facebook
:
IMG_6916
blank
סיורו של דוד גל-אור | טל' נייד: 054-2406657

דוד מוביל אותנו בין האתרים המיוחדים ביותר, אליהם מומלץ להגיע בערב תשעה באב.

ערב ט' באב... איכה ישבה בדד - סיור מרגש בין אתרי החורבן בערב תשעה באב

חזרה
מסיירים עם ערן גל-אור | טל' נייד: 050-4000026. ערן מוביל אותנו בין האתרים המיוחדים ביותר, אליהם מומלץ להגיע בערב תשעה באב.

ערב ט' באב... בתשעה באב התרחשו על פי המסורת אסונות רבים לעם ישראל. משום כך הפך יום זה ליום אבל לאומי, בו אנו זוכרים את רגעי השפל והחורבן של עמנו, ומנסים ללמוד מטעויות העבר. בערב תשעה באב מתקיימים ברחבי ירושלים אינספור אירועים מעניינים – ערבי לימוד ותפילה, מעגלי שיח, הרצאות, וכן קריאת מגילת איכה וקינות. האירועים המיוחדים ביותר מתקיימים בעיר העתיקה של ירושלים. אין דבר מרגש יותר מאשר להגיע למקומות בהם התרחש החורבן, לראות באופן מוחשי את שרידיה הקדומים של ירושלים, ולדמיין את תפארתם של החיים שהתנהלו כאן. בסיור זה אנו מציעים לבקר בארבעה מקומות שמסמלים את החורבן: עיר דוד, שם מתקיים מדי שנה ערב לימוד ושיח על חורבות ירושלים מימי בית ראשון; "עזרת ישראל", שם קוראים את מגילת איכה באופן שוויוני על חורבות בית המקדש השני; בית כנסת "החורבה" שמסמל את החורבן והתקומה של עמנו, בו מתכנסים מאות מתפללים לקריאת המגילה; ורחבת הכותל המערבי, אליה מגיעים המוני בית ישראל כדי להתפלל ולבכות על אירועי החורבן כבר מאות שנים. קריאת המגילה במקומות השונים מתקיימת במקביל, ולכן צריך לבחור חלק מהאתרים, ולעבור ביניהם. את הסיור מומלץ לסיים ברחבת הכותל המערבי, אליו מתנקזים רבים מהמתפללים עד השעות הקטנות של הלילה. ערב תשעה באב הוא הזדמנות מיוחדת להגיע לירושלים, ולחוות מפגש עוצמתי עם זיכרונות העבר שלה, ועם האופן בו הם באים לידי ביטוי כיום. המסלול הוא חלק מסדרת ספרים "לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים", להזמנת הסדרה לחץ/י כאן.



מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
ערב ט' באב... איכה ישבה בדד - סיור מרגש בין אתרי החורבן בערב תשעה באב
arrow נקודת מוצא: הסיור יכול להתחיל בכל אחד מן האתרים. מומלץ להתחיל בעיר דוד או בבית כנסת "החורבה", מהם להמשיך ל"עזרת ישראל", ולסיים את הסיור ברחבת הכותל המערבי.   arrow נקודת סיום: הכותל המערבי.   arrow אופי הסיור: מתאים לקבוצות קטנות, לחובבי מסורת יהודית ולזוגות.   arrow אורך הסיור: משתנה, בהתאם לבחירתכם.   arrow משך הסיור: 4-2 שעות, בהתאם לבחירתכם.   arrow שעות וימים מומלצים: בערב תשעה באב, כחצי שעה אחרי כניסת הצום.   arrow לתשומת לבכם: שעות קריאת מגילת איכה משתנות במקצת מדי שנה, ומומלץ לבדוק אותן מראש.   arrow עומס: כל האתרים בהם נסייר, עמוסים בערב תשעה באב, בייחוד רחבת הכותל המערבי.   arrow אופי ההליכה: הסיור כולל עליות וירידות בשבילים נוחים ובמדרגות.   arrow ציוד מיוחד: לבוש צנוע, כיסוי ראש לגברים.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי
ערב ט' באב... איכה ישבה בדד - סיור מרגש בין אתרי החורבן בערב תשעה באב

בערב תשעה באב נסגר לתנועה אזור הכותל המערבי ועיר דוד, ולכן אנו ממליצים לנסוע בתחבורה ציבורית אל הכניסה לכותל המערבי |1|.

איפה חונים > מי שמגיע ברכב פרטי, יחנה בחניון ממילא או בחניון קרתא שנמצאים ברחוב יצחק קריב. ממקום החנייה עולים אל שדרות אלרוב-ממילא, פונים בהן ימינה וחוצים אותן עד סופן. בקצה השדרה מגיעים לרחבת שער יפו |7|, וממנה ממשיכים לכל אחד מחלקי הסיור. כדי להגיע לשער האשפות ולעיר דוד, אפשר לנסוע באוטובוס מספר 83 שיוצא מהכניסה למוזיאון מגדל דוד, או ללכת דרך רחוב הפטריארכיה הארמנית במשך כ-15 דקות. הנחיות ההגעה לבית כנסת "החורבה" מופיעות בהמשך המסלול.

