facebook
:
IMG_2920
blank
שעת סיפור - מבצע מכבי:

הכפר הערבי בית מחסיר, היה אחד הכפרים הגדולים והעוינים בהרי ירושלים, והיווה אחד המכשולים העיקריים בפריצת הדרך אל העיר במלחמת העצמאות. בלילה שבין ה-7 ל-8 במאי יצאו כוחות חטיבת "הראל" של הפלמ"ח מבסיסיהם בקיבוצים קריית ענבים, מעלה החמישה ונווה אילן במטרה לכבוש את הכפר וסביבתו ולהסיר את האיום על הדרך העולה לירושלים.

קרא עוד

שלוחת שיירות... בין משלטים ותצפיות בשלוחת שיירות, בדרך העולה לירושלים

חזרה

שלוחת שיירות בהרי ירושלים - בימי מלחמת העצמאות, נערכו קרבות עקובים מדם, על השליטה בדרך העולה לירושלים. המסלול אל שלוחת שיירות מוביל אותנו בין המשלטים, בהם נערכו הקרבות הקשים. נעלה ונרד בין הגבעות, המשקיפות על שפלת יהודה והרי יהודה, ועל כביש מספר 1 שמוביל לירושלים. בדרכנו נספר את סיפורי הגבורה שאירעו כאן, ונהנה מנופים מרהיבים ומפריחה עונתית צבעונית. המסלול מתאים גם לנסיעה ברכב שטח ולרכיבה באופניים. המסלול מסדרת ספרי הטיולים "אל ארץ אהבתי - 115 המסלולים היפים בישראל", להזמנת הסדרה לחץ/י כאן



מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
שלוחת שיירות... בין משלטים ותצפיות בשלוחת שיירות, בדרך העולה לירושלים
arrow נקודת מוצא וסיום: רחבת עפר, לצד כביש הגישה למושב בית מאיר.   arrow סוג המסלול: מעגלי, כולל חלק של הלוך-חזור.   arrow אופי המסלול: מתאים לקבוצות גדולות וקטנות, למשפחות ולזוגות. המסלול מתאים לנסיעה ברכב שטח ולרכיבה באופניים.   arrow דרגת הקושי: קלה-בינונית.   arrow עונה מומלצת: מתאים לכל עונות השנה. מומלץ במיוחד לקראת יום העצמאות.   arrow אורך המסלול: כ-4.5 קילומטר.   arrow משך הטיול: 3-2 שעות.   arrow אופי ההליכה: המסלול עובר בשבילים רחבים, חלקם מוצלים וחלקם חשופים לשמש. המסלול כולל עליות וירידות מתונות.   arrow עומס: לא עמוס בדרך כלל.   arrow ניקיון המסלול: נקי בדרך כלל.   arrow ציוד מומלץ: אין.   arrow תשלום ושעות פתיחה: ללא תשלום וללא הגבלת שעות.   arrow מפת סימון שבילים: מספר 9 – מבואות ירושלים.   arrow מסלול קצר: אין.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי
שלוחת שיירות... בין משלטים ותצפיות בשלוחת שיירות, בדרך העולה לירושלים

איך מגיעים?
מגיעים למחלף שורש על כביש מספר 1, ופונים בו דרומה על פי השילוט לשורש ובית מאיר. נוסעים בכביש הגישה למושב בית מאיר, ובדרך חולפים על פני תחנת דלק מימין, ועל פני הכניסות ליישובים שואבה ושורש. אחרי כ-3.5 קילומטר, מעט לפני הכניסה למושב בית מאיר, פונים ימינה לרחבת עפר גדולה, על פי השילוט לדרך בורמה |1|. את המכונית מחנים ברחבה הגדולה.


