 04:15.
כתובת: רחוב הגלבוע 3, נחלאות.

בית כנסת עדס
טלפון: 050-5326735.
שעות הסליחות: בכל בוקר בשעה 05:00.
כתובת: רחוב באר שבע 1, נחלאות.

תצפית על הכותל המערבי ממרכז המבקרים "אש ישראל"
טלפון: 073-2293539.
אתר: www.aishisrael.co.il.
שעות פתיחה: בערבים בהם מתקיימים אירועים במקום, בתיאום מראש ובתשלום.
כתובת: רחבת הכותל 1, הרובע היהודי.

בית הכנסת הגדול
טלפון: 02-6230628.
שעות הסליחות: במוצאי השבת בהן מצטרפים בני עדות אשכנז לאמירת הסליחות, ובלילה שלפני ערב כיפור, בשעה 22:30.
כתובת: רחוב המלך ג'ורג' 56, רחביה.

 

המסלול מופיע בסדרת
לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים
ויה דולורוזה... נושאי הצלב ברובע המוסלמי - בעקבות דרכו האחרונה של ישו, ברובע המוסלמי הססגוני

לרכישת הסדרה לחץ/י כאן

 

מסלולים נוספים באיזור
Map
דרגת קושי
דרגת קושי
קלה.
משך הטיול
משך הטיול
משתנה, בהתאם לבחירתכם.
אורך המסלול
אורך המסלול
משתנה, בהתאם לבחירתכם.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
אמירת הסליחות בבתי הכנסת הספרדיים מתחילה בב' בחודש אלול, ונמשכת עד הלילה שלפני ערב כיפור, למעט ערבי שבת וחג. התקופה המומלצת ביותר לסיור, היא בימים האחרונים שלפני ראש השנה ויום הכיפורים. שעות אמירת הסליחות משתנות מבית כנסת אחד למשנהו, ומפורטות במידע השימוש.
סוג המסלול
סוג המסלול
הלוך - חזור.
רחצה במים
רחצה במים
אין.
מידע שימושי:

בית כנסת "אוהבי ציון"
טלפון: 054-4346392 (נא לפנות בהודעת SMS).
פייסבוק: בית הכנסת אוהבי ציון.
שעות הסליחות: בכל לילה בשעה 00:30. לעיתים נפגשים כשעה קודם לשירה וניגונים.
כתובת: רחוב שילה 23, נחלאות.

ישיבת "אור החיים"
אתר: www.orhachaim.co.il.
שעות הסליחות: בכל לילה בשעה 00:30.
כתובת: בין הרחובות עזרא, יואל ואבינועם ילין, שכונת הבוכרים.

בית כנסת "חסד ורחמים"
טלפון: 052-2670443.
פייסבוק: בית הכנסת "חסד ורחמים" ירושלים.
שעות הסליחות: בכל בוקר בשעה 04:00.
כתובת: רחוב הכרמל 18, נחלאות.

בית כנסת אוהל אברהם ושרה
שעות הסליחות: בכל בוקר בשעה 04:15.
כתובת: רחוב הגלבוע 3, נחלאות.

בית כנסת עדס
טלפון: 050-5326735.
שעות הסליחות: בכל בוקר בשעה 05:00.
כתובת: רחוב באר שבע 1, נחלאות.

תצפית על הכותל המערבי ממרכז המבקרים "אש ישראל"
טלפון: 073-2293539.
אתר: www.aishisrael.co.il.
שעות פתיחה: בערבים בהם מתקיימים אירועים במקום, בתיאום מראש ובתשלום.
כתובת: רחבת הכותל 1, הרובע היהודי.

בית הכנסת הגדול
טלפון: 02-6230628.
שעות הסליחות: במוצאי השבת בהן מצטרפים בני עדות אשכנז לאמירת הסליחות, ובלילה שלפני ערב כיפור, בשעה 22:30.
כתובת: רחוב המלך ג'ורג' 56, רחביה.