facebook
:
IMG_6916
blank

ליפתא... בין בתי הכפר הערבי הנטוש, שבליבו מעיין קסום

חזרה
מסיירים בין בתים מפוארים ובוסתנים עמוסי פרי בכפר שהזמן עמד בו מלכת

העיר ירושלים מוקפת טבע פרוע ומרשים. אחד המקומות בהם בא הדבר לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר, הוא הכפר ליפתא, שבנוי בתוך ערוץ נחל, ממש צמוד לכניסה הראשית לירושלים. הכפר הערבי ננטש במלחמת העצמאות, ומאז הזמן עמד בו מלכת. בסיורנו נשוטט בין בתי הכפר הנטושים והמפוארים, נשקיף על הנוף הירוק והפסטורלי, ונרחץ בבריכת המעיין שנמצאת בלב הכפר. מתוך הסיור "חקלאים וחלוצים בעמק הארזים - סיפורי התיישבות וחקלאות סביב נחל שורק", מסלול מספר 35 בסדרת "לכל אחד ירושלים" – 50 מסלולי סיור בירושלים.


המסלול הוא חלק מסדרת ספרים "לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים", להזמנה לחץ/י כאן.



מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
ליפתא... בין בתי הכפר הערבי הנטוש, שבליבו מעיין קסום
arrow נקודת מוצא וסיום: חניון ליפתא, סמוך לכניסה לירושלים.   arrow אופי הסיור: מתאים לקבוצות גדולות וקטנות, למשפחות ולזוגות.   arrow אורך הסיור: כ-800 מטר.   arrow משך הסיור: שעה – שעתיים.   arrow שעות וימים מומלצים: בכל ימות השבוע ובכל שעות היום. מומלץ במיוחד בחורף, בזמן פריחת השקדיות.   arrow עומס: לא עמוס בדרך כלל. בריכת המעיין עמוסה לעיתים בימי שישי.   arrow אופי ההליכה: ירידה מעט תלולה בשבילים צרים וחשופים לשמש, ובהמשך עליות וירידות מתונות בשבילים צרים בין בתי הכפר.   arrow ציוד מיוחד: נעליים נוחות, בגדי ים.   arrow תשלום: אין.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי

איפה חונים > מגיעים אל מחלף גולדה מאיר בחלקה הצפוני של ירושלים, ופונים בו אל שדרות מנחם בגין דרום. משתלבים בכביש הראשי שמטפס לעבר הכניסה לירושלים, ואחרי כ-1.5 קילומטר יורדים ימינה אל מחלף גבעת שאול. כ-150 מטר לאחר הירידה במחלף, פונים ימינה לכביש צר על פי השילוט למי נפתוח (ליפתא). את המכונית מחנים בחניון קטן שנמצא משמאל |1|.

איך מגיעים בתחבורה ציבורית > מגיעים לתחנה המרכזית של ירושלים, יוצאים ממנה אל רחוב יפו, ופונים ימינה. יורדים לכיוון היציאה מהעיר, מתחברים לכביש שיוצא מירושלים והולכים לצידו. חולפים על פני שתי תחנות דלק, ומעט לאחר מכן פונים ימינה לשביל סלול. עוברים בגשר מעל הכביש, יורדים במדרגות שמעברו השני ומגיעים אל החניון |1|.

מה לכתוב ב-GPS > לנקודת החנייה וההתחלה: ליפתא, ירושלים.