משקיפים על הרי יהודה שמצפון

עלייה מפותלת אל המשלט
כ-1.5 קילומטר, כ-45 דקות עד שעה

את מסלול הטיול בשלוחת שיירות, אנו מתחילים ברחבת עפר גדולה, לצד כביש הגישה למושב בית מאיר |1|. ברחבה מספר שולחנות פיקניק שנמצאים בצילם של העצים, לצידם נוכל להתארגן לקראת היציאה למסלול. ממקום החנייה נצא בשביל רחב שמסומן באדום לכיוון צפון-מזרח. נרד במתינות ובתוך כ-200 מטר נגיע למפגש שבילים. השביל מסומן באדום |2|, פונה שמאלה (בשביל זה נחזור בסןף המסלול)  אך כעת נמשיך ישר בשביל המסומן בירוק ובסימון שביל ישראל. נעלה ונרד במתינות בשביל הרחב, ונוכל לעצור למנוחה בצל העצים שמשני צידיו. בימות החורף והאביב, נהנה מפריחה צבעונית שמקיפה אותנו. רקפות וכלניות פורחות בשיא החורף, ואילו בימות האביב פורחים הפרגים, הנוריות והלטמים. לאחר כ-10 דקות הליכה, פונה השביל המסומן בירוק ובסימון שביל ישראל, שמאלה |3|, ואנו ממשיכים איתו בעלייה מתונה, בעקבות השילוט ל"שלוחת שיירות ומשלט 16".


פריחה צבעונית מלווה אותנו בימות החורף והאביב

ככל שנתקדם בשביל המסומן בירוק, כך ייפתח לפנינו הנוף היפהפה. כבר אחרי כ-5 דקות של עלייה, נראה שלט קטן המפנה "אל תצפית רמה". כדאי לפנות כאן ימינה |4|, לסטות מעט מהשביל, ולהגיע אל תצפית נהדרת ראשונה מול נוף רחב ומרשים. הרי יהודה, העמוסים חורש טבעי, מקיפים אותנו, ולמרגלותיהם משמאל, נפרשת שפלת יהודה והעיר מודיעין. אחרי מנוחה קצרה, נחזור אל השביל המסומן בירוק ונפנה בו שמאלה. נעלה במדרגות סלע נמוכות, ובתוך כ-10 דקות נוספות, נגיע אל משלט 16 |5|. המשלט נמצא בצד שמאל של השביל, בנקודה הגבוהה ביותר בשלוחת שיירות, שנמצאת בגובה של 600 מטר מעל פני הים. כיום מוקף המשלט בעצים, ולכן אין כאן נוף מרהיב. אך בתקופת מלחמת העצמאות, כאשר ההר היה קירח, היה משלט 16 אחת הנקודות החשובות ביותר במאבק על פריצת הדרך לירושלים.


העיר מודיעין נשקפת בין העצים

בשנת תש"ח (1947-1948) ישבו בירושלים כ-100,000 יהודים, שהיוו שישית מהיישוב היהודי בארץ ישראל כולה. הנחת היסוד של הערבים במלחמת העצמאות הייתה, שחסימת הדרך לירושלים תביא לכניעת יהודי העיר, ולבסוף – לניצחון במלחמה. גם דוד בן-גוריון, שהיה עתיד להיות ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, התבטא ואמר ש"יש ירושלים ללא מדינה, אך אין מדינת ישראל ללא ירושלים". כך הפך המאבק על פתיחת הדרך לירושלים, לאחד המאבקים החשובים ביותר במלחמה. בני מרשק, "קצין החינוך" של הפלמ"ח, התבטא באותם ימים ואמר כי "חזית המלחמה הייתה ברוחב של 10 מטר, ברוחב של הכביש העולה לירושלים". בשלב הראשון של המלחמה, החזיקו הערבים במשלטים השולטים על הדרך שעולה לירושלים, פגעו בשיירות שניסו לעלות אל העיר, ובעצם הטילו מצור כבד על ירושלים. החל מחודש אפריל 1948, השתנתה הגישה בהנהגת היישוב היהודי. על חטיבת הראל של הפלמ"ח הוטל להילחם על המשלטים, לכבוש אותם, ובכך לאפשר תנועה לעיר החשובה. זירת הקרב עברה מהדרך עצמה, אל המשלטים שמעליה, ומשלט 16 ביניהם.
מול משלט 16 ניצב הכפר הערבי הגדול ביותר באזור, בית מחסיר שמו. במשך כמה לילות התחילו הלוחמים להילחם בכפר בית מחסיר, אך הלחימה הופסקה מסיבות שונות. מבצע כיבוש הכפר נדחה לליל ה-10-9 במאי 1948. באותו לילה השתלטו הלוחמים על משלט 16 כמתוכנן, ומפקד החטיבה יצחק רבין ביקש לקבל סיוע אווירי, כדי לוודא שהמשימה תצליח. מטוס שהמריא משדה דב כדי לסייע ללוחמים, חג מעל האזור, אך לפתע צלל והתרסק על ההר שנקרא היום "הר טייסים". רק חודשים רבים לאחר מכן, נמצאו גופות ששת אנשי הצוות, כשהן מוטלות בתוך בור מים בסביבת ההר.
כוחות חטיבת הראל, שלא זכו לסיוע אותו ביקשו, המתינו במהלך היום במשלט בו אנו עומדים, תוך שהם סופגים התקפות והפגזות של האויב. עם רדת החשיכה, בליל ה-11-10 במאי, החלה ההתקפה על בית מחסיר. אנשי הפלוגה שהיו על הרכס הדרומי, הפעילו את מרגמת ה"דוידקה" כנגד הכפר הערבי ומשלט "המסרק". הגדוד שיצא ממשלט 16, התקדם בחסות הפגזה זו, וכבש את משלט "המסרק", וזמן קצר לאחר מכן גם את הכפר בית מחסיר. הדרך העולה לירושלים נפתחה.


