facebook
:
IMG_2920
blank

עולים ויורדים מהר תבור, בין תצפיות ושלל פרחים

חזרה

הר תבור נישא לגובה של כ-400 מטר מעל הגבעות של הגליל התחתון. משום כך שימש ההר מאז ומעולם נקודת ציון חשובה בגליל בפרט, ובארץ ישראל בכלל. לא לחינם בחר משורר תהילים את הר תבור יחד עם הר החרמון כדי להלל ולשבח את ה' על מעשה הבריאה: "צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם, תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ" (תהילים פ"ט, יג). מסלול הטיול בשבילי הר תבור יוביל אותנו בינות צמחייה עשירה ושלל פרחים אל נקודות תצפית נהדרות. נטפס על ההר ונרד ממנו בשבילים תלולים, נלך בשביל טבעתי סביב פסגת ההר ונשקיף מזוויות שונות על מרחבי הגליל התחתון והעמקים. המסלול מסדרת ספרי הטיולים "אל ארץ אהבתי - 115 המסלולים היפים בישראל", להזמנת הסדרה לחץ/י כאן



מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
עולים ויורדים מהר תבור, בין תצפיות ושלל פרחים
arrow נקודת מוצא וסיום: תחנת דלק למרגלות הר תבור, סמוך ליישוב הבדואי שִיבִּלִי.   arrow סוג המסלול: מעגלי.   arrow אופי המסלול: מתאים לקבוצות קטנות ולמיטיבי לכת.   arrow דרגת הקושי: בינונית.   arrow עונה מומלצת: מתאים לכל עונות השנה.   arrow אורך המסלול: כ-8 קילומטר.   arrow משך הטיול: 5-4 שעות.   arrow אופי ההליכה: המסלול עובר בשבילים צרים ומוצלים ברובם. חלקו הראשון של המסלול בעלייה תלולה, חלקו השני מישורי וחלקו האחרון בירידה תלולה.   arrow עומס: השביל ההיקפי סביב פסגת ההר עמוס לעיתים.   arrow ניקיון המסלול: נקי בדרך כלל.   arrow ציוד מומלץ: תנ"ך.   arrow תשלום ושעות פתיחה: הכניסה למסלול ללא תשלום וללא הגבלת שעות.   arrow שעות פתיחת כנסיית ההישתנות בהר תבור: כל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, בין השעות 12:00-08:00 ו-17:00-14:00.   arrow מפת סימון שבילים: מספר 3 – הגליל התחתון, העמקים והגלבוע.   arrow מסלול קצר: יש, סביב פסגת הר תבור.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי
עולים ויורדים מהר תבור, בין תצפיות ושלל פרחים

טיפוס תלול אל פסגת ההר
כ-4 קילומטר, 2.5-2 שעות

את מסלול הטיול בשבילי הר תבור אנו מתחילים בתחנת הדלק שלצד כביש הגישה ליישוב שִיבִּלִי  |1|. מתחנת הדלק נצא אל הכביש, נפנה שמאלה ונלך לכיוון היישוב. אחרי כ-5 דקות נבחין בסימון שביל ישראל ובסימון שבילים כחול שפונים שמאלה |2| ונכנסים אל מטעי הפרי של שִיבִּלִי. נפנה שמאלה, ונתחיל בעלייה אל ההר העגלגל והירוק הנישא מעלינו.


הר תבור העגלגל נישא מעלינו

השביל צר וחשוף לשמש בתחילתו. בימות החורף נלך בין עצי שקד שפורחים במלוא הדרם בתקופה זו. לאחר 15-10 דקות של עלייה פונה השביל בחדות ימינה, ואנו בעקבותיו. השביל מסומן בתדירות נמוכה ולעיתים הסימון מוסתר על ידי הצמחייה, לכן עלינו לשים לב היטב ולעקוב אחר הסימונים באדיקות. במידה שאיבדנו את השביל, נלך לכיוון קו המתח הגבוה שמימין ונעלה במקביל אליו, ושם נגלה שוב את השביל המסומן. העלייה מעט תלולה ואינה קלה, אך לאחר מספר דקות נכנס השביל אל חורש אורנים ואלונים, וצל העצים מקל על המאמץ. השביל מתפתל בין העצים והסלעים הקטנים וחוצה מספר דרכי עפר. בכל פינה אפשר לנוח בצל העצים, לקחת אוויר, להביט על הנוף שמתחתינו מבעד לענפי העצים ולהמשיך הלאה. לאחר כשעה עד שעה וחצי של עלייה ארוכה, נגיע אל מפגש עם שביל מסומן בשחור |3|, סמוך לפסגת ההר. שביל ישראל פונה כאן שמאלה, ואילו אנו נפנה ימינה בשביל המסומן בשחור, במטרה להקיף את ההר מכיוון צפון.


