facebook
:
IMG_2457
blank

כיכר ציון... אל הכיכר הידועה והמעניינת ביותר בירושלים

חזרה
כיכר ציבורית חשובה וגדושה בסיפורים מרתקים

כיכר ציון היא אחד המקומות המרכזיים ביותר בירושלים. רבים חוצים את הכיכר לאורכה ולרוחבה מבלי להכיר את הסיפורים המרתקים שהתרחשו בה לאורך השנים, ומבלי לדעת על מקומות מיוחדים שפזורים סביבה ובתוכה. בביקורנו ניכנס להוסטל שמרפסותיו שימשו להפגנות היסטוריות, נעלה לתצפיות מגגות ומקומות גבוהות, ונחפש יצירת אמנות מעניינת שמסתתרת על רצפת הכיכר. מתוך הסיור "המשולש הירושלמי" – בין מדרחובים, סיפורים ומסעדות מקומיות במרכז העיר, מסלול מספר 21 בסדרת "לכל אחד ירושלים" – 50 מסלולי סיור בירושלים.


המסלול הוא חלק מסדרת ספרים "לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים", להזמנה לחץ/י כאן.



מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
כיכר ציון... אל הכיכר הידועה והמעניינת ביותר בירושלים
arrow נקודת מוצא וסיום: כיכר ציון.   arrow אופי הסיור: מתאים לקבוצות גדולות וקטנות, למשפחות ולזוגות.   arrow אורך הסיור: כ-200 מטר.   arrow משך הסיור: 45-30 דקות.   arrow שעות וימים מומלצים: בכל יום, משעות הבוקר ועד שעות הערב. קבוצות צריכות לתאם את הכניסה להוסטל ירושלים מראש.   arrow טלפון לתיאום: טלפון: 02-6236102.   arrow עומס: הכיכר עמוסה לעיתים בשעות הערב.   arrow אופי ההליכה: הסיור עובר ברחבי הכיכר הרחבה, וכולל עלייה במדרגות בהוסטל ירושלים.   arrow ציוד מיוחד: אין.   arrow תשלום: אין.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי

איפה חונים > מכיוון שאין מקום חנייה קרוב ונוח לנקודת ההתחלה, מומלץ לנסוע בתחבורה ציבורית. מי שמגיע במכונית, ייסע לרחוב הלל ויחפש חנייה באזור. אפשר לחנות בתשלום באחד החניונים שבסביבה, כמו זה שברחוב רבי עקיבא או מתחת לכיכר החתולות. ניתן גם לחנות בחנייה עירונית לצד המדרכה באחד הרחובות הסמוכים. ממקום החנייה הולכים אל צומת הרחובות יפו ובן-יהודה, שם נמצאת כיכר ציון.

איך מגיעים בתחבורה ציבורית > מהתחנה המרכזית נוסעים ברכבת הקלה, ויורדים בתחנת רחוב יפו מרכז. מהתחנה יורדים ברחוב יפו, ובתוך כ-2 דקות מגיעים לכיכר ציון.

מה לכתוב ב-GPS > לנקודת החנייה: רחוב הלל, ירושלים. לנקודת ההתחלה: כיכר ציון, ירושלים.


הוסטל ירושלים, מלון קטן עם אווירה נוסטלגית וגג מיוחד

מסלול ההליכה > כיכר ציון נמצאת במפגש הרחובות יפו ובן-יהודה, והיא משמשת אחד מקודקודיו של "המשולש הירושלמי". הכיכר מוקפת מבנים מרשימים, ובמרכזה שטח פתוח המשמש מדי פעם להתכנסויות והפגנות. נשב על ספסל אבן מוצל בצד של הכיכר, ונביט סביבנו. את הכיכר מקיפים מבנים גבוהים, בהם שוכנים חנויות, בתי מלון וסניפי בנקים. בשטח הפתוח שביניהם חולפים הולכי רגל, ועל המדרגות שמולנו יושבים בדרך כלל עוברי אורח שמבקשים לנוח מעט. נעצום את העיניים, וננסה לשוב בדמיוננו לתקופת המנדט הבריטי, לימים בהם הייתה הכיכר בשיא פריחתה.

