facebook
:
IMG_6916
blank
סיורו של דוד גל-אור | טל' נייד: 054-2406657

דוד מוביל אותנו לשלל תצפיות המקיפות את ירושלים מכל עבר, ומחבר אותן לכדי תמונה אחת, שלמה ומיוחדת.

סיפור אישי – ביתנו בשכונת גילה:

מפי ערן גל-אור

בשנת 1991, בהיותי בן 7, חיפשו הוריי לרכוש בית, בו יוכלו לגדל את המשפחה. אחרי חיפושים ארוכים ומעבר בין דירות רבות, הגיעו לשכונה מרוחקת בקצה שכונת גילה, גבעת קנדה שמה.

קרא עוד
סיור לילי – תצפית לילית על ירושלים, ממגדל הפעמונים במתחם ימק"א:

מרבית התצפיות על ירושלים יפות בשעות היום, אך ישנן גם תצפיות מרגשות ומיוחדות, שמתאימות לשעות הערב. כזו היא התצפית ממגדל הפעמונים במתחם ימק"א.

קרא עוד

זוויות על ירושלים... תשעה קבין של יופי - בין נקודות תצפית ייחודיות על ירושלים

חזרה
סיורו של דוד גל-אור | טל' נייד: 054-2406657. דוד מוביל אותנו לשלל תצפיות המקיפות את ירושלים מכל עבר, ומחבר אותן לכדי תמונה אחת, שלמה ומיוחדת.

זוויות על ירושלים - עֲשָׁ‏רָ‏ה קַ‏בִּים יוֹ‏פִי יָ‏רְדוּ‏ לְעוֹ‏לָ‏ם, תִּשְׁעָ‏ה נָ‏טְלָ‏ה יְרוּ‏שָׁ‏לַ‏יִם, וְאֶ‏חָ‏ד כֹּ‏ל הָ‏עוֹ‏לָ‏ם כֻּלוֹ, נכתב בתלמוד הבבלי. בימים בהם נכתבה האימרה המרגשת הזו, הייתה ירושלים עיר קטנה, שהשתרעה על פני כמה גבעות סביב הר המוריה. יותר מ-1,500 שנים חלפו מאז, ירושלים התפתחה וצמחה, אך גם היום, ממשיכה ירושלים לרגש אותנו ביופייה. מסלול זה מוביל אותנו, בנסיעה או בהליכה, בין שבע תצפיות וזוויות שונות על ירושלים. בחלקו הראשון של הסיור נשקיף על ירושלים מצפון, מנקודות שונות על רכס הר הצופים והזיתים. בחלקו השני של הסיור נטפס למגדלים גבוהים בלב העיר העתיקה והחדשה, ובחלקו השלישי והאחרון של הסיור, נשלים את התמונה בתצפיות מהאזור הדרומי של העיר. בכל תצפית נראה את ירושלים מזווית אחרת, ויחד יתחברו המראות וישלימו זה את זה, וייצרו עבורנו תמונה מלאה של העיר. מי שמעוניין להכיר את ירושלים, להבין את המבנה שלה וכמובן ליהנות מיופייה הקסום, ייהנה עד מאוד מסיור זה. אפשר גם לבקר רק בחלק מהתצפיות, ולהשלים את השאר בפעם אחרת. המסלול הוא חלק מסדרת ספרים "לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים", להזמנת הסדרה לחץ/י כאן.



מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
זוויות על ירושלים... תשעה קבין של יופי - בין נקודות תצפית ייחודיות על ירושלים
arrow נקודת מוצא וסיום: המסלול מתחלק לשלושה חלקים מרכזיים, ויכול להתחיל ולהסתיים בכל אחד מהם. אנו ממליצים להתחיל בתצפית הר הצופים, ולסיים בתצפית ברחוב צביה ויצחק, בשכונת גילה.   arrow אופי הסיור: מתאים לקבוצות גדולות וקטנות, לזוגות ולחובבי תצפיות.   arrow אורך הסיור: רוב הסיור מתבצע בנסיעה בין נקודות התצפית. אורך מסלול ההליכה עד כ-3 קילומטר.   arrow משך הסיור: 7-5 שעות. ניתן לקצר את הסיור, ולבחור להגיע רק לחלק מהתצפיות.   arrow שעות וימים מומלצים: מתאים בכל שעות היום. לא מומלץ בימי ראשון, מכיוון שחלק מנקודות התצפית נמצאות בתוך כנסיות.   arrow עומס: מצפה רחבעם בהר הזיתים וטיילת שרובר בארמון הנציב עמוסים לרוב בקבוצות.   arrow אופי ההליכה: רוב הסיור מתבצע בנסיעה. מסלול ההליכה עובר ברחובות צרים ורחבים לסירוגין, והוא כולל עליות וירידות מתונות. הגישה לנקודות התצפית נוחה, מלבד התצפיות במגדלי הפעמונים של הכנסיות. אלה כוללות טיפוס וירידה במאות מדרגות, ומתאימות רק לבעלי כושר טוב.   arrow ציוד מיוחד: לבוש צנוע, למי שמתכנן להיכנס לכנסיות, משקפת.   arrow סיור לילי: יש, תצפית לילית על ירושלים, ממגדל הפעמונים במתחם ימק"א.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי
זוויות על ירושלים... תשעה קבין של יופי - בין נקודות תצפית ייחודיות על ירושלים

אתרים שמחייבים תיאום מראש > קבוצות צריכות לתאם את העלייה למגדל התצפית במתחם ימק"א. פרטים במידע השימושי.

איפה חונים > כדי להתחיל את חלקו הראשון של הסיור, מגיעים לשדרות שיירת הר הצופים |1|. עולים בכביש הרחב, חולפים על פני פנייה שמאלה לאוניברסיטה העברית, ואחרי כ-600 מטר פונים ימינה לרחוב בנימין מזר |2|. כעבור כ-150 מטר מחנים את המכונית במפרץ חנייה שמצד ימין |3|. כדי להמשיך לחלקו השני של הסיור מגיעים לרחוב יצחק קריב, ופונים ממנו אל חניון ממילא, או לחניון קרתא הסמוך אליו. ממקום החנייה עולים אל שדרות אלרוב-ממילא |8|, שם מתחיל חלקו השני של הסיור. כדי להגיע לחלקו השלישי של הסיור נוסעים לרחוב דניאל ינובסקי, ממשיכים עד מעגל התנועה שבקצה הרחוב, ופונים בו פנייה חדה שמאלה. מיד לאחר מכן פונים ימינה אל מגרש חנייה רחב |14|, ומגיעים לטיילת ארמון הנציב.

איך מגיעים בתחבורה ציבורית > הגישה בתחבורה ציבורית אפשרית רק לחלק מנקודות התצפית. להר הצופים מגיעים בקווים 68,53,42,34,30,19,17 שיוצאים ממקומות שונים ברחבי העיר. לשדרות ממילא מגיעים בקו 1, שיוצא מבנייני האומה מול התחנה המרכזית. לטיילת שרובר בארמון הנציב מגיעים בקו 78 שיוצא מבנייני האומה, או בקו 12 שמגיע מכיוון צומת פת. לתצפיות בשכונת גילה מגיעים בקווים 33,32,30 שיוצאים מהר הצופים ומהתחנה המרכזית.

מה לחפש ב-GPS > לחלקו הראשון של הסיור: רחוב בנימין מזר, ירושלים. לחלקו השני של הסיור: חניון ממילא, ירושלים. לחלקו השלישי של הסיור: טיילת ארמון הנציב, ירושלים.