צריח אחת הכנסיות בפסגת הר תבור מבצבץ בין העצים

נעלה מעט בין עצי זית ואלון הגדלים משני צידי השביל, ונעקוב אחר גדר מתחם הכנסיות שמלווה את השביל משמאל. לאחר כ-5 דקות נגיע לשטח חשוף, ממנו נשקפת תצפית מרשימה ופתוחה לכיוון צפון |4|. גבעות הגליל התחתון, שנמצאות 400-300 מטר מתחתינו, יוצרות מראה נוף מרשים. בין הגבעות הירוקות פזורים יישובים חקלאיים, שדות, מטעים וחורשות צפופות של אלונים. למרגלותינו נראה את הכפר שִיבִּלִי ואת המושבה כפר תבור. כביש 65 חוצה את המושבה הפסטורלית, ומתפתל כנחש של עצי איקליפטוס בין הגבעות לכיוון צפון, לעבר צומת גולני. נשב מול הנוף הנהדר, נהנה מאוויר הפסגות ומהאווירה השקטה וננוח מהעלייה הארוכה.
לאחר מנוחה קצרה נמשיך ללכת בשביל המסומן בשחור. השביל עולה ויורד חליפות, חלקו חשוף לשמש וחלקו מוצל. בצידי השביל פורחים בראשית החורף כרכומים, בעקבותיהם מגיעות הסתווניות, ואילו באביב גדלים פרגים אדומים, לטמים סגלגלים ולבנים, חרציות צהובות ועוד פרחים צבעוניים. מצד שמאל מבצבץ צריח כנסייה ומימין נראה את העיר נצרת עילית הבנויה על הר יונה. 


מביטים מערבה על העיר נצרת הבנויה על הרכס

נעבור בתוך מטע זיתים, ולאחר 15-10 דקות נרד מעט בתלילות בירידה קצרה, עד שנגיע לפיצול שבילים |5|. השביל המסומן בשחור מסתיים כאן, ושביל צר נוסף המסומן בירוק ובסימון שביל ישראל, חוצה אותו ופונה ימינה ושמאלה. נפנה שמאלה, נעלה במתינות לאורך כ-300 מטר, ונגיע למפגש עם כביש שמוביל לחלקו התחתון של מתחם הכנסיות. נחצה את הכביש, נמשיך ישר ובמהרה נגיע אל כביש הגישה לפסגת ההר |6|. מי שמעוניין לוותר על הביקור במתחם הכנסיות יחצה את הכביש וימשיך בשביל צר המסומן בשחור. אנו נפנה עם הכביש שמאלה, נעבור תחת שער המצודה ונלך כ-5 דקות בכביש הצר, אל מתחם הכנסיות המסודר של הר תבור |7|.


נוף העמקים מבצבץ בינות הצמחייה

ההר העגול כל ימות השנה

כ-4 קילומטר, 2.5-2 שעות

מתחם הכנסיות בפסגת הר תבור פתוח במרבית שעות היום, מלבד שעות מנוחת הצהריים, אז המתחם סגור. ניכנס בשער של המתחם, נעבור בין חנות המזכרות וחדרי השירותים, ומעט אחריהם נראה מימין מבנה בעל צריח מרשים ובראשו שעון. זוהי כנסייה יוונית-אורתודוכסית שנבנתה במאה ה-19. אנו נמשיך אל המבנה המרשים הניצב מולנו, כנסיית ההישתנות הקתולית. כנסייה זו מנציחה את האירוע המתואר בברית החדשה, בו השתנה ישו לעיני תלמידיו, ובו דיבר עם הנביאים משה ואליהו. באותה תקופה פעל ישו במרחב נצרת והגליל התחתון, ולכן ה"הר הגבוה" בו התרחש האירוע, זוהה דווקא כאן, בהר תבור, ההר הגבוה ביותר בסביבה. מי שמעוניין, יכול להיכנס אל הכנסייה וליהנות מציורי הקיר היפהפיים ומהארכיטקטורה המרשימה. לאחר מכן נצא אל המרפסת שבצידה הימני (הדרומי) של הכנסייה, לתצפית מרשימה נוספת, הפעם לכיוון דרום ומזרח. מדרום נשקף הפתח המזרחי של בקעת כסולות, מאחוריה מתרוממת גבעת המורה, ואם נפנה מבטנו שמאלה ומזרחה, נוכל לראות את גבעות רמת יבנאל המתרוממות במתינות. לאחר גשמי החורף ובימות האביב, מוריקות הגבעות העגלגלות, ואילו בימות הקיץ והסתיו הופך השטח חום וחדגוני. המבט המרשים מפסגת ההר על השטחים הנרחבים שלמרגלותיו, ממחיש לנו גם מדוע שימש הר תבור נקודת גבול בולטת, שהפרידה בין נחלותיהם של שלושה שבטים שונים - זבולון, יששכר ונפתלי.


