facebook
:
IMG_2920
blank
המסלול הקצר, מחורבת צורה לתל גודד:

מטיילים שמעוניינים במסלול קצר יותר, צריכים לשם כך שתי מכוניות. את המכונית הראשונה מחנים בנקודת הסיום של המסלול, במפרץ החנייה לצד כביש 38, אליו מגיעים על פני ההנחיות המפורטות ב"איך מגיעים".

קרא עוד

רמת אבישור... ממצפה משואה לתל גודד, בשבילי רמת אבישור

חזרה

רמת אבישור, ממצפה משואה לתל גודד - השם רמת אבישור אינו מוכר למרבית המטיילים, וחבל. רמת אבישור נישאת מעל שפלת יהודה ועמק האלה מצד אחד, ושפלת החוף מהצד השני, ועליה עוברת דרך נופית יפהפייה. מסלול הטיול המחבר בין מצפה משואה לתל גודד, מוביל אותנו בשביליה הנהדרים של הדרך הנופית. נעפיל בשבילים צרים ומפותלים אל חורבת צורה, בית חווה עם חלונות מקושתים מהתקופה העות'מאנית. נלך בין פרחים אביביים בשלל צבעים, ונהנה מתצפיות נפלאות. לקראת סוף המסלול נזחל בניקבה צרה לתוך באר מים עתיקה, ונשוטט בין פתחי מערות ומחילות מימי בר כוכבא. לתשומת לבכם: הסימון הירוק שמוביל מתל גודד למטה, בסיום המסלול, הוחלף לסימון כחול. כמו כן, הכניסה למחילות המסתור אסורה. המסלול מסדרת ספרי הטיולים "אל ארץ אהבתי - 115 המסלולים היפים בישראל", להזמנת הסדרה לחץ/י כאן


מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
רמת אבישור... ממצפה משואה לתל גודד, בשבילי רמת אבישור
arrow נקודת מוצא: רחבת חנייה גדולה במצפה משואה.   arrow נקודת סיום: מפרץ חנייה לצד כביש 38, למרגלות תל גודד.   arrow סוג המסלול: חד כיווני.   arrow אופי המסלול: מתאים לקבוצות גדולות וקטנות ולמשפחות.   arrow דרגת הקושי: קלה-בינונית.   arrow עונה מועדפת: מתאים לכל עונות השנה. מומלץ במיוחד בסוף החורף ובאביב.   arrow אורך המסלול: כ-5.5 קילומטר.   arrow משך הטיול: 3-2.5 שעות.   arrow אופי ההליכה: המסלול עובר בשבילים רחבים וצרים לסירוגין, בעליות ובירידות מתונות. המסלול חשוף לשמש ברובו.   arrow עומס: לא עמוס בדרך כלל.   arrow ניקיון המסלול: נקי בדרך כלל.   arrow ציוד מומלץ: מגדיר צמחים, פנס.   arrow תשלום ושעות פתיחה: ללא תשלום וללא הגבלת שעות.   arrow מפת סימון שבילים: מספר 9 – מבואות ירושלים.   arrow מסלול קצר: יש, אל הפריחה והתצפית בתל גודד.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי
רמת אבישור... ממצפה משואה לתל גודד, בשבילי רמת אבישור

איך מגיעים?
מכיוון שהמסלול מתחיל בנקודה אחת ומסתיים באחרת, יש צורך בשתי מכוניות. מגיעים לצומת האלה על כביש 38, ופונים בה דרומה בכביש 38, לכיוון בית גוברין. אחרי כ-7.5 קילומטר פונים ימינה למפרץ חנייה צר, לצד שלט עליו כתוב "תל גודד". את המכונית הראשונה מחנים במפרץ החנייה |12|, צמוד לגדר. עם המכונית השנייה חוזרים צפונה, לכיוון צומת האלה. נוסעים כ-4.7 קילומטר, ופונים שמאלה לכיוון פארק בריטניה ומצפה משואה |1|. עולים במתינות בכביש הצר המסומן בכחול, ואחרי כ-600 מטר מגיעים לצומת כבישים |2|. ממשיכים ישר על פי השילוט לדרך הפארק ומצפה משואה. לאחר כ-500 מטר נוספים, פונים עם הכביש שמאלה, ועולים עוד כ-300 מטר לכיוון המצפה. מקיפים את הגבעה שמשמאל, ומחנים את המכונית ברחבת החנייה |3|, סמוך לשביל המסומן בירוק, שפונה ימינה לכיוון תל גודד.