מעל פסגת הר הצופים, שלום לך ירושלים
את סיורנו, שמוביל לשלל נקודות תצפית על ירושלים, אנו מתחילים בתצפית הר הצופים |3|. נרד מן המכונית אל הרחבה המסודרת, נישען על גדר האבן, ונתפעל מהמראה שנשקף לעינינו. ירושלים העתיקה והחדשה, המזרחית והמערבית, פרושות לפנינו. למרגלותינו נמצא נחל קדרון, גבולה המזרחי של ירושלים במשך כל התקופות. כיום מלא הערוץ הרחב בבתי השכונות הערביות ואדי ג'וז, ראס אל עמוד ושיח' ג'ראח. משמאל נראה את הר הזיתים, שהוא המשך של הרכס עליו אנו נמצאים, ואליו נמשיך מכאן. מימין ומולנו נשקפת ירושלים העתיקה, על שלל אתריה: החומה שמקיפה את העיר מצפון, הר הבית ובמרכזו כיפת הסלע המוזהבת וכיפת כנסיית הקבר האפורה. משמאל לכנסיית הקבר בולטת כיפה לבנה. זו היא כיפת בית כנסת החורבה שברובע היהודי. בין הכיפות מזדקרים צריחים של כנסיות ומסגדים, אותם נזהה ונכיר טוב יותר בהמשך הסיור. נעביר מבטנו אל העיר המערבית המודרנית, שבנויה על פני שטח של מאות קילומטרים רבועים. בין אלפי המבנים מתרוממים מגדלים גבוהים של בתי מלון, מבני משרדים חדישים ועשרות מנופים, המלמדים על תהליך צמיחת העיר לגובה. מימין נזהה את גשר המיתרים, שמסמן את נקודת הכניסה הראשית לירושלים מכיוון מערב. אם נביט עוד ימינה, נראה גוש בנייה צפוף במיוחד. זה אזור השכונות החרדיות של ירושלים: רוממה, מקור ברוך, גאולה, שמואל הנביא ומאה שערים. הבתים החדשים והגדולים עוד יותר, שנמצאים ממש מימיננו, הם בתי שכונות גבעת המבתר והגבעה הצרפתית, הסמוכות להר הצופים. במרחק, לכל רוחב התצפית, נראה את הרכסים וההרים המקיפים את ירושלים בטבעת. נבי סמואל בולט על הרכס מצפון, הר הרצל נישא ממערב, ורכס גילה מדרום. אחרי שנסיים להביט על הנוף, נוכל לספר על דמויות שחיו בדורות קודמים, והשקיפו גם הן על ירושלים ממקום זה.


העיר העתיקה נשקפת מרכס הר הצופים |3|.

הר הצופים היה מאז ומתמיד הנקודה הגבוהה, שממנה צפו על ירושלים מכיוון צפון. האדם הראשון שהשקיף מכאן על ירושלים, עליו מספרים המקורות, היה המצביא הדגול אלכסנדר מוקדון. יוסף בן-מתתיהו כותב בספרו "קדמוניות היהודים", על מפגשו של הכהן הגדול עם אלכסנדר מוקדון, במאה ה-4 לפני הספירה: "וכששמע שהוא לא רחוק מהעיר, יצא עם הכוהנים והמון האזרחים וערך לו קבלת פנים... במקום אחד הקרוי הצופים... מפני שאפשר היה לראות משם את ירושלים ואת בית המקדש‏‏" (קדמוניות היהודים, י"א, ח). כמה מאות שנים מאוחר יותר, מזכירה המשנה את הר הצופים, כגבולה הצפוני של העיר, אשר ממנו היו צופים על בית המקדש: "וכן מי שיצא מירושלים, ונזכר שיש בידו בשר הקודש - אם עבר הצופים, שורפו במקומו" (מסכת פסחים, ג', ח). גם הרומאים, בבואם לכבוש את ירושלים, הבינו את חשיבותו האסטרטגית של הר הצופים, והקימו כאן את המחנה שלהם: "מצא לו צסטיוס שעת הכשר להתנפל על העיר... ושם את מחנהו במקום הנקרא צופים" (מלחמות היהודים ברומאים, ב', יט). המצור הרומאי נמשך כמה שנים, ובסופו הצליח הצבא הרומאי בראשות טיטוס, להחריב את ירושלים ואת בית המקדש. במשך השנים שלאחר מכן, כאשר הגיעו יהודים אל ירושלים החרבה, הם צוו לקרוע את בגדיהם בנקודה ממנה צפו על העיר: "... היו עולין לירושלים, כיוון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם" (תלמוד בבלי, סדר זרעים, מסכת מכות, כ"ד, ב). ברבות השנים הוקמו על הר הצופים מתחם האוניברסיטה העברית, ובית החולים הדסה הר הצופים. בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, היה הר הצופים מובלעת יהודית בתוך שטח ירדני. על ההר שהו שוטרים וחיילים לצד אנשי סגל אקדמי, שהשקיפו על ירושלים וייחלו לאיחודה. לכאן הגיעו כוחות הצנחנים במלחמת ששת הימים, ומכאן יצאו אל הר הזיתים, וממנו אל משימת שחרור העיר העתיקה והכותל המערבי. בתום המלחמה, ב-28 ביוני 1967, עמד כאן הרמטכ"ל יצחק רבין, וקיבל מהאוניברסיטה העברית תואר דוקטור של כבוד בפילוסופיה. את נאומו פתח יצחק רבין במילים המרגשות: "ביראת כבוד עומד אני לפניכם מורי הדור, כאן, במקום הקדום ומלא ההוד, הנשקף אל בירת הנצח שלנו, וצופה על פני במותיהן של קדמוניות עמנו...".

לחץ/י להדרכת וידאו


מגדל הפעמונים המרובע של כנסיית אוגוסטה ויקטוריה |5|.

אחרי התצפית המיוחדת, נמשיך הלאה אל התצפית השנייה, שנמצאת במתחם אוגוסטה ויקטוריה. לשם כך ניכנס אל המכונית, ונמשיך ברחוב בנימין מזר כ-650 מטר, עד לצומת T |4|. נפנה ימינה לרחוב מרטין בובר, ובתוך כ-100 מטר ניכנס לשכונת א-טור הערבית. ניסע כ-350 מטר, עד שנראה משמאל את הכניסה למתחם בית החולים והכנסייה אוגוסטה ויקטוריה. נפנה שמאלה, ניכנס למתחם, ונחנה את המכונית במגרש החנייה שמשמאל |5|. ממקום החנייה ניכנס אל חצר המתחם המטופחת, ונתרשם מעוצמת המבנים שמקיפים אותנו. לפנינו נמצא המבנה המרכזי, המשמש כיום כבית חולים. הכניסה למבנה מלאה בעיטורי אבן יפים, ועל קירותיו נראה את פסליהם של הקיסר וילהלם השני ורעייתו אוגוסטה, על שמה נקרא המקום. מהחצר ניכנס אל הכנסייה, ונעמוד משתאים למראה הפסלים, עמודי השיש, העיטורים, הפסיפסים וציורי הקיר הצבעוניים. התקרה הגבוהה, העשויה קמרונות, יוצרת תחושה שאנו כה קטנים לעומתה, וחלונות הזכוכית הצהובים מאירים את הכנסייה בצבע זהוב שמימי. כדאי להסתובב ברחבי הכנסייה, ולהתרשם משלל יצירות האמנות שבה. המיוחדים ביותר הם הציור של ירושלים, שמופיע על תקרת האפסיס של הכנסייה, והציור של ישו מוקף בשליחיו, על תקרת האולם המרכזי. נשב בכנסייה ונספר את סיפורה המעניין.