יורדים אל הכפר ליפתא, שבנוי על מורדות הערוץ

מסלול ההליכה > את סיורנו אנו מתחילים בחניון קטן, ממנו נצא אל הכפר הערבי הנטוש ליפתא. ממקום החנייה נתקדם בכביש צר שמתעקל בחדות ימינה, וכעבור 3-2 דקות נגיע למזלג כבישים. נבחר בכביש השמאלי שמסומן בכחול, ונרד מעט בתלילות. מולנו נשקף ערוצו העמוק של נחל שורק, בו נטייל היום. מעברו השני של הנחל נזהה מימין את שכונת רמות, את מבנה האבן הבולט של נבי סמואל, ואת הכפר הערבי בית איכסא שבנוי על צלע ההר. מעל העמק עובר גשר הרכבת החדשה לירושלים, ועל המורדות הקרובים אלינו פזורים בתי הכפר הערבי הנטוש ליפתא. בתוך דקה נגיע למזלג דרכים נוסף, נבחר בשביל השמאלי, נעבור מחסום נמוך ונמשיך לרדת. חלק מהשביל מתון, אך יש בו גם חלקים תלולים שכוללים ירידה במדרגות סלע קטנות. השביל מתפתל שמאלה וימינה, ואחרי 10-7 דקות נגיע אל בריכת מעיין יפהפייה. מי המעיין נובעים מתוך ניקבה ארוכה, וזורמים אל בריכה רחבת ידיים באורך של כ-8 מטר, ובעומק של מעט יותר ממטר. המים אמנם קרים, אך מומלץ להיכנס אליהם וליהנות מחוויה מרעננת, ממש בתחילת הסיור. לאחר בילוי בבריכת המעיין נמשיך בדרכנו בעקבות השביל המסומן בכחול. נרד במתינות בין מדרגת סלע שמתרוממת מצד ימין, ובין בוסתן תאנים ואמת מים פעילה, שמלווים אותנו משמאל. במהרה ניכנס אל הכפר, ונעבור בין בתיו העתיקים שמוקפים צמחייה ירוקה ושיחי צבר. כעבור 5-4 דקות הליכה פונה השביל המסומן בחדות שמאלה, אך מומלץ לעזוב אותו לזמן מה, ולהמשיך ללכת בין הבתים. נתקדם בשביל הצר, ואחרי כ-20 מטר נעלה בגרם מדרגות אל גג הבית שמשמאל. נשב על הגג מול הנוף המוריק, ונספר את סיפורו של הכפר ליפתא.


מעיין הכפר ליפתא ממלא בריכה יפהפייה

הכפר הנטוש בו אנו נמצאים, יושב במקומו של כפר מקראי שנקרא 'מָרְנַפְתַח'. שם זה דבק במקום כבר בשנת 1207 לפני הספירה, כאשר מלך מצרי שנקרא פרעה מרנפתח, ערך מסע כיבושים בארץ ישראל, והציב את מחנהו כאן, סמוך לירושלים הקדומה. מאוחר יותר, כאשר נכנסו בני ישראל לארץ, הם כבשו את המקום, והשם המצרי 'מָרְנַפְתַח' הפך ל'מֵי נֶפְתּוֹח'ַ: "וְיָצָא הַגְּבוּל יָמָּה וְיָצָא אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹח" (יהושע י"ח, טו). מיקומו של הכפר בסמוך לאדמות נחל שורק הפוריות, בשילוב עם המעיין שנובע בעוצמה רבה, איפשרו לו להתפתח ולהפוך ליישוב יהודי גדול. לשיאו הגיע הכפר במאה ה-19 ובראשית המאה העשרים, אז התגוררו בו אלפי מוסלמים שקראו לו בשם ליפתא. מהתצפית אפשר לראות שבתי הכפר היו פזורים על שתי גדותיו של הערוץ, כך שתפסו שטח רחב מאוד, ורק שבילי הליכה צרים חיברו ביניהם. נסו לדמיין את תושבי הכפר קמים מדי בוקר, יורדים מביתם אל המעיין, וממנו יוצאים לעבוד בשטחים החקלאיים. את תוצרתם החקלאית מכרו תושבי ליפתא בשווקי ירושלים, שהתפתחה באותן שנים גם מחוץ לחומות העיר העתיקה, והתקרבה אל הכפר. עם פרוץ מלחמת העצמאות בסוף שנת 1947, השתבשו החיים בליפתא. תכנית החלוקה של האו"ם קבעה כי הכפר ייכלל בשטחה הבינלאומי של ירושלים, אך הוועד הערבי העליון התנגד לקביעה זו, והורה לפנות את הנשים והילדים לרמאללה, ולהציב במקום לוחמים. במהרה הפך הכפר השקט לזירת קרב. לוחמי הנָגַ'אדַה המיומנים צלפו בבתי השכונות היהודיות הסמוכות קרית משה, גבעת שאול ורוממה, ולכן פשטו לוחמי המחתרות היהודיות על הכפר, ופוצצו בו כמה מבנים. אחרי כמה חודשים של לחימה נפל הכפר בידי כוחות ההגנה, ועם תום המלחמה הוא נותר נטוש. אל הבתים ההרוסים נכנסו בשנות ה-50 עולים מתימן ומכורדיסטאן, והם התגוררו בהם בתנאי מחייה קשים. הכפר לא היה מחובר למערכות חשמל וביוב, בבתים לא היו שירותים ומים זורמים, ודרכי הגישה אליהם נותרו צרות ומתאימות להולכי רגל בלבד. במכתב שכתבה רחל ינאית בן-צבי בשנת 1958, תיארה אשת הנשיא את המצב במקום: "ירדנו עם הנשיא לכפר ליפתא אשר בשערי ירושלים. מצאנו את הכפר העברי הקדום שרוי בעוני מנוון ומשפיל... וילדיו ילדי עוני... ללא שמחה האופיינית לילדינו בישראל. חפויי ראש חזרנו, בושנו ונכלמנו... מה לי התאורה המפוארת שבבית ראש הממשלה ובבית הנשיא, כאשר במורד, פה על ידינו, שוררת עדיין אפלה וחושך מצרים, והרי בליפתא אין אפילו תאורה בחוצות...". ברבות השנים פונו התושבים מן הכפר הנטוש, והמקום הוכרז כשמורת טבע. משקיעי נדל"ן רבים ביקשו להניח ידיהם על הבתים הערביים, אך עד היום הוא נשמר כפינה אותנטית ומיוחדת בפאתי לירושלים.