משקיפים דרך חלון אבן על הנוף הנפלא

מעפילים אל החורבה בשבילים מפותלים
כ-2.5 קילומטר, כשעה עד שעה ורבע

את מסלול הטיול בשבילי רמת אבישור, אנו מתחילים ברחבת החנייה של מצפה משואה. במצפה ישנו מגדל תצפית שנבנה על ידי הקרן הקיימת לישראל, אך הוא סגור בדרך כלל.

המקום נקרא מצפה משואה, בשל כתובת שנמצאה בתל לכיש, כ-20 קילומטר דרומית לכאן. בכתובת נכתב: "כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן ה', כי לא נראה את עזקה". משמר העיר לכיש דיווח כי בעיר הגדולה הסמוכה אליהם, עזקה, כבו המשואות. זהו סימן לכך שנבוכדנצאר מלך בבל, כבש את העיר והחריב אותה. מכיוון שמצפה משואה הוא הנקודה הגבוהה ביותר בין לכיש לעזקה, הוחלט לקרוא לו על שם אותן המשואות, ולהזכיר אותן.


הולכים בשביל צר בין עצי אורן

ממקום החנייה נלך אל החלק הדרומי של החניון, ונצא בשביל רחב, המסומן בירוק ובסימון שביל ישראל, לכיוון דרום. נעבור ליד חניון פיקניק מימין, ואחרי 5-4 דקות נגיע לפיצול שבילים |4|. שביל אחד פונה ימינה ויורד בתלילות מערבה, שביל אחר פונה שמאלה לכיוון מזרח, ואילו אנו נמשיך ישר בעקבות השביל המסומן בירוק ובסימון שביל ישראל. במהרה הופך השביל לשביל צר, שמתפתל במתינות בין מדרגות סלע קטנות ועצי אורן, ויורד שמאלה. נלך כ-300 מטר בשביל המוצל והנעים, וכעבור 8-7 דקות נצא אל שטח חשוף לשמש. נחצה שביל רחב, ונמשיך עם השביל הצר, הפעם בעליות ובירידות מתונות.


פרחי דם המכבים מלווים אותנו לאורך המסלול

השביל נכנס שוב לשטח מוצל, הפעם תחת עצי אלון. נרד במדרגות סלע, ומדי פעם נהנה ממראה רכס הרי חברון, שנגלה מצד שמאל. בסוף האביב פורחים לצד השביל שיחי לוטם שעיר ולוטם מרווני, בצבעי ורוד ולבן יפהפיים. גם פרחי דם המכבים, שנראים ככדוריות דם אדומות, ממלאים את השטח ויוצרים מראה יפה. אחרי 15-12 דקות של הליכה קלילה ונעימה, נצא שוב אל השטח הפתוח, ונפגוש כביש צר |5|, שחוצה את השביל. נפנה שמאלה, נרד עם הכביש לכיוון מזרח, ומיד נפנה ימינה ונגיע אל מזלג שבילים. שביל מסומן באדום פונה לימין לכיוון מערת לוזית, ואילו אנו נפנה שמאלה, בעקבות השביל המסומן בירוק ובסימון שביל ישראל. נחצה מכשול למניעת מעבר בקר, ונתחיל לטפס במתינות לעבר חורבת צורה. הנוף שנפתח מימין ומשמאל לנו, מרשים ביותר. ממערב נראית שפלת החוף, וממזרח גבעות שפלת יהודה ורכס הרי חברון. נעלה במתינות בשביל הרחב, שמתפתל לעיתים לימין ולשמאל. אחרי כקילומטר, שיארך כ-20 דקות הליכה, נגיע לצומת שבילים |6|.