איך מגיעים בתחבורה ציבורית > מי שמבקש להגיע לעיר דוד, ל"עזרת ישראל" ולרחבת הכותל המערבי, צריך לנסוע בקווים 1 או 3 שמגיעים לכניסה לכותל המערבי |1|. מי שרוצה להגיע קודם אל בית כנסת "החורבה", צריך לנסוע ברכבת הקלה, ולרדת בתחנת העירייה ברחוב יפו. משם להמשיך ללכת ברחוב יפו, לחצות את רחוב שלמה המלך, ולרדת בצמוד לחומת העיר העתיקה עד לרחבת הכניסה לשער יפו |7|.

מה לכתוב ב-GPS > חניון ממילא, ירושלים.

סיורנו בערב תשעה באב מחולק לארבעה חלקים, שנמצאים כולם בעיר העתיקה של ירושלים ובסביבתה: בעיר דוד |4| מתקיים מדי שנה ערב לימוד ושיח, ב"עזרת ישראל" |5| שבחלקו הדרומי של הכותל קוראים את מגילת איכה באופן שוויוני, בבית כנסת "החורבה" |11| מתכנסים מאות מתפללים, ואל רחבת הכותל המערבי |6| מגיעים המוני בית ישראל כדי להתפלל ולבכות על החורבן. האתרים והאירועים השונים עומדים בפני עצמם, וניתן לבקר בכל אחד מהם בנפרד. אנו ממליצים להתחיל את הערב באחד משלושת המקומות הראשונים, להמשיך לסיום קריאת המגילה באתר נוסף, ולסיים ברחבת הכותל המערבי. לשם הנוחות, תארנו כל אתר בפרק נפרד, וכך תוכלו לעבור בקלות בין המקומות אליהם תבחרו להגיע.

שיח ודיאלוג על חורבות עיר דוד
איך מגיעים > מהכניסה לכותל המערבי |1| יורדים אל שער האשפות |2|, יוצאים מהעיר העתיקה ופונים שמאלה. יורדים במקביל לחומה, ובהזדמנות הראשונה פונים ימינה |3| על פי השילוט לעיר דוד. יורדים ברחוב הצר כ-100 מטר, ונכנסים אל האתר שנמצא משמאל. חוצים את רחבת הכניסה וממשיכים על פי השילוט לאירוע, שמתקיים על חורבות קרית השלטון |4|. מי שהגיע ברכב פרטי, יחנה בסמוך לשדרות ממילא, וייכנס אל העיר העתיקה דרך שער יפו |7|. כדי להגיע לשער האשפות ולעיר דוד, אפשר לנסוע באוטובוס מספר 83 שיוצא מהכניסה למוזיאון מגדל דוד, או ללכת דרך רחוב הפטריארכיה הארמנית במשך כ-15 דקות.

מדי שנה בערב תשעה באב, מתכנס בעיר דוד |4| קהל רחב ומגוון של מאות אנשים. כולם יושבים סביב קיר גבוה שיורד בתלילות, ובנוי מאבנים בגדלים שונים. קיר זה תמך ככל הנראה מצודה או ארמון גדול ששכן בראש הגבעה, ושימש את מלכי יהודה בימי בית המקדש הראשון. נרד בשביל המסודר, נתפוס מקום ישיבה סביב הקיר הענק, נאזין לקריאת מגילת איכה ונסייר בין החורבות.

למרגלות הקיר נחשפה שכבת אפר מהמאה השישית לפני הספירה, המעידה על שריפת המקום וחורבנו בידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה. בתוך שכבה זו גילו החוקרים ממצא מרגש: 51 טביעות חותם (בּוּלוֹת), עליהן חרוטים בכתב עברי קדום שמות של פקידים בכירים בממלכת יהודה. בּוּלוֹת אלה הן שריד לארכיון מלכותי או לאזור משרדים חשוב. כאשר פקידי הממלכה היו שולחים מכתב רשמי, הם היו חותמים אותו באמצעות בּוּלָה שנשאה את שמם. השם המוכר לנו ביותר הוא גמריהו בן-שפן, שמוזכר בספר ירמיהו: "בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן..." (ירמיהו ל"ו, י). על פי המסופר בתנ"ך, היה גמריהו בן-שפן אחד מן הסופרים שישבו בחצר המלוכה. ממציאת שמו על הבּוּלוֹת יחד עם שמות רבים נוספים, אפשר להסיק שהמקום עליו אנו מביטים שימש קרית השלטון של ירושלים. כאן הסתובבו פקידי הממשל והמקורבים למלכי יהודה, וכאן בנו את בתיהם ומשרדיהם. כאשר החריבו הבבלים את ארמון המלך וסביבתו, שרדו רק יסודות הבתים, אליהם התגלגלו טביעות החותם הקטנות, העשויות מחומר שנקרא טין המתקשה בשריפה.