בשנת 1898 ביקרו קיסר גרמניה וילהלם השני, ואשתו אוגוסטה ויקטוריה, בארץ ישראל. היה זה חלק ממסע, בו ביקש הקיסר להדק את קשרי גרמניה עם האימפריה העות'מאנית. שיאו וליבו של המסע היה בירושלים, בה שהה הקיסר מספר ימים. במהלך הביקור רכש הקיסר כמה חלקות אדמה בעיר. אחת מהן הייתה השטח בו אנו נמצאים, שנבחר בקפידה על ידי אוגוסטה אשתו. אוגוסטה ראתה בעיני רוחה כנסייה מפוארת, שמשקיפה על ירושלים ועל מדבר יהודה בעת ובעונה אחת, ומנציחה את סיפור עלייתו של ישו השמיימה. על פי המסורת הנוצרית, עלייתו של ישו התרחשה בהר הזיתים, ולכן נבנתה הכנסייה כשפניה לכיוון כנסיית העלייה שנמצאת מדרום, ולא לכיוון מזרח כמו מרבית הכנסיות בעולם. לצד הכנסייה ביקשה אוגוסטה להקים אכסניה, שתשמש בית הארחה לצליינים ותיירים גרמנים, וכן לנתינים גרמנים תושבי ירושלים, שמעוניינים לנפוש במקום גבוה וקריר. מתחם הכנסייה והאכסניה תוכננו לפרטי פרטים על ידי אדריכלים גרמנים. אלה הכינו דגמי גבס קטנים של המקום, שהיו מדויקים עד לפרטים הקטנים ביותר – כותרות העמודים, הפסלים והתבליטים. הדגמים הוסעו לירושלים באניות, והועתקו במשך מספר שנים למבנים של ממש. בשנת 1910 נחנך המתחם בטקס מרשים, אליו הגיעו שוב הקיסר ואשתו. לאורך השנים שינה מבנה האכסניה את ייעודו המקורי. הנציבים הבריטים הרברט סמואל והרברט פלומר השתמשו בו כמעונם הרשמי, ונהנו מהנוף הנפלא ומהאוויר הקריר. אלא שבשנת 1927 נסדק המבנה ברעידת אדמה קשה שפקדה את האזור. הנציבות הבריטית נטשה את המקום, והקימה בו בית חולים צבאי. עם השנים עבר בית החולים חזרה לידיים גרמניות, אך המשיך לשמש בתור בית חולים לפליטים ערבים. עד שנת 1967 היה המבנה בשטח ירדן. בשל מיקומו האסטרטגי של המתחם, הפציץ אותו חיל האוויר מיד עם פרוץ מלחמת ששת הימים. הייתה זו הנקודה היחידה בירושלים, שהופצצה מהאוויר במלחמה זו. מתחם אוגוסטה ויקטוריה נכבש במהלך המלחמה, אך נותר בידיים גרמניות עד היום. כיום יש כאן בית חולים קטן, שמטפל בעיקר בפלסטינים שחיים באזור ירושלים.


מורדות הר הזיתים, הר הבית והעיר ירושלים שמאחוריו.

אחרי שנסיים להתרשם מהכנסייה המפוארת, נעלה אל התצפית בראש מגדל הפעמונים. נחפש גרם מדרגות שיוצא מהפינה השמאלית של הכנסייה, ונתחיל לטפס בו. מומלץ לעצור ביציע, ולהסתכל על הכנסייה מלמעלה. מכאן נוכל לראות גם את העוגב הענק שצמוד לקיר הצפוני, שנבנה עם הקמתה בשנת 1910. מכאן נטפס במשך 7-5 דקות, ב-223 מדרגות, עד שנגיע לראש מגדל הפעמונים. המגדל מתנשא לגובה של כ-50 מטר, וכשנעמוד בו, נבין את חזונה של אשת הקיסר. דרך אשנבי מתכת נהנה מתצפית ייחודית אל ארבע רוחות השמיים – מראה המדבר הפתוח לצפון ולמזרח מרהיב ביופיו, ואילו הזווית הנוספת ממנה נשקיף על ירושלים מערבה ודרומה, עוצרת נשימה. תצפית מופלאה זו מתאפשרת הודות למיקומו של הר הזיתים על קו פרשת המים, בין העיר ירושלים למדבר יהודה. מדרום נראה המשך רכס הר הזיתים, המיושב בשכונות הערביות א-טור וראס אל-עמוד, כשביניהן מזדקר צריח כנסיית העלייה הרוסית. מאחורי הר הזיתים נראה רכס ארמון הנציב, ומאחוריו רכס הר חברון. כאשר נעבור להביט מערבה, תתגלה לעינינו ירושלים במלוא תפארתה. העיר העתיקה מוקפת חומה, ומעבר לה משתרעת העיר המודרנית על שלל בנייניה. מצפון ניצב מגדל האוניברסיטה העברית, מעבר לו צמד בניינים המסמנים את מקומה של הגבעה הצרפתית, ובאופק הרי בנימין והעיר רמאללה. נסיים להשקיף על הנוף הנפלא, ונרד חזרה אל הכנסייה, וממנה אל המכונית שממתינה לנו במגרש החנייה. כעת ניסע אל התצפית השלישית, מצפה רחבעם בהר הזיתים. לשם כך נצא אל הכביש הראשי, רחוב מרטין בובר, ונפנה בו שמאלה. ניסע בין בתי שכונת א-טור, בכביש שמתעקל ימינה ושמאלה. אחרי מעט יותר מקילומטר, נגיע לצומת T |6| ונפנה בה ימינה. נרד בכביש הצר שמתעקל שמאלה, ובתוך כחצי דקה נראה משמאל את מלון שבע הקשתות. נמשיך עד למגרש חנייה שנמצא בקצה הרחוב, ונחנה בו את המכונית. מימין נראה את מצפה רחבעם |7|, שנקרא בשמו של רחבעם זאבי ז"ל, שר בממשלת ישראל שנרצח במלון "היאט" הסמוך לכאן בשנת 2001. המצפה עמוס לרוב בקבוצות של תיירים, אך אנו נרד אליו ונחפש מרפסת פנויה, ממנה נוכל להשקיף על ירושלים שפרושה לפנינו. מתחתינו עובר ערוצו העמוק של נחל קדרון, ששימש גבולה המזרחי של העיר במשך אלפי שנים. בינינו לבין ערוץ הנחל, פרוש בית קברות יהודי ענק, שבנוי על מורדות ההר. בית הקברות התפתח דווקא כאן, משום שעל פי ההלכה היהודית יש לקבור את המתים מחוץ לשטח העיר. מי שמעוניין לסייר בבית הקברות ולהכיר אותו, יכול להיעזר בסיור "קדושה וניסים בין הזיתים". סביב בית הקברות בנויות כמה כנסיות מיוחדות, ביניהן כנסיית הדמעה, וכנסיית מריה מגדלנה בעלת הכיפות הזהובות. כאשר נרים את מבטנו אל הנוף שמסביב, נהנה מאחת מנקודות המבט המושלמות ביותר על ירושלים. זוהי גם נקודה, ממנה אפשר להבין היטב כיצד התפתחה ירושלים לאורך הדורות.