גבעה נישאת, אליה מועדות פנינו

פנייה שמאלה מובילה אל כביש 38, ואילו אנו נמשיך ישר עם סימוני השביל המוכרים לנו, על פי השלטים המובילים לבית גוברין וחורבת צורה. נלך בשביל כבוש, שמתחלף לפרקים לכביש סלול, ובתוך 3-2 דקות נגיע לרחבה גדולה מימין. על הגבעה שמשמאל נמצאת חורבת צורה |7|, אליה מועדות פנינו. נפנה שמאלה, ונעלה לכיוון קבוצת המבנים החרבים והנטושים, שנמצאים בראש הגבעה. חורבת צורה, המכונה בערבית חורבת א-סורה, הייתה בית חווה חקלאי ומבודד, שנבנה במאה ה-18 על ידי תושבי האזור. עוד קודם לכן, היו במקום מבנים מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית, ששימושם אינו ברור. ניגש אל המבנה הקיצוני שמימין, ונוכל להביט דרך החלון המקושת, אל הנוף היפהפה של שפלת החוף ומישור החוף שבמערב. לאחר מכן נוכל לגשת אל המבנה הקיצוני שמשמאל, ולהשקיף דרך חלונו מזרחה, אל רכס הרי חברון ואל הגבעות הרכות שמתחתינו. נשב למנוחה בין המבנים החרבים או תחת עצי החרוב שמסביב, ונספר מעט על החורבה.


משקיפים על עמק האלה דרך קשתות חורבת צורה |8|

בין תצפיות נפלאות ופרחים אביביים
כ-3 קילומטר, 2-1.5 שעות

אחרי המנוחה והתצפית מחורבת צורה |7|, נמשיך במסלול. לשם כך נחזור אל הרחבה הגדולה, ונפנה שמאלה בכביש הצר. הכביש מתעקל בחדות שמאלה, יורד מתחת לחורבת צורה, והופך לשביל כבוש היטב. בתחילה השביל מישורי, בהמשך נעלה עימו במתינות, ואחרי כ-10 דקות נגיע לעץ גדול, שנמצא מימין לשביל. נחלוף על פני העץ, ומיד אחריו נתעקל בעקבות השביל לימין ולשמאל. נמשיך כ-10 דקות נוספות בשביל המתפתל, ונגיע לצומת דרכים |8|. השביל הרחב פונה ימינה ויורד לכיוון בית גוברין, ואילו אנו עוזבים אותו, ופונים שמאלה עם סימוני השביל המוכרים, לכיוון תל גודד. נרד מעט, ומיד נפנה ימינה בעקבות סימוני השבילים. בתחילה השביל יורד בין סלעים ומדרגות סלע מתונות, ובהמשך יקיפו אותנו שוב שיחי לוטם ורודים ולבנים, ופרחי דם המכבים, שמרשימים בפריחתם האדומה. מי שמעוניין, יכול לעזוב את השביל המסומן, ולשוטט בשטח בין מאות הפרחים, שפורחים בימות האביב, בחודשים אפריל ומאי. פרחי דם המכבים האדומים, משמשים כסמל של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שמסרו את נפשם למען הקמתה וקיומה של מדינת ישראל, ממש כמו אותם מכבים, על שמם נקרא הפרח המיוחד. נשב למנוחה על אחד הסלעים שבין הפרחים, ונקרא דברים מרגשים שכתב יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח, על הפרח המיוחד, ועל הקשר שלו ללוחמי הפלמ"ח.