אנדרטה ללוחמי הפלמ"ח במשלט 16

על הקרבות הקשים שנערכו במשלט 16 ובסביבתו, אפשר לקרוא בשלטי ההסבר שפזורים ברחבת המשלט. במשלט 16 ישנה גם אנדרטה לזכר הרוגי הפלמ"ח במלחמת העצמאות. על האנדרטה חרוטים שמות המקומות בהם נערכו הקרבות, וכמות ההרוגים בכל קרב וקרב. נשב לנוח בצל העצים, נספר את סיפורי הקרבות, ולאחר מכן נמשיך במסלול.


סלעים, אורנים ושמיים כחולים

בין תצפיות לסיפורי קרבות
כ-3 קילומטר, 2-1.5 שעות

לאחר שנקרא את סיפורי הקרבות, ונהנה מהפריחה שמקיפה אותנו, נמשיך בהליכה בשביל הרחב. נרד במתינות מול נופי שפלת יהודה שמולנו, וכעבור כ-10 דקות נגיע לנקודת תצפית יפה במיוחד |6|. תחת עץ אורן גדול ניצב ספסל עץ נמוך, עליו נוכל לשבת ולנוח מעט. מתחתינו נראה את תנועת המכוניות שעולות לירושלים ויורדות ממנה בכביש מספר 1, ונבין עד כמה חשוב היה לכבוש את הרכס שעליו אנו הולכים, כדי לשלוט על הדרך לירושלים.


שלוחת משלטים שמצפון נראית היטב לאורך המסלול

מנקודת התצפית נמשיך ללכת בשביל הרחב, המסומן בירוק ובסימון שביל ישראל. השביל מתעקל שמאלה וימינה, ואחרי דקות ספורות תתגלה מולנו פסגת משלט 21, אליו מועדות פנינו. משמאל נוכל להבחין בבתי המושב בית מאיר, שם שכן הכפר הערבי בית מחסיר, עליו סיפרנו במשלט 16. נרד כ-10 דקות, ונגיע למפגש עם שביל רחב, המסומן בשחור, שפונה שמאלה |7|. בהמשך נחזור לכאן, אך כעת נמשיך ישר ונעלה בדרך המסומנת בירוק, אל משלט 21. נעלה כ-500 מטר מעט בתלילות, ובתוך 15-10 דקות נגיע אל המשלט היפה והחשוב מכולם, משלט 21 |8|. נשב על אחת האבנים, ונשקיף על גבעות שפלת יהודה הפרושות לפנינו. משמאל נזהה את העיר בית שמש, מימין את העיר מודיעין, ובתווך יישובים ושטחים חקלאיים רבים. בימים בהם הראות טובה, נוכל להבחין גם בקו החוף, מתל-אביב בצפון ועד ארובות אשקלון בדרום. כשנשב ונביט בנוף הרחב שלפנינו, נבין טוב עוד יותר את חשיבות השליטה בנקודה זו, בימי מלחמת העצמאות.