בראשית ימיה שכנה ירושלים על גבעה קטנה, צרה ומאורכת, מעל ערוץ נחל קדרון. בתחילה הייתה זו עיר יבוסית, ובמאה ה-10 לפני הספירה נכבשה על ידי דוד המלך, והפכה לבירת ממלכת יהודה. גבעת עיר דוד נמצאת מדרום לחומת העיר העתיקה, ועליה בנוי כיום חלק מהכפר סילואן. תוכלו לזהות את הגבעה לפי השילוב בין גגות הרעפים, העצים הירוקים והבתים הצפופים שבנויים עליה. בנו של דוד, שלמה, היה זה שהרחיב לראשונה את גבולותיה של ירושלים. הוא בנה את בית המקדש בשיא הגובה של הר המוריה, מעל עיר דוד. כיום בנויה במקום בו שכן בית המקדש, כיפת הסלע המוזהבת. מאות שנים מאוחר יותר, בסוף תקופת בית המקדש הראשון, התרחבה ירושלים לגבעה נוספת, המכונה "הגבעה המערבית". זו הגבעה שמאחורי הר המוריה, עליה בנויים בצפיפות בתי העיר העתיקה, וביניהם כיפות וצריחים לרוב. מעט משמאל לכיפת הסלע, ורחוק יותר, ישנו מבנה בולט בעל שתי כיפות אפורות. זוהי כנסיית הקבר, הכנסייה החשובה ביותר בעולם הנוצרי. על פי האמונה הנוצרית במקום הזה נקבר ישו, ובו הוא גם קם לתחייה. משמאל לכנסיית הקבר ישנה כיפה אפורה כהה יותר, מעליה נישא צריח כנסיית הגואל, התחנה הבאה בסיורנו. כנסיות אלה מסמנות את מקומו של הרובע הנוצרי. שמאלה מהן נבחין בכיפה לבנה גדולה במיוחד, זוהי כיפת בית הכנסת "החורבה" שבלב הרובע היהודי. הרובע המוסלמי נפרש מימין לכיפת הסלע ומאחוריה, ובולט בשל הבנייה הצפופה של בתיו. הרובע הארמני הקטן נמצא מאחורי הרובע היהודי, וקשה לזהות את מיקומו המדויק. במשך יותר מ-2,000 שנה, הייתה ירושלים בנויה בשטח העיר העתיקה, ובמאה ה-16 היא אף הוקפה בחומה המפורסמת. רק באמצע המאה ה-19 התחילו תושבי ירושלים ומעצמות אירופה לבנות מחוץ לחומות, והעיר החלה להתפתח. בתוך כ-150 שנים שנים התרחבה ירושלים עד מאוד, והפכה לעיר הגדולה בישראל. מהמקום בו אנו עומדים, אפשר לראות במבט אחד את רוב חלקי העיר, משכונת גילה בדרום ועד הגבעה הצרפתית בצפון. נשב למנוחה מול הנוף, ולאחר מכן נשוב אל המכונית, וניסע אל חלקו השני של הסיור.


כיכר המוריסטאן היפהפייה נשקפת מצריח כנסיית הגואל.

אין לך יופי, כיופייה של ירושלים
חלקו השני של הסיור, מוביל לתצפיות בלב ירושלים, העתיקה והחדשה. חלק זה מתחיל בשדרות אלרוב-ממילא |8|, מהן נצא להליכה לשתי נקודות תצפית שונות. ראשית נלך אל כנסיית הגואל שבעיר העתיקה |11|, ממנה נחזור הנה, ומכאן נלך דרך רחוב המלך דוד, ונעלה אל תצפית ממגדל הפעמונים של מתחם ימק"א |13|. ניתן גם לנסוע במכונית בין שתי התצפיות. 

נתחיל את דרכנו בשדרות אלרוב-ממילא |8|. נלך בהן לכיוון מזרח עד סופן, נעלה במדרגות, ונגיע לרחבת שער יפו |9|. ניכנס דרך השער, נחצה את השטח שלפנינו, ונמשיך ישר אל רחוב דוד. נרד ברחוב העמוס בחנויות, ובתוך 6-5 דקות נגיע לפנייה שמאלה אל רחוב המוריסטאן |10|. נפנה שמאלה על פי השילוט לכנסיית הקבר, ונלך לצד חומה מימין וחנויות משמאל. בתוך 3-2 דקות נגיע אל הכניסה לכנסיית הגואל שמצד ימין |11|. נעבור דרך דלת עץ מעוטרת, נשלם, וניכנס אל הכנסייה היפה. כנסיית הגואל שונה לגמרי מהכנסייה במתחם אוגוסטה ויקטוריה. אמנם גם היא בנויה במבנה של בזיליקה, אך קירותיה ותקרתה אינם מעוטרים כלל. דווקא הפשטות, הקירות החלקים והתאורה הייחודית, הם שמעניקים לכנסייה את עוצמתה. אנו לא נתעכב בכנסייה, אלא נפנה מיד בכניסה ימינה, אל המדרגות המובילות לראש המגדל. נטפס במדרגות לולייניות מפותלות, נעצור במפלסים שלאורך העלייה, ולקראת סופה נביט בפעמונים הענקיים של הכנסייה. אחרי טיפוס ב-178 מדרגות, שיארך 5-4 דקות, נגיע לראש המגדל המרובע. סביבנו ארבע מרפסות צרות, דרכן נשקיף לארבע רוחות השמיים. מגדל הפעמונים של כנסיית הגואל, ממוקם במרכז העיר העתיקה, והתצפית ממנו גורמת לנו להרגיש כמו ציפור שמשקיפה עליה מלמעלה. נתחיל את התצפית בכיוון מזרח, ונביט אל המקומות בהם ביקרנו עד כה. רכס הר הצופים והר הזיתים בולט מולנו, ולאורכו מזדקרים שלושה מגדלים. הימני הוא כנסיית העלייה הרוסית, האמצעי הוא מגדל הפעמונים של אוגוסטה ויקטוריה בו היינו לא מזמן, והשמאלי הוא מגדל האוניברסיטה העברית בהר הצופים, למרגלותיה התחלנו את הסיור. על מורדות ההר נראים היטב בית הקברות היהודי, ומשמאלו הכנסיות עליהן השקפנו כשהיינו במצפה רחבעם. בין אוגוסטה ויקטוריה להר הצופים, ישנו מבנה קשתות גדול ובולט. זוהי הכנסייה המורמונית, מבנה חדש ויפהפה השייך לעדה הנוצרית-מורמונית בירושלים. ריבוי הכנסיות על רכס הר הזיתים והר הצופים, מלמד על קדושתו וחשיבותו של ההר במסורת הנוצרית. בין הכנסיות והקברים, בולטים על מורדות ההר מטעי זיתים רבים. מטעים אלו כיסו את ההר כבר בעת העתיקה, והם אלה שהעניקו לו את שמו. קרוב יותר אלינו, משתרעת רחבת הר הבית, ובמרכזה כיפת הסלע. גם את הרחבה הגדולה אנו רואים מזווית חדשה, אחרי שצפינו עליה מרכס הר הצופים והר הזיתים.

 
תצפית נפלאה מכנסיית הגואל לכיוון מזרח, על העיר העתיקה ורכס הר הזיתים.