נוף מרהיב עין נשקף מחורבת צורה

"בגולה נשפך דמנו כמים דורות רבים. מאות בשנים, בכל הארצות ובכל האקלימים. אבל שום צמח לא הצמיח דמנו, שום פרח לא הפריח. רק שלוליות נשארו, שלוליות דם... רק בארץ זו, במולדת, עולה בין שאר הפרחים, זה הפרח נמוך הקומה, הפרח הקטן, האדום, ושמו דם המכבים...", כך כתב יצחק שדה, ממייסדי ומפקדי הפלמ"ח, ואחד מעמודי התווך בביטחון ישראל בשנות הקמתה. יצחק שדה הכיר היטב את נופי ארץ ישראל, וידע כי פרחי דם המכבים פורחים באופן ייחודי רק בארץ ישראל ובסביבתה. כך שימשו הפרחים היפהפיים את יצחק שדה, כדי להמחיש מסר חשוב: כאשר עם ישראל חי בגולה, דמו נשפך לשווא, ולא הוביל לשום התקדמות וצמיחה במצב העם. רק כאשר שב עם ישראל לארצו, ופועל כדי להקים בה את מדינתו, מקבל דמם של הנופלים בקרבות על הארץ משמעות: "ואם יש הכרח משקים אותם גם בדם... וטיפה מדמנו, כי תיפול על אדמת המולדת, יצמח שם פרח נמוך קומה, פרח קטן ואדום שיקרא בשמם...", המשיך וכתב יצחק שדה. הלוחמים על חירות העם והארץ, מחדשים את ימי המכבים, ומתוך דם הנופלים, עולים ופורחים פרחי דם המכבים, המסמלים את ריבונות עם ישראל בארץ ישראל.


מתקדמים לעבר תל גודד שנישא מולנו

אחרי כ-5 דקות של ירידה נגיע לפיצול שבילים נוסף |9|. השביל בו הלכנו ממשיך לרדת, ואילו אנו נפנה ימינה בשביל רחב, שממשיך להיות מסומן בירוק ובצבעי שביל ישראל. נלך 4-3 דקות בשביל הרחב, עד הנקודה בה הוא מתעקל שמאלה. נעזוב את השביל הרחב, ונפנה בעקבות אותם סימוני שבילים, לשביל צר נוסף שמטפס לתל גודד. נעלה במתינות בשביל המפותל, נחצה בדרכנו כמה שבילים רחבים, וכל הזמן נעקוב אחרי סימון השביל הירוק וסימון שביל ישראל. אחרי 15-10 דקות, נגיע למפגש עם שביל שחוצה את התל, ונפנה בו ימינה. מכאן נעלה עד לראש תל גודד |10|, שם ישנה תצפית מרשימה. ממערב נראה את מישור החוף הדרומי, ונבחין בעיר אשדוד ולידה בעיר אשקלון, שבולטת בזכות ארובות תחנת הכוח שבה. מדרום לנו נפרשים מישורי הנגב הצפוני, במרכזם העיר קרית גת, וצמוד אליה משתרע חבל לכיש. ממזרח נישאים הרי חברון, ולמרגלותיהם גבעות שפלת יהודה המיוערות והעגולות.


תל גודד הפורח |11| מייצר מראות נפלאים

בימות האביב מוקף תל גודד המוני חרציות, ומדרונותיו צבועים בצבע צהוב, ומרשימים ביופיים. ננוח על פסגת התל, ונהנה מעוצמת הפריחה ומהנוף המיוחד.
לאחר המנוחה בראש תל גודד, נרד בחזרה כ-50 מטר, ונפגוש בשביל בו הגענו אל התל. נמשיך ישר ומעט ימינה, נחצה את התל במשך 3-2 דקות, ונפנה שמאלה. לתשומת לבכם: הסימון הירוק שמוביל מתל גודד למטה, בסיום המסלול, הוחלף לסימון כחול. במהרה נתחיל לרדת בשביל הצר, לעבר נקודת הסיום של המסלול. נרד בזהירות, ונישמר שלא להחליק על האבנים שמכסות את השביל. רוב הירידה מתונה, אך ישנם גם חלקים תלולים, אותם נצטרך לרדת באיטיות. אחרי 15-12 דקות של ירידה, נגיע לעץ גדול ומרשים, ונקיף אותו משמאל. בתוך כ-50 מטר נרד במדרגת סלע, ונזהה משמאל פתח של באר, ששימשה כמאגר מים תת קרקעי מרשים ביופיו |11|.