קוראים את מגילת איכה על חורבות מתקופת בית ראשון |4|

על שיפולי הקיר מונחים בערבוביה שרידים ארכיאולוגיים נוספים, ביניהם אפשר למצוא גם אסלת אבן נדירה בת יותר מ-2,600 שנים. ממצא מרתק נוסף גילה, כי בצד שמאל של השטח התגורר אדם בשם אחיאל, שכן שמו הופיע על שברי חרסים שנמצאו כאן. כמו מרבית הבתים בתקופת בית ראשון, היה בנוי ביתו של אחיאל מארבעה מרחבים – חלל מרכזי ששימש כחצר, שני חדרים צדדיים ששימשו למלאכות ולארוחות, וחדר אופקי ששימש לשינה. בתוך הבית שמשוחזר באופן חלקי, מתקיים האירוע המרכזי של עיר דוד בערב זה. החזן יושב על מחצלת או שרפרף נמוך בין החורבות, וקורא בקול את מגילת איכה. על פי המסורת נכתבה מגילת איכה בידי הנביא ירמיהו, והיא מתארת את מצבה הקשה של ירושלים לפני החורבן, וככל הנראה גם אחריו. מרגש לשבת מול שרידי קרית השלטון של העיר, במקום בו ישבו פקידי ממלכת יהודה ערב החורבן, ולהקשיב לתיאורים הכואבים שעולים מן המגילה.

לחץ/י כאן לצפייה בקריאה במגילה

"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה... בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ, אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ. כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים..." (איכה א', א-ב). מגילת איכה היא אחד הספרים העצובים והקשים בתנ"ך. היא מורכבת מחמש קינות, בהן מבכה הכותב את מצבה העגום של ירושלים ערב חורבן בית ראשון, בשעת המצור על העיר, ואחרי שריפתה בידי הבבלים. היא נפתחת במילת השאלה "איכה?". כיצד אירע שירושלים, בירת ממלכת יהודה, הפכה לעיי חרבות? כיצד קרה שעם ישראל מעונה, ומגורש לגלות על ידי אומות העולם? התיאורים שמופיעים בקינות אינן כרונולוגיים, וכדי להבין אותם יש לעשות בהם מעט סדר. המצור שהטילו הבבלים על העיר מתואר בקינה הרביעית (פרק ד'), המבליטה יותר מכל את הרעב והצמא הכבד של הנצורים: "דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק אֶל חִכּוֹ בַּצָּמָא, עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם, פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם... צָפַד עוֹרָם עַל עַצְמָם, יָבֵשׁ הָיָה כָעֵץ... יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן" (איכה ד', ד-י). לא ברור האם התיאור הנורא הזה, של נשים המבשלות את ילדיהן כדי לא למות מרעב, מבוסס על המציאות, אך אין ספק שהוא בא להמחיש את הרעב הכבד שהיה בירושלים בעקבות המצור הבבלי. בהמשך הקינה מסופר על חורבן העיר, החורבן הראשון אותו אנו מציינים וזוכרים בתשעה באב. מיד לאחר מכן עובר הכותב אל המצב הקשה ששרר בירושלים אחרי החורבן, כפי שמתארת אותו שארית הפליטה שנותרה בעיר ולא יצאה לגלות: "נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים" (איכה ה', ב). הם מבכים על תנאי המחיה הקשים תחת השעבוד, וכואבים יותר מכל את חורבן בית המקדש, ואת השפל הרוחני אליו הגיעו: "נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ. עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ, עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ. עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ" (איכה ה', טז-יח). כאשר אנו מביטים על חורבות העיר, אפשר לדמיין את השועלים המהלכים עליהן, ואת העצב של התושבים האבלים שהסתובבו ביניהן. השממה והעיזבון שנותרו בירושלים לאחר החורבן, מתוארים בשתי הקינות הראשונות (פרקים א'-ב'). קינות אלה עוסקות גם באובדן כבודה של ירושלים, שהפכה לעיר בזויה אפילו בפי מוקיריה. לתפיסתו של הכותב, היה זה עונש צודק מאת ה' על חטאיו ופשעיו של עם ישראל. לכן מסתיימת קריאת המגילה בזעקה של תפילה: "אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר. לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים. הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם..." (איכה ה', יט-כא).

עם סיום קריאת מגילת איכה, ממשיך האירוע בעיר דוד לחלק נוסף, שכולל לימוד ושיח. התוכן בחלק זה משתנה מדי שנה, אך הכותרת שלו תמיד זהה – איך סלעים נשברים? במהלך הערב מנסים הדוברים והלומדים בקבוצות לשאול את עצמם מה הביא לחורבן ירושלים מספר פעמים לאורך הדורות, ומה אפשר לשנות ולתקן, כדי שלא נמצא את עצמנו בעתיד תחת איום דומה. בהמשך הערב מתקיימים סיורים קצרים ברחבי האתר, בהם מספרים לעומק את סיפורו ההיסטורי והתנ"כי של המקום (ההשתתפות בסיורים מצריכה הרשמה מראש). מי שמעוניין יכול להישאר לשלב הלימוד והסיור, אך מי שרוצה להספיק לבקר במקום נוסף, מוטב שייצא במהלך קריאת המגילה אל היעד הבא.