ההר שבו ניצבת כיפת הסלע, מזוהה במסורת היהודית כהר המוריה. לכאן נשלח אברהם אבינו יחד עם יצחק בנו, בסיפור עקידת יצחק המפורסם. בהמשך בנה שלמה המלך על הר זה את בית המקדש היהודי, ששכן כאן בגלגוליו השונים, במשך כ-1,000 שנים. במאה ה-6, עם עליית האסלאם, התקבעה בו המסורת לפיה הר המוריה הוא מקום "המסגד הקיצון". על פי האסלאם, מוחמד הגיע אל הר המוריה במסע לילי ניסי, כשהוא רכוב על גב הבהמה הפלאית אל-בוראק. בסוף המאה ה-7, בנו השליטים המוסלמיים את כיפת הסלע המוזהבת בפסגת ההר. הכיפה ממוקמת מעל אבן השתייה, האבן ממנה הושתת העולם, ועליה עמד קודש הקודשים בבית המקדש היהודי. כעשר שנים מאוחר יותר, בשנת 705, נבנה בחלקו הדרומי של ההר מסגד אל-אקצא, "המסגד הקיצון", והר הבית קיבל את מבנהו הנוכחי.


מבט יפהפה על כנסיות ומסגדים, כיפות וצריחים.

הרחבה הגדולה והפתוחה שסביב כיפת הסלע, הייתה רחבת בית המקדש המפואר שבנה המלך הורדוס, במאה הראשונה לפני הספירה. בצידה הימני התחתון, מבצבץ דגל ישראל, והוא מסמן את מקומו של הכותל המערבי, שריד מהחומה שהקיפה את רחבת המקדש בימי בית שני. את הר הבית מקיפה העיר העתיקה, שנראית מכאן גדולה במיוחד. הרובע היהודי נמצא מימיננו, ואילו הרובע המוסלמי נמצא משמאלנו. הכיפה האפורה שנמצאת ממש מתחתינו, היא כיפת הבזיליקה של כנסיית הגואל, בה היינו זה עתה. מכאן נלך נגד כיוון השעון, אל המרפסת המשקיפה צפונה. הר הצופים ובנייני הגבעה הצרפתית נראים במרחק, אך עיקר התצפית מתמקדת בשטח הקרוב אלינו. הרובע המוסלמי הצפוף נמצא בצד ימין, והוא בולט באלפי הגגות השטוחים, המלאים דודי שמש וצלחות לווין. לעומתו, נמצא הרובע הנוצרי משמאל, והוא בולט במבנים חדשים יותר, בגגות רעפים ובצריחי כנסיות. ממש מולנו, במרכז ובין הבתים, בולט מבנה שער שכם, השער הצפוני של העיר העתיקה, ואחת הכניסות המרכזיות לירושלים לאורך ההיסטוריה. אפשר לשים לב שמאחורי השער, משתנה אופי הבנייה, והבתים שמחוץ לחומות הופכים גבוהים וגדולים יותר. ממש מתחתינו, מעט משמאל, בולטות הכיפות האפורות עם הצלבים המוזהבים של כנסיית הקבר. כעת נעבור אל המרפסת המערבית. מולנו נראים צריחי כנסיות רבים, המלמדים כי הרובע הנוצרי נמצא לפנינו. כיכר המוריסטאן שנמצאת ממש מתחתינו, שוכנת במרכז הרובע הנוצרי, ובה בתי קפה ומזרקה יפה. אם נביט מעט רחוק יותר, נזהה כמה מבנים חשובים בירושלים המודרנית. מצד ימין ישנו צריח ריבועי גבוה, שמסמן את מקומו של בית החולים האיטלקי המפורסם, בו שוכן כיום משרד החינוך. מתחם ספרא, בו שוכנת עיריית ירושלים, בולט בגגות הרעפים שלו, אותם נראה מאחורי גוש אנטנות גדול. אם נביט יותר שמאלה, נראה מבנה מצודה מבוצר ועליו דגלים. זוהי מצודת ציון, המוכרת יותר כ"מגדל דוד", לצידה נמצא שער יפו, דרכו נכנסנו לעיר העתיקה. מאחורי מגדל דוד ומעט מימין, פרושה ירושלים המערבית שמחוץ לחומות. המבנים הבולטים ביותר בה הם, מלון המלך דוד הענק, ומגדל הפעמונים של ימק"א, אליו נגיע בהמשך. לבסוף, נפנה אל המרפסת הדרומית. באופק נראים הרכסים שבדרום העיר, רכס גילה מימין ורכס ארמון הנציב משמאל. קרוב יותר אלינו בולטת כנסיית הדורמיציון, על שני מבניה, וכיפתו הלבנה של בית כנסת "החורבה", המסמן את מקום הרובע היהודי. בתום התצפית הנפלאה נעמוד משתאים מול הנוף, וננסה לעכל את המראה העוצמתי שמקיף אותנו. לאחר מכן נרד באותה דרך, ונישמר שלא לקבל מכה בראש מהתקרה הנמוכה. לפני שנסיים את הביקור, מומלץ לשוטט בכנסייה ובחצר היפה שלה, בה אפשר לשבת למנוחה. פירוט נוסף על כנסיית הגואל, תוכלו למצוא בסיור "הרצל וכל האדונים הנכבדים".

לאחר הביקור, נחזור אל שדרות אלרוב-ממילא באותה דרך בה הגענו. נלך ברחוב החנויות עד הקצה השני שלו, ונצא אל צומת ראשית |12|. נפנה שמאלה, נחצה את הכביש, ונתחיל לעלות ברחוב המלך דוד. נעלה במתינות בצד הרחוב, ואחרי כ-400 מטר, שיארכו 8-7 דקות הליכה, נעמוד בין מלון המלך דוד שמשמאל, למתחם ימק"א שמימין. נפנה ימינה אל מתחם ימק"א |13|, ניכנס אל החצר המטופחת, ונעבור בין פסלים, מזרקות ועצים. בסיור "מלכים ליום אחד" נכיר את המתחם היפהפה יותר לעומק. כעת נכנס אל הבניין הראשי שבמרכז המתחם, ממנו נעלה אל מגדל הפעמונים. בתוך הבניין היפהפה שמשמש כבית מלון, נלך לכיוון דלפק הקבלה, ומעט לפניו נפנה שמאלה, אל דלפק המיועד לאלה שמבקרים במגדל בלבד. נשלם עבור הביקור, ונבקש שיפתחו עבורנו את המעלית המובילה לראש המגדל. נעלה אל הקומה השישית, וממנה בגרם מדרגות לולייניות קצר, אל ראש מגדל הפעמונים. מכיוון שהמגדל סגור בדלתות זכוכית, אפשר לבקר בו גם בימים קרים וגשומים. לתשומת לבכם: העלייה אל המגדל אינה מותרת למסיירים יחידים, והעלייה במעלית מוגבלת ל-5 אנשים בכל פעם.
ימק"א נמצאת על קו פרשת המים הארצי. משמעות הדבר היא, שכל המשקעים שיורדים ממערב אלינו, זורמים לים התיכון, ואילו כל המשקעים שיורדים ממזרח, זורמים לים המלח. מיקום זה בשיא הגובה, הופך את התצפית שנשקפת ממגדל ימק"א, למרשימה והמגוונת ביותר בירושלים. במבט אל ארבע רוחות השמיים, נוכל לראות ולהבין את גבולותיה של ירושלים, העתיקה והחדשה גם יחד. נקבל מבט רחב על כל חלקי העיר, מרכס הר הזיתים שבמזרח, דרך הרי בנימין שבצפון, הר הרצל שבמערב, והר חברון שבדרום. גם כאן נתחיל את התצפית במבט מזרחה, אל האזור המוכר לנו מהתצפיות הקודמות. ממש מולנו נמצא מבנה מלבני גדול. זהו מלון המלך דוד המפורסם. במרחק נראה רכס הר הצופים והר הזיתים שתוחם את ירושלים ממזרח, ולפניו משתרעת העיר העתיקה. כיפת הסלע המוזהבת, כיפות כנסיית הקבר האפורות וכיפת בית כנסת "החורבה" הלבנה, מציצות מבין המבנים, ומסמנות לנו את מקומם של הרובעים השונים. הר ציון, ההר שמדרום לעיר העתיקה, בולט בזכות כנסיית הדורמיציון המרשימה שבנויה עליו, ממש מעל הפינה הימנית של מלון המלך דוד. מאחורי הכנסייה נראים רכסים צחיחים, המפרידים בין ירושלים למדבר יהודה. על קו הרכס נבחין בגדר ההפרדה, ומאחוריה בהתיישבות ערבית שהולכת וגדלה. מימין וקרוב יותר אלינו, נזהה את שכונת אבו תור, ואת רכס ארמון הנציב המוריק, התחנה הבאה אליה נגיע. אם נביט קרוב יותר, נגלה אתרים נוספים, מיוחדים ויפים. מימין למלון המלך דוד, אפשר לראות את טחנת הקמח המפורסמת שהקים משה מונטיפיורי בשנת 1860. הטחנה מסמנת את מקומה של שכונת משכנות שאננים, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות.