מביטים על כביש מספר 1 שעובר ממש מתחתינו

משלט 21 היה הנקודה החשובה ביותר מבחינת השליטה על הדרך לירושלים. בתחילת המלחמה תפסו את המשלט כוחות ערביים, והושיבו עליה תצפיתנים. כאשר התצפיתנים היו מזהים ששיירה משוריינת מתקרבת לאזור שער הגיא, הם היו מסמנים לתושבי הכפרים הסמוכים, ואלו היו מגיעים למקום בתוך דקות ספורות, חמושים בנשקם האישי. באמצעות שיטה זו, שנקראה "פזעה", תקפו המוני ערבים את השיירות שניסו לעלות לירושלים. הם פגעו בלוחמים שליוו את השיירות, הרגו ופצעו אותם, ושדדו את המזון, המים, הנשק והתרופות, שמילאו את הרכבים.


משלט 21 נישא מולנו בהמשך הדרך

אחרי תצפית קצרה, כדאי לפנות ימינה, ללכת לאורך הגבעה, ולרדת מעט בשביל צר וברור, לתצפית על כביש מספר 1 ועל שער הגיא. כיום הכביש רחב ונוח, אך בתקופת המלחמה היה מדובר בדרך עפר, שרוחבה לא עלה על 10 מטר. שער הגיא, המכונה בערבית באב אל וואד, היה נקודת המפתח בדרך, משום שבו התחילו להתרומם ההרים משני צידי הדרך. משום כך הפך שער הגיא להיות הנקודה הקריטית ביותר באזור. בשל כך כתב חיים גורי את השיר הנודע על באב אל וואד, ובית אחד מתוכו, חצוב על אחת האבנים בנקודת התצפית:


הבית הראשון משירו הנודע של חיים גורי, משתקף לנגד עינינו

פה אני עובר, ניצב ליד האבן. כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.
ערב אט יורד, רוח ים נושבת, אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
באב אל וואד, לנצח זכור נא את שמותינו, שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו, שלד הברזל שותק כמו רעי.

כשאנו יושבים בתצפית, מוקפים פריחה עשירה ונהנים מהנוף, אי אפשר שלא להיזכר גם בבית האחרון בשיר, ולהצטמרר:

יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה, אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו, אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.


הנוף הנהדר ממשלט 21 |8|, עוזר לנו להבין את חשיבותו האסטרטגית

לאחר תצפית ומנוחה במשלט 21, נחזור כ-500 מטר באותה דרך בה הגענו, עד למפגש עם השביל הרחב, המסומן בשחור |7|. נפנה ימינה על פי השילוט ל"שמורת המסרק, דרך ג'יפים", נרד כ-5 דקות ונגיע לערוץ נחל. נפנה שמאלה בשביל רחב שמסומן באדום |9|, זהו התוואי של דרך בורמה, בה הובילו המשוריינים אוכל וציוד לירושלים הנצורה. נעלה במתינות בשביל החשוף לשמש, עד שנפגוש בשביל המסומן בירוק |2|, בו הלכנו בתחילת המסלול. נפנה ימינה, ובתוך כ-200 מטר נגיע אל החניון, שם ממתינה לנו המכונית.

המסלול מופיע בסדרת
'אל ארץ אהבתי' - 115 המסלולים היפים בישראל 


לרכישת הסדרה לחץ/י כאן

מסלולים נוספים באיזור
Map
דרגת קושי
דרגת קושי
קלה - בינונית.
משך הטיול
משך הטיול
3-2 שעות.
אורך המסלול
אורך המסלול
כ-4.5 קילומטר.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
מתאים לכל עונות השנה. מומלץ במיוחד לקראת יום העצמאות.
סוג המסלול
סוג המסלול
מעגלי, כולל חלק של הליכה הלוך-חזור.
רחצה במים
רחצה במים
אין.
דירוג בכוכבים
דירוג בכוכבים
*****
למי מתאים המסלול?

קבוצות גדולות

קבוצות קטנות

משפחות

זוגות

מיטיבי לכת

רכב שטח

אופניים