מצפה יאיר... גן ארכיאולוגי ומצפה מרהיב בקיבוץ רמת רחל

חזרה
עבר והווה נפגשים בגן ארכיאולוגי מטופח ובמצפה יפהפה

קיבוץ רמת רחל שוכן על רמה נישאה שמשקיפה על ירושלים מדרום. כבר בעת העתיקה היה כאן מרכז שלטוני חשוב, בין שרידיו נסייר בגן הארכיאולוגי המרשים. לאחר מכן נמשיך למצפה יאיר היפהפה, מקום רומנטי ועצוב גם יחד, שהוקם על ידי משפחתו וחבריו של יאיר אנג'ל ז"ל, בן הקיבוץ, שנהרג בתאונת אימונים בשייטת 13. נהנה מהנוף המרהיב שנשקף מן המצפה, ונספר את סיפורו המיוחד. מתוך הסיור "אי פסטורלי בקצה הי-ם" – בית ספרותי וקיבוץ עירוני בדרום ירושלים, מסלול מספר 44 בסדרת "לכל אחד ירושלים" – 50 מסלולי סיור בירושלים.


המסלול הוא חלק מסדרת ספרים "לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים", להזמנה לחץ/י כאן.



מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
מצפה יאיר... גן ארכיאולוגי ומצפה מרהיב בקיבוץ רמת רחל
arrow נקודת מוצא וסיום: מגרש החנייה של מרכז הספורט והבריכה של קיבוץ רמת רחל.   arrow אופי הסיור: מתאים לקבוצות גדולות וקטנות, למשפחות ולזוגות.   arrow אורך הסיור: כ-400 מטר.   arrow משך הסיור: כשעה – שעה וחצי.   arrow שעות וימים מומלצים: בכל ימות השבוע ובכל שעות היום.   arrow עומס: לא עמוס בדרך כלל.   arrow אופי ההליכה: הסיור עובר בשבילים צרים ומישוריים בגן הארכיאולוגי ובמצפה יאיר.   arrow ציוד מיוחד: אין.   arrow תשלום: אין.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי


שחזור של כותרת פרותו-יונית יפהפייה, כמותה נמצאו באתר של רמת רחל

איפה חונים > מגיעים לקיבוץ רמת רחל שנמצא מדרום לשכונת ארנונה, חולפים על פני הכניסה הראשונה לקיבוץ, וכעבור כ-350 מטר מגיעים לצומת T. פונים ימינה על פי השילוט למלון רמת רחל, נכנסים לחלק התיירותי של הקיבוץ, וממשיכים ישר עם הכביש. אחרי כ-300 מטר מגיעים למגרש חנייה, בו מחנים את המכונית.

איך מגיעים בתחבורה ציבורית > מהתחנה המרכזית נוסעים בקו 7, ויורדים בתחנת מסוף רמת רחל, התחנה האחרונה במסלול הקו. מהתחנה עולים עם הכביש המרכזי כ-5 דקות, עד למגרש החנייה שבקצהו.

מה לכתוב ב-GPS > לנקודת החנייה וההתחלה: מרכז ספורט ובריכת רמת רחל.