 
מבנה הבזיליקה המרשים של כנסיית הגואל |11|.

באמצע המאה ה-19, החלו תושבי ירושלים, יהודים ונוצרים, להקים מתחמים ושכונות מחוץ לחומות. התצפית בה אנו נמצאים, מסייעת לנו להבין כיצד התפתחה העיר באותן שנים. שכונת משכנות שאננים הייתה רק הסנונית הראשונה. את שכונת מחנה ישראל, השכונה השנייה שהוקמה מחוץ לחומות, נוכל לראות מיד, כאשר נביט צפונה. כעת נסתכל שמאלה, ונראה קבוצת מבנים גדולים, עם חלונות מלבניים ומקושתים. אלו המבנים המחודשים של שכונת ממילא, שכונה יהודית נוספת שנבנתה מחוץ לשער יפו, לקראת סוף המאה ה-19. מעט יותר רחוק, נחפש שני צריחים מרובעים עם דגלים צהובים-לבנים, וביניהם נישא פסל. אלו צריחי המתחם הצרפתי נוטרדם דה-ג'רוזלם, שנבנה מחוץ לחומות העיר העתיקה בשנות ה-80 של המאה ה-19. המתחם הצרפתי היה רק אחד מבין עשרות מתחמים, שהקימו מעצמות אירופה מחוץ לחומות ירושלים. רוסיה הייתה הראשונה שיצאה מן החומות, והקימה מתחם רחב המכונה כיום 'מגרש הרוסים'. את מקום המגרש נזהה בקלות. מעבר למבני שכונת ממילא, מעט יותר רחוק, נראה אנטנה גבוהה ובולטת. למרגלות האנטנה ישנם מבנים מוארכים, מחופים בגגות רעפים, המסמנים את מקומה של עיריית ירושלים ושל מגרש הרוסים. בעקבות הרוסים והצרפתים, הקימו האיטלקים בית חולים, אותו ראינו בתצפית מכנסיית הגואל. גם האנגלים, הסקוטים, הגרמנים, האוסטרים ומעצמות נוספות, החלו לבנות מתחמים משלהן בירושלים החדשה. התצפית מלמדת אותנו, כי התפתחות העיר הייתה בעיקר לכיוון מערב, אל הגבעות שמעבר לגיא בן-הינום, הנחל שתחם את העיר ירושלים ממערב עד אותה תקופה.

לחץ/י להדרכת וידאו


מביטים מלמעלה על שכונת "כתר דוד" החדשה.

מכאן נעבור אל מרפסת התצפית לכיוון צפון. הר הצופים, מגדל האוניברסיטה העברית ובנייני המגורים הגבוהים של הגבעה הצרפתית, בולטים במרחק. קרוב יותר אלינו, נראה מימין את רחוב המלך דוד בו הלכנו, ובצידו השמאלי את מבני הזכוכית של מלון וולדורף אסטוריה היוקרתי. משמאל נִגְלַה לנו השטח הפתוח של גן העצמאות הירוק, ומעבר לו נישאים מגדלי מרכז העיר, ההולכים וצומחים לגובה. מימין לגן העצמאות, ישנו שטח נמוך, מלא בעצים. זהו מקומה של שכונת מחנה ישראל, שהוקמה בשנת 1868, והייתה השכונה היהודית השנייה מחוץ לחומות. כעת נעבור אל מרפסת התצפית המערבית, ונביט היישר למטה. המדשאות, הגנים ומבני המגורים היוקרתיים שייכים לשכונת "כתר דוד" החדשה. השכונה נבנתה במקום בו שכן עד שנות ה-90, אצטדיון הכדורגל המיתולוגי של ירושלים, מגרש ימק"א. במגרש זה שיחקה קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים את משחקיה הביתיים, ועל כר הדשא שהיה מתחתינו הפכו שחקנים כאורי מלמיליאן ודני נוימן, לאגדות כדורגל. חלקים מהחומה העגולה שהקיפה את המגרש, נותרו בשטח, ונוכל לראות אותם מקיפים כיום את השכונה החדשה. כאשר נרים את מבטנו למרחק, נראה את הרכס שתוחם את ירושלים ממערב. זהו הר הרצל המפורסם. על קו הרכס בנויה שכונת בית וגן, ומשמאל לה בולט המתחם הענק המכונה "הולילנד", על מגדליו שקורעים את קו הרקיע של ירושלים. מכאן נעבור אל המרפסת האחרונה, המשקיפה על חלקה הדרומי של העיר. במרחק נראים הרכסים התוחמים את ירושלים מדרום – רכס גילה מימין, רכס ארמון הנציב משמאל, ושכונת תלפיות ביניהם. מאחוריהם, באופק, נוכל לראות גם את גוש עציון. קרוב יותר אלינו, נראה מתחם של מספר מבנים גדולים, ולהם גגות לבנים. זהו מתחם "התחנה", בו שכנה תחנת הרכבת הראשית של ירושלים החל מהמאה ה-19. כיום הפך המקום למתחם תרבות ובילוי יפהפה. מתחם "התחנה" מסמן את תחילתו של עמק רפאים, הנחל הראשי שזורם מירושלים לכיוון מערב. בעמק זה עברה הרכבת שהובילה ליפו במאה ה-19, ובו עוברת כיום טיילת יפהפייה. בתום התצפית נרד במדרגות ובמעלית אל קומת הכניסה, נצא אל רחוב המלך דוד, ונחזור אל שדרות אלרוב-ממילא באותה דרך בה הגענו. בתוך כ-10 דקות נגיע למקום בו החנינו את המכונית, ונמשיך אל חלקו האחרון של המסלול.