חזית כנסיית ההישתנות המרשימה שבפסגת ההר |7|

כאשר חולקו נחלות השבטים בארץ ישראל, קיבל כל שבט רשימה של הערים בהם הוא אמור להתיישב, ואת הגבולות מוגדרים של נחלתו. באזור הגליל התיישבו ארבעה שבטים, אשר, נפתלי, זבולון ויששכר.


"וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם...  וְשָׁב מִשָּׂרִיד קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל גְּבוּל כִּסְלֹת תָּבֹור, וְיָצָא אֶל הַדָּבְרַת וְעָלָה יָפִיעַ... לְיִשָּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי... וַיְהִי גְּבוּלָם, יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת וְשׁוּנֵם... וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר וְשַׁחֲצִימָה וּבֵית שֶׁמֶשׁ... זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחֹתָם, הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן... לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי, לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן; וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה, וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב... זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם, הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן" (יהושע י"ט, י-לט).


צריח כנסייה בפסגת הר תבור

שבט אשר מקבל נחלה בחלקו המערבי של הגליל, והוא אינו נוגע לענייננו. שבט נפתלי זוכה בנחלה גדולה מאוד, הכוללת את אצבע הגליל, הגליל העליון, מרחב הכנרת וצפון הגליל התחתון. בני השבטים זבולון ויששכר מקבלים נחלות קטנות יותר בגליל התחתון ובעמקים. הר תבור, נקודת הציון הבולטת והמוכרת ביותר בשטח, משמש גבול טבעי בין נחלות השבטים השונים. מכיוון שעל ההר לא היה יישוב מאז ומעולם, לא היה צורך להכריע לאיזה שבט יהיה שייך ההר עצמו, והוא נותר שומם ובלתי מיושב.



יורדים לעבר שער המצודה |7|

לאחר התצפית מן המרפסת, נצא ממתחם הכנסיות, ונלך מערבה לעבר מגרש החנייה ושער המצודה. נעבור בשער המרשים, דרכו נשקף נוף בקעת כסולות, וכ-50 מטר אחריו נפנה שמאלה לשביל צר המסומן בשחור ובסימון שביל ישראל |6|, המקיף את הר תבור מדרום. השביל עובר תחת אורנים ועצי אלון מצלים, ובכל אחת מעונות השנה נהנה כאן מפריחה שונה. בראשית החורף ילוו אותנו הסתווניות והכרכומים, בשיאו של החורף פורחים הנרקיסים והרקפות, בראשית האביב נראה סביבנו את פרחי הלוטם בצבעי ורוד ולבן, ועם סיומו של הקיץ פורחים שלל חצבים בשיפולי ההר. בכל רגע נוכל לעצור בצד השביל, לסטות מעט ימינה ולצפות שוב בנוף הנהדר הנשקף מבין האורנים. רכס הרי נצרת גולש שמאלה אל בקעת כסולות הצבעונית ורחבת הידיים, המשתרעת מתחתינו. הבקעה המישורית מלאה חלקות חקלאיות מלבניות, ביניהן בולט שדה אחד עגול ומרשים, וכן בריכות ומאגרי מים. בתוך השטחים המעובדים וביניהם, פזורים יישובים חקלאיים ומבנים קטנים. קרוב יותר אלינו נפרש הכפר דבוריה, ומעברה השני של הבקעה מתרומם רכס גבעת המורה, התוחם אותה מכיוון דרום. זהו המקום לספר בקצרה את סיפור הקרב שניהלו דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בהר תבור ובבקעת כסולות.


בקעת כסולות רחבת הידיים נפרשת תחתינו

"וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וְאֵהוּד מֵת; וַיִּמְכְּרֵם ה' בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר, וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם; וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ, וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה" (שופטים ד', א-ג).