חלון לנוף דרך אחד מחלונות הבתים

אחרי המנוחה נרד מהגג, ונוכל לחזור אל השביל המסומן, או להמשיך ולשוטט בין הבתים. אפשר להיכנס בזהירות אל בתים נטושים, להשקיף על הנוף מבעד לחלונות ולפתחים, ולהתרשם משרידיה המרשימים של הבנייה המפוארת. בתי הכפר בולטים בתקרותיהם העגולות, בחלונותיהם הקמורים ובקשתות אבן שמופיעות בכל מקום. זהו הכפר הערבי היחיד בגבולות הקו הירוק ששרד כמרקם נוף כפרי שלם, ובזמן שנסתובב בו נרגיש כאילו הזמן קפא מלכת. בין הבתים גדלים שיחי צבר ועצי תאנה שמניבים פרי בימות הקיץ, ועצי שקד שנצבעים לבן בימות החורף, ואלה מוסיפים לאווירה הפסטורלית ששוררת במקום. אווירה זו מופרעת לעיתים על ידי חסרי בית ותמהונים, שמוצאים בבתים מקום מתאים למנוחה או התבודדות. אם תיתקלו באדם שכזה, מומלץ לא להפריע לו, ולהמשיך ללכת. בתום הסיור בכפר נחזור אל השביל המסומן בכחול, נפנה שמאלה ונחזור באותה דרך לאזור המעיין, וממנו נעלה אל מקום החנייה.
 

 

המסלול מופיע בסדרת
לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים
ויה דולורוזה... נושאי הצלב ברובע המוסלמי - בעקבות דרכו האחרונה של ישו, ברובע המוסלמי הססגוני

לרכישת הסדרה לחץ/י כאן

 

מסלולים נוספים באיזור
Map
דרגת קושי
דרגת קושי
קלה.
משך הטיול
משך הטיול
שעה – שעתיים.
אורך המסלול
אורך המסלול
כ-800 מטר.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
כל השנה. מומלץ במיוחד בחורף, בזמן פריחת השקדיות.
סוג המסלול
סוג המסלול
הלוך - חזור.
רחצה במים
רחצה במים
יש.