נערים שחפרו באתר יחד עם אחת הכותרות שנמצאו בו

מסלול ההליכה > את סיורנו אנו מתחילים במגרש החנייה של מרכז הספורט והבריכה של קיבוץ רמת רחל. נלך לצידו הימני של מגרש החנייה, ונתקדם בשביל סלול אל הגן הארכיאולוגי של הקיבוץ. נחלוף על פני שלטים שמסבירים על תולדות המקום וליד פינת ישיבה מוצלת, ובמהרה נגיע לפיצול שבילים. שביל אחד פונה ימינה ומקיף את הגן, ואילו אנו נפנה שמאלה ונגיע לרחבה גדולה. מצד ימין ישנן חורבות של מבנים קדומים, ומלפנים ניצבות כמה כותרות אבן מסוגננות. כדאי להוציא מהארנק מטבע של חמישה שקלים, להביט על צדו האחורי, ולגלות שדגם הכותרות הללו מוטבע עליו. בחפירות שנערכו כאן נחשפו לא פחות מ-10 כותרות נדירות כאלה, המכונות בפי החוקרים כותרות 'פרוטו-איוליות', ומעידות על פאר הארמון שהיה כאן. כדי לספר עליו, נחצה את הרחבה לפינה השמאלית המרוחקת שלה, ונעלה בשביל קצר אל מצפה החרוב. נשב בצל העץ, ונשקיף על בריכת המים הישנה של הקיבוץ שנמצאת במרכז הרחבה. בשנת 1954 ביקשו חברי רמת רחל להקים מאגר מים בראש הגבעה. הם לא העלו בדעתם שמתחת לפני הקרקע מסתתרים שרידיו של מרכז שלטוני וארמון בני כמעט 3,000 שנים. עם תחילת העבודות, החלו לצוץ מבין רגבי העפר שרידי קירות וחומות, ולמלאכת חפירת ההצלה נקרא הארכיאולוג יוחנן אהרוני. מאז ועד היום נחפר האתר בכמה שלבים, והתגלו בו ממצאים מרגשים השופכים אור על אחת התקופות המסתוריות בתולדות ממלכת יהודה.


מצפה יאיר משקיף על הנוף הרחב של ירושלים

במאה השמינית לפני הספירה חרבה ממלכת ישראל בידי הצבא האשורי. שכנתה הקטנה יהודה הצליחה להחזיק מעמד, אך חדלה להיות ממלכה עצמאית, והפכה להיות כפופה לאימפריה האשורית הגדולה. במשך 500 השנים הבאות התחלפו האימפריות ששלטו באזור, אך יהודה שמרה על מעמדה – תחילה כממלכה שכפופה לאשור ובבל, ובהמשך כפַּחְוַוה תחת שלטון פרס ויוון. ברוב השנים הללו המשיך העם היושב ביהודה לקיים חיים רוחניים, לעלות לבית המקדש ולפתח את התרבות שלו. התושבים נאלצו כמובן לשלם מיסים ולשמור נאמנות לשליטי האימפריות, אך כל עוד עשו כן, הם נהנו משקט ומחיים עצמאיים. על הגבעה בה אנו נמצאים נבנה מרכז שלטוני מפואר של ממלכת יהודה, אליו נהגו להגיע נציגי האימפריות מעת לעת. הרחבה אותה חצינו שימשה לטקסים, סביבה היו חדרים שנבנו מאבני גזית מסותתות, והמתחם כולו הוקף חומה כפולה ומבוצרת (חומת סוגרים). נסו לשוות בדמיונכם את הארמון שעמד לפניכם, שהתרומם ודאי לגובה של כמה קומות, והשתרע על פני שטח ענק. הממצאים המיוחדים ביותר שהתגלו בין החורבות, היו יותר מ-600 ידיות של קנקנים, עליהן הוטבעו מילים כמו 'למלך', 'יהוד' ועוד. הכתובת 'למלך' הייתה נהוגה במאות ה-8-7 לפני הספירה, ופירושה "שייך למלך", ואילו הכתובת 'יהוד' הייתה כינויה של הפחווה היהודית בתקופה הפרסית (מאות 6-4 לפני הספירה). כמות גדולה כל-כך של ידיות, מלמדת שהקנקנים נשלחו לכאן באופן מסודר ולאורך שנים ארוכות. היו אלה קנקני יין או שמן זית שנאספו מרחבי יהודה, ומתוכם הועלה מס אל המרכז השלטוני של האימפריה ברמת רחל. בימיו המפוארים ביותר של הארמון, בתקופה הפרסית, ישבו בו נציגיה של האימפריה באופן קבוע. מכאן הם יכלו לפקח על הנעשה בירושלים ובדרך אליה, מבלי להיכנס לתוכה ולהפריע לחיי התושבים. השליטים הפרסים לא הסתפקו בארמון המפואר, והקימו סביבו גן מלכותי ובו בריכות מים, צמחי נוי ועצים לרוב. אם תביטו לצדו השני של השטח, תגלו כמה מן הבריכות, שמחוברות זו לזו ברשת של תעלות וצינורות אבן מרשימים. מאות שנים מאוחר יותר, כאשר ניצחו המכבים את היוונים והשיבו ליהודה את ריבונותה, איבד המרכז השלטוני ברמת רחל מחשיבותו, ובמקומו נבנה יישוב כפרי.