***מי שמעוניין להרחיב ולקרוא על המקום, יכול להיעזר בסיור "מים לדוד המלך".


קהל מגוון משתתף באירוע שנערך בעיר דוד

קריאה שוויונית של מגילת איכה על שרידי המקדש
איך מגיעים > מתחנת האוטובוס של הכותל המערבי |1|, הולכים לכיוון שער הכניסה לכותל. אחרי דקה פונים ימינה, ויורדים במדרגות שמובילות אל רחבת התפילה המשותפת, המכונה "עזרת ישראל" |5|.

שביל עץ מפותל מוליך אותנו בין שרידים ארכיאולוגיים, ומוביל אל "עזרת ישראל" שלמרגלות הכותל המערבי |5|. זו אמנם אינה הרחבה המפורסמת של הכותל, אך למעשה אנו נמצאים תחת אותו קיר ממש, מעט מדרום לרחבה המוכרת. בשנים האחרונות הוכרז שטח זה כרחבת תפילה משותפת לגברים ולנשים, ומדי שבוע מתקיימים בו אירועים ותפילות. בערב תשעה באב נערך כאן אירוע בהובלת התנועה המסורתית, אותו פוקדים עשרות רבות של משתתפים - גברים ונשים, מבוגרים וצעירים, דתיים, מסורתיים וחילונים. הקהל המגוון מתאסף במקום בו רואים בצורה המוחשית ביותר את חורבותיו של בית המקדש השני, שחרב בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. נביט סביבנו, ונגלה שאנו נמצאים לצד רחוב מרוצף בן כ-2,000 שנים.


קריאה מרגשת של קינות על חורבות בית המקדש השני

מעלינו מתרומם חלק מהכותל המערבי, הארוך מבין כתלי הר הבית שבנה הורדוס בשלהי המאה הראשונה לפני הספירה. בתלמוד נאמר, ש"מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו". ואכן, הר הבית היה המתחם המקודש הגדול ביותר ברחבי האימפריה הרומית, והוא הכניס את ירושלים לרשימת הערים המרשימות בעולם. על רחבת ההר התנשא בית המקדש המפואר, אליו הגיעו מדי שנה מאות אלפי עולי רגל. לפני שעלו אל רחבת הר הבית, הסתובבו עולי הרגל ברחוב המרוצף בו אנו נמצאים. הם רכשו קורבן בחנויות שהיו משני צדי הרחוב, טבלו באחד מן המקוואות הרבים שיש בסביבה והתכוננו לעלייה המרגשת להר. עד היום אפשר להבחין במדרגות האבן שהובילו אל הרחוב, בריצוף המפואר שלו, ובפתחי החנויות שנפערים לאורכו. אם תרימו את המבט, תגלו שורת אבנים רחבה שבולטת מן הקיר. זוהי ראשיתה של קשת שיצאה מן הכותל ועברה מעל הרחוב, תוך שהיא נתמכת בקשתות נוספות שהיו מתחתיה. על גבי מערך הקשתות נבנו מדרגות, וכך אפשר היה לעלות מן הרחוב בסוג של מחלף, ולהיכנס היישר להר הבית. למרבה הצער, המתחם המפואר עמד בבניינו כמה עשרות שנים בלבד. בזמן המרד הגדול פרצו הרומאים לירושלים ושרפו אותה, שלב אחר שלב. על פי המסורת היה זה יום תשעה באב בו נכנסו הרומאים לרחבת הר הבית, החריבו את בית המקדש והעלו אותו באש. באותו זמן הרסו החיילים הרומאים גם את חלקם העליון של הכתלים שהקיפו את הר הבית, ומוטטו את המחלף שהוביל אליו. האבנים האדירות קרסו אל הרחוב, שברו את מרצפותיו והצטברו בערימה זו על גבי זו. חלק מהן פונו בעזרת מנופים, ורק ערימה אחת הושארה במקומה, זכר לחורבן.


יושבים בפתחי חנויות בנות יותר מ-2,000 שנים

לחץ/י כאן לצפייה בקריאה במגילה

נתבונן באבנים האדירות - חלקן מסותתות בצורה מרשימה, אחרות בנויות באופן גס משום שהיו בחלקו הפנימי של הכותל, ובחלק מהן אפשר למצוא סף עגול או בליטות שנועדו לעטר את הקיר. על ערימת האבנים ולאורך הרחוב הקדום, יושבים המשתתפים וקוראים יחד את מגילת איכה. הקריאה נעשית באופן שוויוני, ולוקחים בה חלק גברים ונשים כאחד. באוויר נושבת תחושת אחווה ואחדות, ובלב מהדהדת התחושה שכך נכון לקרב בין קבוצות שונות בעם ישראל.