במורדות תל גודד פוגשים פתחי מערות

מי שמעוניין, יכול לזחול בניקבה קצרה, ולהגיע אל תוך הבאר, המכונה באר רסק. לשם כך יש להצטייד בפנסים. נכנסים בפתח הצר, יורדים עד לפתח נוסף שנמצא משמאל, נכנסים דרכו ומגיעים לחדרון. מדליקים את הפנסים, ונכנסים בזחילה אל ניקבה צרה, שאורכה כ-10 מטר. בקצה הניקבה נגיע לבור גדול, שמלא במים עד היום. לאחר שנתרשם מהבאר, נצא ממנה דרך הניקבה, ונמשיך במסלול. נרד לכיוון קבוצת עמודים עליהם נראה סימון השביל הירוק, ומהם נמשיך בירידה מתונה עד למרגלות התל. מי שמעוניין, יכול לסטות מהשביל ולחפש בסביבה עשרות פתחים של מערות, ששימשו כמערות מסתור בימי מרד בר כוכבא, במאה ה-2 לספירה. הכניסה למערות ללא מדריך, מסוכנת, ואינה מומלצת למי שאינו מיומן בזחילה במחילות. מכאן נגיע במהרה לרחבה שלמרגלות התל, נחצה אותה, ונגיע אל המכונית שממתינה לנו במפרץ החנייה.


שדות צהובים-אדומים, למרגלות תל גודד

המסלול הקצר, מחורבת צורה לתל גודד:
כ-3 קילומטר, 2-1.5 שעות

מטיילים שמעוניינים במסלול קצר יותר, צריכים לשם כך שתי מכוניות. את המכונית הראשונה מחנים בנקודת הסיום של המסלול, במפרץ החנייה לצד כביש 38, אליו מגיעים על פני ההנחיות המפורטות ב"איך מגיעים". עם המכונית השנייה נוסעים לחורבת צורה, נקודת ההתחלה של המסלול הקצר. כדי להגיע לחורבת צורה, נוסעים חזרה צפונה על כביש 38. אחרי כ-2.1 קילומטר פונים ימינה על פי השילוט ליישוב נחושה. מיד מסתובבים בפניית פרסה, פונים שמאלה חזרה אל כביש 38, לכיוון דרום, ומיד פונים ימינה ליד תחנת אוטובוס |13|, לכביש צר ומשובש. כביש זה מוביל לחלק הדרומי של פארק בריטניה. מתקדמים מעט, ופונים ימינה בשביל רחב המסומן בכחול, בעקבות שלט קטן שמוסתר בין השיחים, שמכוון לחורבת צורה. חוצים מכשול למניעת מעבר בקר, ועולים בשביל הרחב והנוח. השביל מתפתל לשמאל ולימין, ואחרי כ-900 מטר, מגיע לצומת שבילים |6|. פנייה ימינה מובילה למצפה משואה, ואילו אנו פונים שמאלה בעקבות סימון שביל ישראל וסימון ירוק, על פי השילוט לבית גוברין וחורבת צורה. לאחר כ-100 מטר, מחנים את המכונית השנייה ברחבה שמימין לשביל |7|. מכאן הולכים על פי ההנחיות שבמסלול הארוך. עולים לחורבת צורה ונהנים מתצפיות נהדרות, הולכים בשבילים צרים בין פרחי לוטם ודם המכבים, ומעפילים לתצפית נפלאה מפסגת תל גודד |10|. לאחר מכן יורדים בשביל צר אל מרגלות התל, ומסיימים את המסלול.

המסלול מופיע בסדרת
'אל ארץ אהבתי' - 115 המסלולים היפים בישראל 


לרכישת הסדרה לחץ/י כאן

מסלולים נוספים באיזור
Map
לצפיה בנתוני המסלול המקוצר
דרגת קושי
דרגת קושי
קלה - בינונית.
משך הטיול
משך הטיול
3-2.5 שעות.
אורך המסלול
אורך המסלול
כ-5.5 קילומטר.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
מתאים לכל עונות השנה. מומלץ במיוחד בסוף החורף ובאביב.
סוג המסלול
סוג המסלול
חד כיווני.
רחצה במים
רחצה במים
אין.
למי מתאים המסלול?

קבוצות גדולות

קבוצות קטנות

משפחות

זוגות

מיטיבי לכת

רכב שטח

אופניים