משלימים את הפאזל במבט מדרום
בחלקו השלישי והאחרון של הסיור, נשקיף על ירושלים מזוויות נוספות, הפעם מצידה הדרומי. חלק זה מתחיל בטיילת שרובר בארמון הנציב |14|, וממשיך בנסיעה אל מצפה רׄתם בשכונת גילה |17|. תחילה נחנה את המכונית בחניון המסודר של טיילת שרובר, בקצה המזרחי של רחוב דניאל ינובסקי. ממגרש החנייה נלך אל הטיילת, ונחפש את המדרגות שיורדות אל גן האירועים "עולמיא". נרד במדרגות, נפנה שמאלה ונלך בשבילי אספלט צרים ומסודרים. הטיילת מטופחת מאוד, ובה מדשאות רחבות, שיחים ועצי זית. נוכל לשבת לפיקניק על אחת המדשאות, או ללכת בשבילים הצרים עד לנקודת תצפית טובה ונוחה. משמאל נראה שטח ירוק ויפה, זהו המשך הטיילת שחוצה את שכונת אבו תור, חלקה הערבי מימין וחלקה היהודי והמעורב משמאל. מטיילת שרובר נשקיף לכיוון צפון, על חלקה המזרחי של ירושלים – הר הזיתים, עיר דוד והעיר העתיקה. אזור זה מכונה "האגן הקדוש" של ירושלים, משום שבו מצויים מרבית האתרים הקדושים לשלושת הדתות. במרכז בולט מתחם הר הבית, הקדוש ליהדות ולאסלאם. כיפת הסלע המוזהבת וכיפתו האפורה של מסגד אל-אקצא, מסמנות את מקומו של ההר. מימין ישנו מדרון תלול וחשוף, הגולש אל ערוץ נחל קדרון. הנחל העמוק מפריד בין ירושלים העתיקה לרכס הר הזיתים, ומכאן אפשר להבין טוב יותר, מדוע במשך שנים רבות שימש הנחל כגבולה המזרחי של ירושלים. מימין לנחל נישא רכס הר הזיתים, ועליו המגדלים שלמדנו להכיר היטב מהתצפיות הקודמות. נחזור להביט על הר הבית, ועל החומה המרשימה שנמתחת לפניו, זו החזית הדרומית של חומת העיר העתיקה. מעט לפני כיפת הסלע והחומה, קרוב יותר אלינו, נזהה גבעה משולשת ומיושבת, התחומה בין נחל קדרון מימין לכביש קטן משמאל. זוהי גבעת עיר דוד, עליה שוכנים זה לצד זה, אתר ארכיאולוגי מרתק, בתים של משפחות יהודיות, ושכונה ערבית גדולה בשם סילואן. השכונה מתחילה על גבעת עיר דוד, והיא התפתחה גם לשטח שמשמאל, אך בעיקר אל ערוץ נחל קדרון ומורדות הר הזיתים שמימין. מכיפת הסלע נמשכת חומת העיר העתיקה שמאלה, ומטפסת אל הר ציון, עליו שוכנת כנסיית הדורמיציון הבולטת. גם צריח כנסיית הגואל שבלב הרובע הנוצרי נראה היטב מכאן, זהו הצריח הלבן, שחלקו התחתון מרובע וחלקו העליון מחודד. כנסיות אלה, יחד עם צריחים נוספים שפזורים בעיר העתיקה, מלמדים אותנו על חשיבותה של ירושלים לנצרות. מרבית הכנסיות נמצאות במקומות בהם התרחשו אירועים חשובים בחיי ישו וקרוביו, שמוזכרים בברית החדשה. אחרי התצפית והמנוחה בטיילת שרובר, נחזור אל המכונית, וניסע למצפה רׄתם בשכונת גילה. נצא ממגרש החנייה אל רחוב דניאל ינובסקי, וניסע במורד הרחוב. נעבור שני צמתים מרומזרים, ואחרי כ-850 מטר נגיע לרמזור שלישי |15|. נפנה שמאלה לדרך חברון, וניסע לאורכה לכיוון דרום. אחרי כ-3.2 קילומטר, נפנה ימינה אל רחוב הרוזמרין, על פי השילוט לשכונת גילה |16|. נחצה את שכונת גילה כמעט לכל רוחבה, בתחילה בירידה קצרה ובהמשך בעלייה. נחלוף על פני חמישה רמזורים, ואחרי כ-2 קילומטר נגיע למעגל תנועה גדול. במעגל התנועה נמשיך ישר לרחוב צביה ויצחק. מיד אחריו, לפני תחנת אוטובוס, נעצור מצד ימין, ונעמוד על המדרכה או בצמוד אליה. נרד מהמכונית, היישר אל מצפה רׄתם שנמצא מימין |17|. עוד לפני שנהנה מהנוף, נספר על רׄתם שרביט ז"ל, לזכרו נבנה המצפה היפהפה.


טיילת שרובר בארמון הנציב מעניקה לנו מבט מיוחד על עיר דוד, העיר העתיקה והשכונות שמצפון לה.

רׄתם שרביט, בן לטליה ודוד, גדל והתחנך בשכונת גילה. רׄתם היה ילד שובב, אופטימי ומוכשר, שידע לנווט את חייו בין הצטיינות במגמות מחשבים וביולוגיה, לבין אימונים פיזיים בקראטה ובשחייה, בהם התמיד במשך שנים רבות. כבר בכיתה י"א הוסיף רׄתם לחייו עוד נדבך, כשניהל תחום הפצה בחברת מוצרי מזון בריאותיים. רׄתם טס מטעם החברה לכנסים בעולם, והיה עובד מצטיין ואהוב. עוד לפני שהתגייס לצה"ל, עבד רׄתם גם בבית החולים "הדסה" עין כרם, חילק ארוחות לחולים וכבש את ליבם. כל-כך מסור ואהוב היה רׄתם, עד שאחת המאושפזות, ששכבה בבית החולים בשמירת הריון, קראה לבת שנולדה לה, על שמו. רׄתם התגייס לקורס טיס, אך נשר מהקורס והתקבל לסיירת הנח"ל. גם בנח"ל רׄתם השקיע כהרגלו, ונבחר כחייל מצטיין. ב-30 בינואר 1997, עלה רׄתם עם הצוות שלו לביצוע מארב ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. הכוח עלה על מטען צד שהוטמן על ידי מחבלים, וכתוצאה מהפיצוץ נהרגו שלושה לוחמים, ביניהם רׄתם. יחד איתו נפלו גם סגן יונתן צירקל וסמל ניב סדן ז"ל. רׄתם הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, והוא בן עשרים בלבד. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה דאז: "רׄתם היה דמות מרכזית בצוות, חבר ולוחם מהטובים שיש לנו. רׄתם נטל חלק מרכזי בגיבוש הצוות. מותו ללא עת משאיר חלל גדול, אשר לא יתמלא. רׄתם יחסר לנו כלוחם, ובעיקר כאדם וחבר". כ-15 שנים לאחר מותו, הקימה המשפחה את המצפה בו אנו עומדים, וכך הנציחה את זכרו.