***מי שמעוניין להרחיב ולקרוא על המקום, יכול להיעזר בסיור "יש אבנים עם לב אדם".

ישיבה על הרצפה ותצפית מרהיבה בבית כנסת החורבה
איך מגיעים > מי שמגיע משער יפו |7| ייכנס דרכו אל העיר העתיקה, ויתקדם לצד הכביש הסלול. הכביש מתעקל ימינה |8|, ואנו ממשיכים ללכת בעקבותיו. אחרי 3-2 דקות פונים שמאלה לרחוב סיינט ג'יימס |9|, ומתחילים ללכת בסמטאות המובילות לרובע היהודי. מתפתלים עם הרחוב שמאלה וימינה, חוצים את רחוב אררט, ויורדים ברחוב צר שנקרא אור החיים. במהרה מגיעים לרחוב הקארדו העתיק שנמצא בלב הרובע |10|, יורדים במדרגות ומגיעים לרחוב היהודים, מעליו מתרומם בית כנסת החורבה. פונים ימינה ומיד שמאלה, מקיפים את בית הכנסת, ומגיעים לכניסה הצדדית שלו |11|.
מי שמגיע מאזור הכותל המערבי, או שביקר קודם לכן באחד האתרים האחרים, צריך לעלות מהם אל הרובע היהודי. לשם כך הולכים לכיוון שער הכניסה לכותל, אך לא נכנסים בו. ממש לפניו פונים שמאלה, ועולים במדרגות שבקצה לכיוון הרובע היהודי. מטפסים בכמה גרמי מדרגות, ואחרי 5-4 דקות מגיעים למרכז מסחרי קטן |12|. עוברים בין המסעדות, שסגורות בערב תשעה באב, ובמהרה מגיעים לרחבה המרכזית של הרובע היהודי. מקיפים את בית הכנסת שנישא מולנו מצדו השמאלי, ומגיעים לכניסה הצדדית שלו |11|.

בית כנסת "החורבה" |11| הוא אחד המקומות המעניינים ביותר בירושלים. הוא נבנה וחרב פעם אחר פעם, ובכל פעם הצליח לקום מחורבותיו ולהיבנות מחדש. האסונות שפקדו את בית הכנסת אירעו במאות השנים האחרונות, והם אינם נכללים ברשימת האירועים אותם אנו מצווים לזכור בתשעה באב. למרות זאת, אנו ממליצים להגיע אליו, משום שסיפורו המופלא מהווה סמל לתקומת עם ישראל מן החורבן. בנוסף, זו הזדמנות ייחודית להתרשם מקריאת מגילה מסורתית בבית הכנסת המפואר, וכן לצפות בנוף המרהיב שנשקף מן הגג בשעת לילה. בערב תשעה באב ניתן להיכנס לבית הכנסת משני מקומות. הכניסה לעזרת הגברים נעשית מרחוב היהודים, ואילו הכניסה אליה הגענו מובילה לעזרת הנשים, וגם למרפסת הגג. אנו ממליצים להיכנס מכאן, ולעלות במדרגות אל רחבה חיצונית שמשקיפה על בית הכנסת. מבעד לחלונות אפשר להתרשם ממראהו המרהיב של בית כנסת "החורבה": קירות בית הכנסת מעוטרים באיורים צבעוניים, מן התקרה יורדות נברשות יוקרתיות, ועל הקיר המרכזי ניצב ארון קודש מרשים בעל שתי קומות, שמתנשא לגובה של יותר מעשרה מטרים. שימו לב שהקיר שמאחוריו אינו מטויח ואינו מסותת. זהו "כותל המזרח" של בית הכנסת, והוא נשאר כך זכר לחורבן ירושלים, אותו אנו מציינים בתשעה באב. בערב זה גודשים את האולם המפואר מאות גברים, רובם חרדים לבושי שחורים. הקהל כולו יושב בצפיפות על הרצפה, וממלא גם את המעברים שבין ספסלי העץ. הישיבה על הרצפה היא אחד ממנהגי האבלות שנהוגים בתשעה באב, כמו גם הצום, איסור הרחצה והימנעות מלבישת נעל עשויה עור. לכן נועלים המשתתפים לרגליהם כפכפים או גרביים בלבד. אחרי שנביט על בית הכנסת מבחוץ, נעלה להתבונן בו מלמעלה. לשם כך ניכנס בדלת שמשמאל, ונעלה במדרגות. מכיוון שזו הדרך שמובילה לעזרת הנשים, היא עשויה להיות צפופה. למרות זאת, גברים יכולים לעבור כאן, להמשיך במדרגות שמטפסות אל הגג, ולאחר מכן בגרם מדרגות חיצוניות. אלו יובילו אותנו אל מרפסת היקפית, ממנה נשקף נוף לילי עוצר נשימה. גגות העיר העתיקה פזורים מתחתינו כשטיח, וביניהם מזדקרים צריחי כנסיות. במזרח מתרומם רכס הר הזיתים, ולפניו זוהרת כיפת הסלע המוזהבת, שמוארת בצורה מרשימה. זהו מקום מתאים לקרוא בו את דבריו המרגשים של ראובן (רובי) ריבלין בטקס חנוכת בית הכנסת, המתאימים מאוד לערב תשעה באב.