אבן הזיכרון לזכרו של יאיר אנג'ל

מי שמעוניין יכול להסתובב ברחבי האתר, ולהתרשם מהממצאים שפזורים בשטח. מצפון לרחבה ישנו מקווה מטויח ויפהפה, אחד מבין כעשרה מקוואות שנמצאו ביישוב העתיק, המעידים על אופיו היהודי של הכפר ששכן כאן. ליד המקווה נמצא גם קולומבריום, חדר חצוב בסלע, בו גידלו יונים באותה תקופה. יש סוברים כי בסוף ימי בית שני שימשה רמת רחל תחנת עצירה לעולי רגל שהגיעו לירושלים מכיוון דרום. העולים לנו במקום, טבלו במקווה כדי להיטהר, וקנו יונה להקריב בבית המקדש. היישוב היהודי חרב במרד הגדול, ובמקומו קם כפר נוצרי ששרידי כנסיותיו פזורות גם הן ברחבי האתר. דבר בולט נוסף הם שלושה עמודי אבנים שמוצבים ברחבי המתחם. העמודים המלאכותיים, מעשה ידיו של האמן רן מורין, נכד למייסדי הקיבוץ, נראים כאילו הם עומדים ליפול בכל רגע. כך ניסה מורין להמחיש את עוצמתה של החומה העתיקה, ומצד שני להזכיר את חורבנה. בתום הביקור באתר, נרד במדרגות מצדו השני של מצפה החרוב. נעבור ליד שרידי הבריכות, נפנה ימינה בשביל עפר, ובתוך דקה נגיע לרחבה גדולה מוקפת עצי אורן, שצומחים באלכסון בגלל עוצמת הרוח שנושבת כאן. נפנה עם השביל שמאלה ומיד ימינה, ובמהרה נגיע למצפה יאיר. את פנינו יקבל עץ אלון שצומח מתוך גל אבנים, שעוצב גם הוא על ידי רן מורין. מן המרפסת שמקיפה את העץ נשקף נוף עוצר נשימה. העיר ירושלים פרושה לפנינו כמו על כף היד, מלאה בבתי מגורים ובשטחים ירוקים. תחילה נביט ימינה, ונזהה במרחק, בין המגדלים, את כיפת הסלע המוזהבת ואת כיפתו הלבנה של בית כנסת החורבה. כיפות אלה מסמנות את מקומה של ירושלים הקדומה, ומסייעות לנו להבין מדוע נבנה המרכז השלטוני דווקא כאן. אנו נמצאים על הגבעה הגבוהה ביותר שמשקיפה על העיר שנמצאת במרחק של כ-4 קילומטר ממנה, ושולטת על הדרך הראשית המובילה אליה מדרום, שעוברת ממש מתחתינו. מכאן אפשר לראות היטב כמה גדלה והתפתחה ירושלים ב-150 השנים האחרונות. מרכז העיר נראה מצד ימין, גשר המיתרים המנצנץ מסמן את הכניסה הראשית לירושלים, ומתחתיו ומעט קרוב יותר, נבחין בבניין המרובע של הכנסת. נפנה את מבטנו שמאלה, ונראה שכונות מגורים רבות שבנויות על הגבעות, כמו בית הכרם, בית וגן וגבעת משואה, וביניהן בולטים מגדלי הולילנד, שבנייתם שנויה במחלוקת עד היום. הרכס שמתרומם בצד שמאל הוא רכס גילה, עליו בנויה השכונה הדרומית ביותר בירושלים, שכונת גילה, ובשיא גובהו נמצא היישוב המבודד הר גילה. כעת נחזיר את מבטנו אל העמק שלפנינו, המכונה עמק רפאים. בלב העמק ממוקם מרכז הספורט העירוני של ירושלים, ובו אצטדיון טדי שצבוע בכחול, והיכל ה'ארנה' בעל הכיפה הכסופה.