המראה שנשקף מכאן, שונה לגמרי מהמראות אליהם התרגלנו עד עכשיו. ממצפה רׄתם אנו משקיפים על כל שטחה של ירושלים מכיוון דרום, ומבינים את גודלה של בירת ישראל. רכס הר הזיתים והר הצופים עוטף את העיר ממזרח, ואנו מזהים אותו בקלות בזכות שלושת המגדלים הבולטים. הרי בנימין מקיפים את ירושלים מצפון, ובהם נוכל להבחין באופק הרחוק, שכן עליהם בנויה העיר רמאללה הצפופה. ההרים הרחוקים שמשמאל הם ההרים שממערב לעיר, עליהם שוכנת מבשרת ציון. הרכס עליו אנו נמצאים, רכס שכונת גילה, תוחם את ירושלים מדרום. במבט אחד אנו יכולים להבין היטב את המבנה הטופוגרפי של אזור ירושלים, ואת הביטוי הנודע מספר תהילים "ירושלים, הרים סביב לה". כעת נזהה את האתרים שנמצאים בתוככי העיר. גשר המיתרים הלבן מזדקר כמחט במרכז, ומצביע על הכניסה הראשית לירושלים. מימין לגשר נמצאים בנייני התחנה המרכזית, ולצידם בניין גבוה, זהו מלון קראון פלאזה. הבניינים הרחבים בצבע חום בהיר, שנמצאים מתחת למלון, הם מבני קרית הממשלה של מדינת ישראל. בסמוך אליהם, מעט יותר מימין, ממש מתחת לבניין גבוה נוסף, נמצא בניין הכנסת. בין קרית הממשלה והכנסת נמצא גם בית המשפט העליון, וכל אלו מהווים את הלב הפועם של השלטון במדינת ישראל, שמרוכז בירושלים. מוסדות השלטון מסמלים את חשיבותה של ירושלים כיום, ואת מעמדה כבירת מדינת ישראל. מלבדם, מבליטה התצפית את צמיחתה של ירושלים. מרבית שכונות מערב העיר המודרנית פרושות לפנינו. טלביה וקטמון מצד ימין, גבעת מרדכי למרגלות הכנסת, שכונת מלחה ובנייני הולילנד ממש מולנו, ואילו קרית יובל וקרית מנחם נמצאות מצד שמאל (ממערב). בתום התצפית המרשימה, נחזור אל המכונית ונסיים את הסיור. מי שמעוניין, יכול להמשיך ולנסוע בעקבות הסיפור האישי, אל תצפית יפה נוספת בשכונת גילה.

סיור לילי – תצפית לילית על ירושלים, ממגדל הפעמונים במתחם ימק"א:
מרבית התצפיות על ירושלים יפות בשעות היום, אך ישנן גם תצפיות מרגשות ומיוחדות, שמתאימות לשעות הערב. כזו היא התצפית ממגדל הפעמונים במתחם ימק"א. מומלץ לעלות אל המגדל אחרי רדת החשיכה, וליהנות ממראה מרהיב של ירושלים בחשיכה. אינספור פנסים מאירים את העיר המקיפה אותנו, ויוצרים מראה משובב נפש. המראה היפה ביותר נשקף בכיוון מזרח. מלון המלך דוד מואר בתאורה צהובה יפהפייה, חומת העיר העתיקה בולטת מאחוריו, ובאופק נשקפים שלושת המגדלים הבנויים על רכס הר הזיתים. כדאי לעבור בין מרפסות התצפית, וליהנות מהמראות הנשקפים מכל עבר. לתשומת לבכם: בימות האביב והקיץ, כאשר החשיכה יורדת בין השעות 19:45-19:00, פרק הזמן שנותר לביקור לילי במגדל קצר במיוחד. כדאי להגיע מעט לפני רדת החשיכה, ולעלות למגדל ממש כשמחשיך.

סיפור אישי – ביתנו בשכונת גילה:
בשנת 1991, בהיותי בן 7, חיפשו הוריי לרכוש בית, בו יוכלו לגדל את המשפחה. אחרי חיפושים ארוכים ומעבר בין דירות רבות, הגיעו לשכונה מרוחקת בקצה שכונת גילה, גבעת קנדה שמה. הדירה שהוצעה למכירה הייתה הבית האחרון ברחוב יצהר הקטן. בחשש קל נכנסו הוריי אל הבית, וכמו מגנט נמשכו היישר אל המרפסת. הנוף שנשקף ממנה היה עוצר נשימה, ושבה את ליבם. כל ירושלים פרושה על כף היד, שכונותיה ובתיה ממלאים את השטח, והר הזיתים על שלושת מגדליו תוחם אותה מן העבר השני. בשלב זה, לא כל-כך עניין את הוריי איך נראים המטבח, החדרים או השירותים. "עם זה נסתדר בהמשך", חשבו לעצמם, והחליטו לרכוש את הדירה. עד היום, כל מי שמגיע לבקר, ניגש אל המרפסת, לשאוף את האוויר הירושלמי הצלול, וליהנות מהנוף שמרחיב את הלב. מי שמעוניין להגיע לתצפית הסמוכה לבית, ייסע על פי ההנחיות הבאות. אחרי הביקור במצפה רׄתם, נמשיך ישר ברחוב צביה ויצחק. בהזדמנות הראשונה נסתובב בפניית פרסה, ונחזור אל מעגל התנועה הגדול. במעגל התנועה נמשיך ישר, וברמזור הבא אחריו נפנה שמאלה, לרחוב יפה רום. נרד כ-700 מטר, במהלכן נחלוף על פני שתי פניות ימינה, שתיהן לרחוב הציפורן. מיד אחרי הפנייה השנייה נאט וניצמד לצד ימין של הכביש. תוך כדי עיקול שמאלה, באמצע העלייה, נעצור את המכונית על שפת המדרכה |18|. נרד מן המכונית, ונהנה מהנוף הקסום, הדומה לנוף שנשקף גם ממרפסת ביתנו. הבית בו גדלתי, נמצא בבניין הראשון שמצד שמאל של הערוץ. המרפסת היא המרפסת השנייה מבין השתיים, המקורה בפרגולת עץ.

לחץ/י להדרכת וידאו

מידע שימושי:
מתחם אוגוסטה ויקטוריה
שעות פתיחה: בימים ב-שבת, בין השעות 13:00-08:00.
כניסה: בתשלום סמלי.

כנסיית הגואל
שעות פתיחה: בימים ב-שבת, בין השעות 17:00-10:00, מלבד הפסקה קצרה בזמן התפילה, סביב השעה 12:00.
כניסה: בתשלום סמלי.

מגדל התצפית במתחם ימק"א
טלפון: 02-5692692.
שעות פתיחה: בכל יום, בין השעות 20:00-08:00.
כניסה: בתשלום.

 

המסלול מופיע בסדרת
לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים
ויה דולורוזה... נושאי הצלב ברובע המוסלמי - בעקבות דרכו האחרונה של ישו, ברובע המוסלמי הססגוני

לרכישת הסדרה לחץ/י כאן

 

מסלולים נוספים באיזור
Map
דרגת קושי
דרגת קושי
קלה.
משך הטיול
משך הטיול
7-5 שעות. ניתן לקצר את הסיור, ולבחור להגיע רק לחלק מהתצפיות.
אורך המסלול
אורך המסלול
רוב הסיור מתבצע בנסיעה בין נקודות התצפית. אורך מסלול ההליכה עד כ-3 קילומטר.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
מתאים בכל שעות היום. לא מומלץ בימי ראשון, מכיוון שחלק מנקודות התצפית נמצאות בתוך כנסיות.
סוג המסלול
סוג המסלול
חד כיווני.
רחצה במים
רחצה במים
אין.
מידע שימושי:

מתחם אוגוסטה ויקטוריה
שעות פתיחה: בימים ב-שבת, בין השעות 13:00-08:00.
כניסה: בתשלום סמלי.

כנסיית הגואל
שעות פתיחה: בימים ב-שבת, בין השעות 17:00-10:00, מלבד הפסקה קצרה בזמן התפילה, סביב השעה 12:00.
כניסה: בתשלום סמלי.

מגדל התצפית במתחם ימק"א
טלפון: 02-5692692.
שעות פתיחה: בכל יום, בין השעות 20:00-08:00.
כניסה: בתשלום.