לחץ/י כאן לצפייה בקריאה במגילה


מאות גברים ממלאים את בית כנסת "החורבה"

"העומד על אחד ההרים סביב ירושלים, יראה כיפת בית הכנסת בין כיפות כל יתר הבתים בעיר, כירח בין הכוכבים. ובדברי, זכור אזכור את המקום הזה. לפני תשע שנים היה מעון שאיה, מרבץ שממה... ומעבר מזה תלואים שני חצאי קירות, אבני גיר מנופצות. ועל המקום השומם האיום ההוא, הנה עתה מתנשא עליו בהדרת קודש היכל ה' ומקדש מלך, אשר הוא לגאון ולתפארת בדור הזה". בדברים אלה פתח ריבלין את נאומו, אך הם אינם פרי עטו. זהו חלק מן הנאום שנשא סבא-רבא של נשיא המדינה, רב יושע ריבלין, בערב ראש השנה תרכ"ה (1864), בטקס בו נחנך בית כנסת "החורבה" בפעם השנייה בתולדותיו. מאז אותו יום, למשך 84 שנים, ניצבה הכיפה הלבנה בלב הרובע היהודי, ובית כנסת "החורבה" שימש מרכז תרבותי ורוחני ליהודי ירושלים. כל זאת, עד למלחמת העצמאות. ב-27 במאי 1948 השלימו הירדנים את כיבוש הרובע היהודי, ופוצצו את בית הכנסת באכזריות. במערכת הקשר עבר המברק המצמרר: "החורבה חרבה". במשך שנים רבות עמדה "החורבה" בשיממונה. גם כאשר שוחרר הרובע היהודי במלחמת ששת הימים, לא שוקם בית הכנסת, ורק קשת משוחזרת הזכירה את ימיו המפוארים. מדי שנה, בערב תשעה באב, היו מגיעים לכאן מאות מתפללים, יושבים תחת הקשת הסמלית, ומבכים את חורבן ירושלים. בחלוף השנים הוחלט להקים מחדש את בית הכנסת, והוא שוחזר בצורה נאמנה למקור. בטקס החנוכה השלישי של "החורבה" בשנת 2010, המשיך ואמר ראובן (רובי) ריבלין: "והנה אנוכי... בחלוף 135 שנים, עומד כאן אתכם באותה חצר בה עמדו רגליו של רב יושע. ושוב, בגדולתו המתחדשת של המקום הזה, ובתפארתו הקמה מעפר זאת הפעם השלישית. סיפורה של חורבה זו הוא זעיר אנפין של כל הווייתנו היהודית, זעיר אנפין של כל קורות האומה הישראלית ששבה לארצה. מחורבה לתפארה, ושוב לחורבה, ושוב לתפארה... ואפילו כאשר יצאה משפחתי מבין החומות להרחיב את גבולה של ירושלים, ואפילו כאשר גורשנו מנחלתנו בתוך החומות בשנת 1948, ונתרחקנו מעל הריסותיה של חורבה זו... תמיד תמיד היה לנו מקדש מעט זה – אבן שואבת, מקור הלהט והבערה הפנימית, מים חיים להשיב את הנפש, לחזק את הרוח, ולסלק כל מורך וחולשה מתוכנו... שהרי מכאן, מחצר זו, גם בהיותה חורבה, הלכה ונסתעפה לה ירושלים לכל רוח ורוח, שכונות ובניינים לרוב, ורחובות העיר נמלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה, כחזון הנביא".


בית כנסת "החורבה" כפי שנראה במאה ה-19

לאחר התצפית והדברים המרגשים כדאי להתפצל. הגברים ירדו חזרה אל הרחוב, וייכנסו לאולם המרכזי של בית הכנסת מהכניסה הראשית שברחוב היהודים. כדאי להצטרף לקהל, לשבת על הרצפה, ולקחת חלק בקריאת הקינות. הנשים תוכלנה להיכנס אל מרפסת גלריה שמשקיפה על האולם מלמעלה, ולהשתתף גם הן באמירת הקינות. מכאן נראה הקהל הרב כמו נמלים קטנות שגודשות את רצפתו של בית הכנסת עד אפס מקום. קולות האנשים הקוראים את מגילת איכה עולים אל הגלריה, ומוסיפים גם הם לחוויה המיוחדת. בתום הביקור ייפגשו הגברים והנשים למרגלות בית הכנסת, וימשיכו אל המקום הבא.

***מי שמעוניין להרחיב ולקרוא על המקום, יכול להיעזר בסיור "הראשונים לציון".

יושבים ומקוננים מול הכותל המערבי
איך מגיעים > מרחבת האוטובוסים של הכותל המערבי |1|, הולכים לכיוון שער הכניסה לכותל. עוברים את הבידוק הביטחוני, וניגשים אל הרחבה המרכזית |6|.