לצפייה בסרטון לחץ/י כאן

כאשר הוקם המצפה לזכרו של יאיר אנגל, דור שלישי בקיבוץ רמת רחל, היכל ה'ארנה' עדיין לא היה קיים. קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים, אותה אהד ובה שיחק יאיר בנערותו, שיחקה באותם ימים את משחקי הבית שלה באולם קטן בשכונת מלחה. יאיר הצטיין בכדורסל, וחלם להקדיש את חייו לספורט ולהיות שחקן מקצועני ב'הפועל'. בכיתה י"א לקח יאיר חופשה של שבוע מהאימונים, ונסע למצעד החיים בפולין. המסע היה כה משמעותי עבור יאיר, נכד לניצול אושוויץ, והוא גרם לו להבין שיש דברים שחשובים לו יותר מכדורסל. עם שובו ארצה החל יאיר להתאמן כדי שיוכל לשרת ביחידה מובחרת, ולתרום ככל האפשר למדינה. הוא התגייס לבסוף לשייטת 13, ועבר את חודשי ההכשרה הקשים בהצלחה. אך ב-4 בדצמבר 1996 אירע אסון. במהלך אימון צלילה שהתקיים במפרץ חיפה, נהרג יאיר יחד עם חברו לצוות מתן פוליבודה. מותו היכה בתדהמה את משפחת אנגל ואת הקיבוץ כולו. כדי להנציח את זכרו, החליטו בני משפחתו וחבריו להקים לזכרו את המצפה בו אנו נמצאים. "המקום הזה מקפל 3,000 שנים של היסטוריה", מספר יוסף אבי-יאיר (ג'וחא) אנגל, אבא של יאיר ויו"ר הקיבוץ. "הוא מחבר בין מחצבה עתיקה בה נחצבו האבנים לארמון, תעלות קשר ממלחמת העצמאות שפזורות סביב, וחיים שממשיכים להיבנות כיום". ג'וחא מספר שכאשר נחנך היכל ה'ארנה' בשנת 2014, הוא התרגש במיוחד. "בחרנו לעצב את אבן הזיכרון שנמצאת בכניסה למצפה בצורת כדורסל שיאיר כל-כך אהב", הוא מספר. "שימו לב איך היא ניצבת ממש בקו ישר מול ההיכל, כאילו מישהו סידר זאת במיוחד". לצד אהבתו הגדולה לספורט ולכדורסל בפרט, אהב יאיר אנגל גם לכתוב שירים. באותו מסע לפולין עליו סיפרנו, כתב יאיר שיר בשם 'שישה מיליון אחים'. השיר המרגש נמצא באחת המחברות של יאיר לאחר מותו, אך נשתכח מלב. כעבור עשרים שנים הגיעה ההזדמנות המתאימה, והשיר הולחן ובוצע לראשונה על ידי הזמר דוד ד'אור במצעד החיים שנערך בפולין בשנת 2016, כשבקהל יושבת משפחת אנגל כולה. מומלץ מאוד להאזין לביצוע המצמרר של השיר, ולהקשיב רוב קשב למילים המדויקות שכתב יאיר אנגל כשהיה בן 17 בלבד.

להאזנה לשיר לחץ/י כאן

לאחר הביקור במצפה יאיר נחזור בשביל הצר, נגיע לרחבת עפר גדולה, וממנה נמשיך בדרך עפר מישורית. אחרי 3-2 דקות נגיע אל מגרש החנייה בו חנינו, ונסיים את הסיור.

 

המסלול מופיע בסדרת
לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים
ויה דולורוזה... נושאי הצלב ברובע המוסלמי - בעקבות דרכו האחרונה של ישו, ברובע המוסלמי הססגוני

לרכישת הסדרה לחץ/י כאן

 

מסלולים נוספים באיזור
למסלולים נוספים >