עם הקמת המרכז המסחרי של העיר בראשית תקופת המנדט הבריטי, הפך הצומת שבין רחוב יפו לרחוב בן יהודה, לכיכר המרכזית שלו. במקום בו שוכן כיום סניף של בנק הפועלים, היה קיים כבר בשנת 1912 צריף קטן ששימש כראינוע, ובו הוצגו סרטים אילמים. צריף הראינוע התגלגל לידיו של יזם יהודי בשם ישראל גוט, והוא קרא לו "ראינוע ציון". כאשר התמוטט הצריף בשנת 1920, הקים גוט יחד עם שותפו יצחק פרץ, אולם חדש בן 600 מקומות, בו הוצגו גם מופעי תיאטרון ואופרה. עשר שנים לאחר מכן, הפך אולם ציון לקולנוע הראשון בירושלים, והוקרנו בו גם סרטים מדברים. "למרות נקישות הגשם על גג הפח, ועל אף הרעש של הכיסאות החורקים, נעשה אולם 'ציון' של הימים ההם בירושלים, למין היכל-מעט שהעניק הרגשת חג... ורטט עבר בין הצופים עם הצגות הבכורה של מחזות" (אריה ליפשיץ). קולנוע ציון היה לשם דבר בירושלים, ומשום כך דבק שמו גם בכיכר שבחזיתו, שנקראה מאז כיכר ציון. לצד הקולנוע והכיכר נפתחו בתי קפה יוקרתיים, כמו קפה וינה שהיה בצידו השני של רחוב יפו, וקפה אירופה ששכן בבניין הפינתי, לצד רחוב יפו. בניין זה נקרא בניין סנסור, על שם האחים סנסור, ערבים נוצרים מבית לחם, שהקימו אותו בשנת 1929. שם הבניין ושנת בנייתו מצוינים בכתובת, שנמצאת מעל משקוף הכניסה המפואר. בבית הקפה היוקרתי נהגו להיפגש אנשי תרבות ורוח, שהיו מתערבבים עם קצינים בריטים והמוני מבלים, שפקדו את הכיכר מדי ערב. כך הפכה כיכר ציון למוקד הבילוי והפנאי המרכזי בירושלים.


תצפית מגג הוסטל ירושלים על רחוב יפו והרכבת הקלה

כעת ניגש אל המבנה הציורי שבצד ימין של הכיכר, בו שוכן כיום מלון קטן בשם "הוסטל ירושלים". כשנעמוד בפתח המלון, נרים את ראשנו, ונגלה צמד ראשי אריות שמעטרים את תומכות האבן של המרפסת המרכזית. ניכנס אל המלון הקטן, ונבקש לעלות אל המרפסות של חדרים מספר 6 ו-10, שנושאות אופי היסטורי. הכניסה למרפסות הללו תתאפשר כמובן רק אם החדרים פנויים מאורחים. נעלה במדרגות, ניכנס אל אחת המרפסות, ונשקיף על כיכר ציון ועל רחוב יפו.

לצפייה בסרטון לחץ/י כאן

עם קום מדינת ישראל, החלה לשמש כיכר ציון גם לחגיגות המוניות ולהפגנות גדולות, בעיקר של גורמים מהצד הימני של המפה הפוליטית. במרפסת של חדר מספר 6, עמד מנחם בגין ב-3 באוגוסט 1948, והכריז בפני ההמונים על פירוק האצ"ל והצטרפות לוחמיו לצה"ל. כמה שנים מאוחר יותר, בינואר 1952, חזר לכאן מנחם בגין, ונאם נאום תקיף וקשה נגד הסכמי השילומים עם גרמניה, בו קרא ל"מלחמה לחיים ולמוות" נגד ממשלת ישראל. אפשר לדמיין את ההמונים שהצטופפו בכיכר וברחובות שסביבה, וקראו קריאות נגד ההסכמים הצפויים עם גרמניה. בשנת 1971 התקיימה בכיכר ההפגנה המפורסמת של תנועת "הפנתרים השחורים", וכאן גם חגגו אוהדי קבוצת בית"ר ירושלים את זכייתה הראשונה של הקבוצה בגביע המדינה בכדורגל. ההפגנה המפורסמת והזכורה ביותר שנערכה בכיכר ציון, התקיימה ב-5 באוקטובר 1995. במרפסת של חדר מספר 10 עמדו מנהיגי הליכוד בנימין נתניהו ואריאל שרון, ונאמו בפני עשרות אלפי מפגינים נגד הסכמי אוסלו, כאשר בקהל הונפו כרזות, בהן נראה ראש הממשלה יצחק רבין לבוש מדי אס-אס.


מנחם בגין נואם ממרפסת המלון בזמן מלחמת העצמאות

אחרי התצפית מהמרפסות, מומלץ לעלות למרפסת הגג, שמלאה בכיסאות וספות, ולעיתים גם באוהלים של תיירים צעירים. מהגג אפשר להשקיף על רחוב יפו ועל המבנים שמקיפים אותו, המחופים גגות רעפים. אם תשימו לב, תוכלו לראות במעלה רחוב יפו ציור קיר ענק, שמצויר על מבנה בצד ימין של הרחוב, ומתאר את הרכבת הקלה הנוסעת במדרחוב שוקק החיים. הציור נעשה בימים בהם הרכבת הקלה הייתה בגדר חלום רחוק, שרק מעטים האמינו שאכן ייצא לפועל. כיום, כאשר הרכבת אכן נוסעת במדרחוב היפהפה, מהנה להביט על הציור ועל רחוב יפו שמתחתינו, ולראות כיצד התגשם החלום. לאחר שננוח מעט על הגג, נרד חזרה אל הרחוב, מי שמעוניין לקבל נקודת מבט נוספת על הכיכר, יכול להיכנס לסניף "המשביר לצרכן" שנמצא בצידה השמאלי, ולעלות במעלית לקומה הרביעית. בזמן העלייה והירידה במעלית אפשר להשקיף דרך חלונות הזכוכית על הכיכר וסביבתה, ולהתרשם ממנה.