הכותל המערבי הוא המקום אליו נושאים יהודי הארץ והעולם כולו את עיניהם בכל עת. במהלך השנה ישנם כמה מועדים, בהם גודשים את רחבת התפילה המונים רבים יותר מן הרגיל. ערב תשעה באב, הוא אחד מן המועדים הללו. מכניסת הצום ועד לפנות בוקר "זורמים" אל רחבת הכותל אלפי אנשים, וכולם מגיעים לכאן כדי לקונן על חורבן בית המקדש. תחילה נעמוד אל מול הכותל |6|, ונביט עליו מעט מרחוק. נוכל לשים לב ששבע השורות הראשונות בנויות בצורה שונה מעשרים השורות שמעליהן. אלו הן השורות המקוריות, שנבנו על ידי המלך הורדוס ובנאיו במאה הראשונה לפני הספירה, כחלק מקיר התמך המערבי של הר הבית. שורות אלה הן השריד האותנטי המרגש ביותר שנותר מבית המקדש המפואר. לעומת זאת, השורות שמעליהן שוקמו ונבנו בתקופות מאוחרות יותר, כדי לייצב את מתחם הר הבית המוסלמי שנמצא מעליו. אחרי שנתבונן עליו מרחוק, ניפרד באופן מגדרי - הנשים יפנו לעזרה הימנית, בעוד הגברים ילכו לעזרה השמאלית הגדולה יותר. רחבת התפילה כולה מלאה המוני אנשים שיושבים על הרצפה או על משענות של כיסאות הפוכים. יש שקוראים את מגילת איכה בקבוצה, אחרים יושבים לבדם ומקוננים על החורבן, ויש כאלה שמתרפקים על אבני הכותל ובוכים. הקינות והתפילות מתערבבות אלה באלה, והן נשמעות כיללה ארוכה ומתמשכת. אולי לכך התכוון הרי"ף (רבי יאשיהו פינטו) בדברים שכתב בספרו "כסף צרוף" במאה ה-17:


מתפללים יושבים על רצפת הכותל המערבי בערב ט' באב

"בהיותי בעיר הקודש ירושלים... שמעתי אומרים, כי בליל תשעה באב יוצא קול נהי ואנחה מבית המקדש, וכל בני אדם שומעים. ואני רציתי לנסות הדבר. ובליל תשעה באב אחד יצאתי מבית הכנסת, ישבתי על חלון ביתי שהיה סמוך לבית המקדש, והכותל המערבי נראה ממנו. עמדתי מצפה לשמוע איזה קול. קול יללה גדולה נשמע מבית קודש הקודשים, ותסמר שערת בשרי, ואתעורר בבכי גדול עד כי נתעלפתי".... קולות הבכי והזעקה ששמע הרי"ף נדמו לו (ואולי היו באמת) כמו הקולות שאנו שומעים עכשיו. זעקה זו נשמעה בערב תשעה באב מדי שנה, גם בתקופות בהן נאסר על יהודים להיכנס לירושלים. ביום זה התירו השליטים הזרים ליהודים לבוא אל העיר, ולהשתטח בתפילה ותחנונים על חורבות בית המקדש. הנוסע מבורדו, שביקר בארץ ישראל במאה הרביעית, מספר על היהודים שהיו באים פעם בשנה, בתשעה באב, לירושלים: "ויבכו ויקוננו אצל אבן אחת שנשארה מבית מקדשם ואותה ימשחו בשמן...". בחלוף השנים התקדש הר הבית גם במסורת המוסלמית, ועל חורבות המקדש נבנו מונומנטים מוסלמיים. השרידים המשמעותיים היחידים שנותרו גלויים לעין, היו הכתלים שהקיפו את הר הבית. עם ישראל, שהיה זקוק למקום בו יוכל לבכות על החורבן, החל להגיע במאות השנים האחרונות אל הכותל המערבי. מיקומו הסמוך למקום קודש הקודשים, יחד עם קרבתו היחסית לרובע היהודי, הפכו אותו למוקד תפילה ועלייה לרגל בכל ימות השנה, וודאי בתשעה באב. כך כתב אחד העם בשנת 1893: "ובחצי ליל תשעה באב עמדתי לפני הכותל, קהל זקנים ונערים ישבו לארץ, הללו בכו על ספר הקינות, הללו למדו מדרש איכה, והללו פלפלו בהלכה...". מי שהקפיד על הלכות שולחן ערוך, לא היה מסתפק בקריאת קינות, והיה גם קורע את בגדו לאות אבל, ממש כפי שעושים כאשר נפטר בן משפחה קרוב.

נסתובב ברחבת הכותל, נחווה את החוויה במלוא עוצמתה, ונתרגש יחד עם ציבור המתפללים המגוון. לאחר מכן אנו ממליצים להתרחק מן הכותל, לחצות את הרחבה לצדה השני, ולחפש את הכניסה לאתר החפירות החדש. מאחורי דלת רחבה נמצאת מרפסת עץ, ממנה אפשר להשקיף על רחוב מרשים מן המאה השנייה, שנחשף בשנים האחרונות. הרחוב מרוצף לוחות אבן גדולים, וסביבו פתחים של חנויות ועמודים מרשימים. אלו הם שרידיו של הקארדו הרומי, הרחוב הראשי שחצה את ירושלים מצפון לדרום, שנבנה לאחר שהעיר נחרשה על ידי הרומאים במאה השנייה לספירה.