הימים הם ראשית ימי השופטים. בני ישראל יושבים ברחבי הארץ, ומרבים לעשות את הרע בעיני ה'. פעם אחר פעם מעניש ה' את עמו ונותן אותו בידי עמים זרים. לאחר תקופת שיעבוד ארוכה, עולה בכל פעם שופט, מנהיג מקומי חזק, ומנסה להוביל חלקים מהעם להילחם ולהשתחרר מעול הדיכוי והשעבוד. יבין מלך כנען, היושב בעיר חצור שבעמק החולה, שולט ביד רמה בחלקה הצפוני של ארץ ישראל. במשך עשרים שנה מפעילים יבין ושר צבאו סיסרא, לחץ על שבטי ישראל, מטילים עליהם מיסים כבדים ומונעים את עצמאותם, עד שעולה מנהיגה חדשה וראויה לבני ישראל:

"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת, הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא... וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי, וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן; וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין וְאֶת רִכְבּוֹ וְאֶת הֲמוֹנוֹ, וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ" (שופטים ד', ד-ז).


מביטים על בקעת כסולות הצבעונית

דבורה הנביאה, המתגוררת ופועלת באזור הר אפרים, שולחת שליחים צפונה אל נחלת שבט נפתלי. היא מורה לברק בן אבינועם לאסוף עשרת אלפים איש מבני השבטים נפתלי וזבולון, ולהיערך למלחמה נגד סיסרא בהר תבור. מנקודת התצפית הנהדרת בה אנו יושבים, אפשר להבין היטב מדוע בחרה דבורה דווקא את הר תבור מבין שלל ההרים הנישאים בגליל. הר תבור חולש על סביבתו, ובייחוד על בקעת כסולות רחבת הידיים שלמרגלותיו. דבורה הבינה שכדי לנצח בקרב, עליה לבחור באזור מישורי רחב, שיאפשר לסיסרא לנצל באופן הטוב ביותר את מרכבות הברזל שלו, אולם סביב הבקעה המישורית צריכים להיות רכסי הרים גבוהים ונקודות תצפית שולטות, בהן יוכל צבא ישראל להיערך לקרב ומהן יוכל להפתיע את סיסרא. ואכן, צבא ישראל התמקם בהר תבור והמתין לאות. כאשר התריעו הצופים שמרכבות הברזל של סיסרא הגיעו לבקעת כסולות, פשטו לוחמי ישראל על המרכבות והכניעו אותן בקרב ארוך. כאשר הבין סיסרא שצבאו נוצח בקרב, הוא ירד ממרכבתו בצעד של ייאוש, וברח בריצה משדה הקרב. ברק ניצל את המשבר הפסיכולוגי ואת הערבוביה שהשתררה במחנה הכנעני, ומיהר להדוף את הכנענים חזרה לכיוון מערב, לעבר יובלי נחל קישון ועמק יזרעאל. מכיוון שהקרב נערך ככל הנראה בימות האביב, היו הקרקעות יבשות ברובן, אך לא מן הנמנע שביובליו של נחל קישון נותרו עדיין שלוליות עמוקות ובוץ מגשמי החורף. מרכבות הברזל שקעו אחת אחרי השנייה בבוץ, ונגרפו בזרם האיטי של נחל קישון, כפי שנרמז בשירת דבורה: "נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם, נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן" (שופטים ה', כא). כך, אחרי עשרים שנות שליטה כנענית, מובילים ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה את שבטי הצפון לניצחון צבאי מוחץ. כאשר אנו יושבים על ההר ממנו יצאו הלוחמים לקרב, ומביטים על זירת הלחימה, אפשר לנסות ולחוש את ההתרגשות ואת השמחה שפשטו בעם ישראל בעקבות הניצחון הגדול.

לאחר כקילומטר של הליכה מישורית ונעימה בשביל המסומן בשחור, שיארך 25-20 דקות, נגיע לצומת שבילים |8|. השביל המסומן בשחור ממשיך ישר, ואילו אנו נפנה ימינה במורד ההר בעקבות שביל צר המסומן באדום. הירידה מתונה בתחילתה, אך במהרה הופכת תלולה יותר. נרד בשביל המוצל בין סלעים ועצי אורן, כשמולנו נוף בקעת יבנאל ונחל תבור. סימון השביל נמצא לכל אורך הירידה, על צינור מתכת שמלווה אותנו. אחרי כ-45 דקות עד שעה של ירידה נגיע לקבוצת בתים |9| ששייכים לכפר אום אל-ע'נם הסמוך. נעבור בין הבתים, נרד בכביש צר וחשוף לשמש ובתוך כ-10 דקות נגיע לכביש 65 |10|. נפנה שמאלה, נלך לצד הכביש ואחרי כ-15 דקות נפנה שוב שמאלה, אל היישוב שִיבִּלִי ואל תחנת הדלק |1|, שם ממתינה לנו המכונית.