באותו זמן נוכל לספר, שככל שחלפו השנים, ירדה הכיכר מגדולתה. קולנוע ציון וכלבו שוורץ נסגרו במהלך שנות ה-70 של המאה העשרים, בתי הקפה הוותיקים סגרו גם הם את שעריהם, ובמקומם נפתחו סניפי בנקים וחנויות קטנות. ההפגנות הפוליטיות נדדו למחוזות אחרים, וכיכר ציון נותרה מיותמת. רק בשנים האחרונות מתחילה הכיכר להתעורר שוב לחיים, בזכות הרכבת הקלה שעוברת לצידה, והיא מארחת פסטיבלים שונים שמתקיימים בה מדי פעם בשעות הערב.


מכסה ביוב שהוא גם יצירת אמנות

לאחר מכן נשוב אל הכיכר, במטרה לאתר יצירת אמנות מסקרנת שמסתתרת בה. ניגש אל הפינה המרוחקת שלה, ונחפש על הרצפה מכסה ביוב משונה, במרכזו טבועה כף יד. הרעיון הייחודי הוא מעשה ידיו של האמן מיכה אולמן. האמן הטביע את כף ידו הימנית כאן, ואת כף ידו השמאלית על מכסה ביוב נוסף, שנמצא ברחוב האחים שברובע הנוצרי בעיר העתיקה. כך הביע מיכה אולמן את תקוותו, כי כמו שמערכת הביוב של העיר העתיקה והעיר החדשה נפגשות בנקודה כלשהי, כך ייפגשו גם הידיים, וילחצו זו את זו בברכת שלום.

סיפור אישי – כלבו שוורץ:
מפי יהודה סלנט, סבא של ערן

ליד קולנוע ציון, נבנה בשנת 1936 בניין מפואר בן שבע קומות. בבניין הזה שכן בית הכלבו הגדול ביותר בירושלים - כלבו שוורץ. כלבו שוורץ משך אליו המוני קונים, ואפשר היה לרכוש בו מגוון רחב של מוצרים, בהם כלי בית, בגדים, מכשירי כתיבה ועוד. אל בית הכלבו הגעתי לראשונה בהיותי נער צעיר בן 13 וחצי. כמה חודשים קודם לכן התייתמתי מאבי, הפסקתי את לימודיי, והתחלתי לעזור בפרנסת המשפחה. אחרי שניסיתי כמה עבודות זמניות שלא התאימו לכישוריי, התקבלתי לעבודה כעוזר למנהלת החשבונות בכלבו שוורץ. אט-אט למדתי את מלאכת הנהלת החשבונות, ורכשתי לי מקום עבודה נוח וביתי. בעל בית הכלבו, אדון קרנינגספלד, חיבב אותי מאוד, ובשעות עומס נקראתי לסייע לאשתו בתפעול הקופה. מכיוון שגדלתי בבית דתי, נהגתי לחבוש לראשי כובע קסקט, ששימש לי בתור כיסוי ראש. את הכיפה הייתי חובש בעיקר בשבתות, ובשעת התפילה בבית הכנסת. הייתה זו שנת האבל על מות אבי, ולמרות שהייתי צעיר, נהגתי לעבור לפני התיבה, לומר קדיש ולשמש כשליח ציבור. באחת השבתות, בזמן שעברתי לפני התיבה, משך אחד המתפללים את הטלית בכוח מעלי, וקרא בקול: "אפיקורס לא יהיה כאן שליח ציבור!". לא הבנתי במה חטאתי, אך נפגעתי עד עמקי נשמתי, וברחתי מבית הכנסת. הרב שלמה גורן המפורסם, שהתפלל באותו בית כנסת, רדף אחריי וניסה לשכנע אותי לחזור אל התפילה: "יהודה'לה, בוא, חזור פנימה". אך אני הייתי כה כואב ומבויש, ועניתי לו במילים שחרוטות עמוק בזכרוני: "איני חוזר לבית הכנסת. יהודה'לה מת". כעבור זמן מה, ביקשתי להבין מה עשיתי, שגרם לאיש זר לבייש אותי בפני כל הקהל. התברר לי כי באחד הימים בהם ישבתי בקופת הכלבו, ראה אותי אותו אדם ללא הקסקט, כשראשי גלוי, והסיק מיד ש"הורדתי את הכיפה". אותו אדם לא חשב לברר עימי את הדבר. הוא בייש אותי בפומבי, ובכך הרחיק אותי מהעולם הדתי. בתום שנת האבל על אבי, חדלתי ללכת לבית הכנסת, והתחלתי לנהל אורח חיים חילוני.

 

המסלול מופיע בסדרת
לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים
ויה דולורוזה... נושאי הצלב ברובע המוסלמי - בעקבות דרכו האחרונה של ישו, ברובע המוסלמי הססגוני

לרכישת הסדרה לחץ/י כאן

 

מסלולים נוספים באיזור
Map
דרגת קושי
דרגת קושי
קלה.
משך הטיול
משך הטיול
45-30 דקות.
אורך המסלול
אורך המסלול
כ-200 מטר.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
כל השנה.
סוג המסלול
סוג המסלול
הלוך - חזור.
רחצה במים
רחצה במים
אין.