עם חורבן ירושלים במרד הגדול, הפכה ארץ ישראל לפרובינקיה רומאית. זכויותיהם של היהודים נשללו, עריהם נותרו חרבות, והם חויבו לשלם מס מיוחד לקיסר. 60 שנים לאחר החורבן, בשנת 130 לספירה, הגיע הקיסר הרומאי אדריאנוס לבקר בארץ ישראל. איננו יודעים מה עשה אדריאנוס בארץ, אך הממצאים שהתגלו כאן שופכים אור על ביקורו. תחת אבני הריצוף של הקארדו התגלו מטבעות משנת 130. אלה מלמדים כי עבודות הבנייה שלו החלו באותה שנה, וייתכן שהן קשורות לביקור המלכותי. ניתן לשער כי בביקור זה החליט אדריאנוס לחרוש את הריסותיה של ירושלים, למחוק את זהותה היהודית, ולהקים במקומה עיר רומית בשם איליה קפיטולינה. חרישת העיר וטשטוש זהותה היהודית, הן אירוע נוסף עליו מבכה עם ישראל בתשעה באב. הסממן המובהק ביותר של העיר הרומית, היה מערכת הרחובות המסודרת בצורת שתי וערב. שני הרחובות הראשיים ביותר יצאו משער שכם והובילו לכיוון דרום. הקארדו המערבי עבר בחלקה העליון של העיר, ואילו הקארדו המזרחי עבר בתוך ערוץ נחל שנקרא 'הגיא המרכזי', בתוכו אנו נמצאים. נוסף עליהם הקים אדריאנוס בירושלים בתי מרחץ ומקדשים לרוב, ביניהם מקדש לאל יופיטר שהוקם על חורבות הר הבית. הוא אסר על יהודים להיכנס לעיר, והטיל עליהם גזירות קשות כמו איסור על קיום ברית מילה. יש סוברים שאלו היו הסיבות שהביאו את מנהיגות היישוב להכריז על מרד נוסף ברומאים, המוכר לנו כמרד בר-כוכבא. אחרים טוענים שסדר הדברים היה הפוך - המרד פרץ עוד לפני חרישת ירושלים, והוא היה אחת הסיבות המרכזיות לגזירות הקשות שהטילו הרומאים. כך או אחרת, תוצאותיו של המרד היו קשות ביותר: יותר מ-900 יישובים ברחבי הארץ חרבו, מאות אלפי יהודים נהרגו, ומרכז היישוב היהודי נאלץ לנדוד לגליל. נפילת ביתר, שהייתה בירתו של בר-כוכבא, אירעה לפי המסורת היהודית גם היא בערב תשעה באב. מרגש מאוד לעמוד מעל שרידי הרחוב הרומאי הקדום, ולראות כי בסופו של דבר הצליח עם ישראל להשתקם, ולשוב לארצו ולירושלים.


מתפללים לרגלי הכותל המערבי התשעה באב, תמונה מהמאה ה-19

בקארדו הרומי מסתיים סיורנו. ניתן לצאת אל רחבת האוטובוסים |1|, וממנה לחזור בתחבורה ציבורית אל ירושלים החדשה. מי שמעוניין לחזור ברגל לשער יפו, יעלה במדרגות שבצדה הימני של רחבת הכותל, יפנה שמאלה וימשיך עד לרובע היהודי |12|. מהרובע אפשר להמשיך לעלות בסמטאות, או להקיף אותו מצד שמאל, בכביש הפטריארכיה הארמנית שמוביל אל שער יפו.

***מי שמעוניין להרחיב ולקרוא על המקום, יכול להיעזר בסיורים "יש אבנים עם לב אדם" ו"ונבנתה עיר על תלה".

מידע שימושי:
אתר עיר דוד
טלפון: 6033*, 02-6268700.
אתר אינטרנט:  www.cityofdavid.org.il
כניסה בערב ט' באב: ללא תשלום. מומלץ להירשם מראש.

התנועה המסורתית - קריאת מגילה ב"עזרת ישראל"
טלפון: 02-5658000. 
פייסבוק: התנועה המסורתית בישראל.
אתר: www.masorti.org.il
כניסה: ללא תשלום.

בית כנסת "החורבה"
טלפון: 4987*.
אתר: www.rova-yehudi.org.il
כניסה בערב ט' באב: ללא תשלום.

 

המסלול מופיע בסדרת
לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים
ויה דולורוזה... נושאי הצלב ברובע המוסלמי - בעקבות דרכו האחרונה של ישו, ברובע המוסלמי הססגוני

לרכישת הסדרה לחץ/י כאן

 

מסלולים נוספים באיזור
Map
דרגת קושי
דרגת קושי
קלה - בינונית.
משך הטיול
משך הטיול
4-2 שעות, בהתאם לבחירתכם.
אורך המסלול
אורך המסלול
משתנה, בהתאם לבחירתכם.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
בערב תשעה באב, כחצי שעה אחרי כניסת הצום.
סוג המסלול
סוג המסלול
חד כיווני.
רחצה במים
רחצה במים
אין.
מידע שימושי:

אתר עיר דוד
טלפון: 6033*, 02-6268700.
אתר אינטרנט:  www.cityofdavid.org.il
כניסה בערב ט' באב: ללא תשלום. מומלץ להירשם מראש.

התנועה המסורתית - קריאת מגילה ב"עזרת ישראל"

טלפון: 02-5658000.
פייסבוק: התנועה המסורתית בישראל.
אתר: www.masorti.org.il
כניסה: ללא תשלום.

בית כנסת "החורבה"
טלפון: 4987*.
אתר: www.rova-yehudi.org.il
כניסה בערב ט' באב: ללא תשלום.