יושבים ומביטים בנוף הנפלא הנשקף סביב

המסלול הקצר, סביב פסגת הר תבור

כ-2 קילומטר, כשעה עד שעתיים

מטיילים שמעוניינים במסלול קצר יותר, יכולים להסתפק במכונית אחת, ולהחנות אותה בחניון שבפסגת הר תבור |7|. כדי להגיע לפסגת ההר נוסעים בתוך היישוב שִיבִּלִי עם הכביש המתפתל. לאחר כקילומטר אחד פונים עם הכביש ימינה, ולאחר כ-3.7 קילומטר מצומת שִיבִּלִי מגיעים לחניון ולמרכז מבקרים |11|. מי שמגיע באוטובוס מאורגן, יחנה אותו בחניון וייעזר בהסעה מקומית המובילה לפסגת ההר. אנו נמשיך בנסיעה, וכ-300 מטר אחרי החניון נפנה שמאלה על פי השילוט להר תבור. נטפס בכביש הצר כ-2.5 קילומטר בפיתולים חדים, עד לשער המצודה. משם נמשיך כ-200 מטר נוספים בכביש הצר, בין שדרת ברושים, עד לחניון המסודר בפסגת הר תבור |7|, שנמצא מימין לכביש. מהחניון ניתן לצאת ולבקר במתחם הכנסיות, ולאחר מכן לטייל במסלול מעגלי סביב פסגת הר תבור. הולכים בכביש הצר חזרה אל שער המצודה, וכ-50 מטר אחריו פונים שמאלה בשביל צר המסומן בשחור |6|. הולכים בשביל מוצל בין פרחים ונהנים מהנוף הנשקף בין עצי האורן שמימין. חולפים על פני מפגש עם שביל צר המסומן באדום |8| ועם שביל צר המסומן בכחול |3|, וממשיכים כל הזמן בעקבות השביל המסומן בשחור, המקיף את פסגת ההר. הנוף מתחלף לאורך ההליכה, ומכל נקודת תצפית נוכל להשקיף לכיוון אחר ולראות מראות שונים. כאשר השביל המסומן בשחור מסתיים |5| פונים שמאלה בשביל צר המסומן בירוק, עולים מעט, וכעבור כ-10 דקות מגיעים חזרה אל הכביש הצר המוביל לפסגת ההר |6|. פונים שמאלה, הולכים כ-200 מטר ומגיעים חזרה אל המכונית הממתינה בחניון המסודר.

המסלול מופיע בסדרת
'אל ארץ אהבתי' - 115 המסלולים היפים בישראל 


לרכישת הסדרה לחץ/י כאן

מסלולים נוספים באיזור
Map
לצפיה בנתוני המסלול המקוצר
דרגת קושי
דרגת קושי
בינונית.
משך הטיול
משך הטיול
5-4 שעות.
אורך המסלול
אורך המסלול
כ-8 קילומטר.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
מתאים לכל עונות השנה.
סוג המסלול
סוג המסלול
מעגלי.
רחצה במים
רחצה במים
אין.
איך מגיעים?

מגיעים לעיר עפולה, ויוצאים ממנה בכביש 65 צפון-מזרחה, לכיוון כפר תבור. חולפים על פני עפולה עילית ועל פני אזור התעשייה אלון תבור, ואחרי כ-10 קילומטר מתחילים לראות את הר תבור נישא משמאל לכביש. חולפים על פני פניות שמאלה לדבוריה ולאום אל-ע'נם, וכ-2 קילומטר לאחר מכן פונים שמאלה על פי השילוט לשִיבִּלִי. כעבור כ-200 מטר פונים שוב שמאלה לתחנת הדלק |1|, ומחנים את המכונית.

גישה לשטח:

רגלית

אופניים

רכב שטח

רכב גבוה

רכב רגיל

מושגים:

כנסיית ההישתנות – כנסייה קתולית שתוכננה על ידי האדריכל הנודע אנטוניו ברלוצי, ונחנכה בשנת 1924. הכנסייה נבנתה על שרידים של כנסיות ביזנטית וצלבנית, והיא מסמנת את מיקומו של אירוע ההישתנות המתואר בברית החדשה. באירוע זה השתנה ישו לעיני תלמידיו, ובו דיבר עם הנביאים משה ואליהו.