מתחם ימק"א... ביקור במתחם היפהפה של ארגון YMCA

ראשי התיבות YMCA מוכרים לנו מהשיר הנודע של להקת "אנשי הכפר", אך לא רבים יודעים את משמעותם. בסיורנו אל המתחם המרכזי של ארגון ימק"א בירושלים נכיר את ההיסטוריה ואת תפיסת העולם הייחודית של הארגון, ונגלה את יופיו של המקום, שכל כולו דרשה אדריכלית מרתקת. לכל פרט בבניין יש משמעות, ובסיורנו ננסה להתחקות אחר חלק מהסמלים שפזורים ברחבי המקום. נבקר בקפלת תפילה אינטימית, נעלה לתצפית נפלאה מראש מגדל הפעמונים, ונגלה גן נסתר ופסטורלי שנחבא מאחורי המתחם. מתוך הסיור "מלכים ליום אחד" – לאורך רחוב המלך דוד, מסלול מספר 28 בסדרת "לכל אחד ירושלים" – 50 מסלולי סיור בירושלים. 

המסלול הוא חלק מסדרת ספרים "לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים", להזמנה לחץ/י כאן.

איפה חונים > מגיעים לרחוב המלך דוד, ומחפשים חנייה באזור. מומלץ במיוחד לפנות לרחוב אמיל בוטה וממנו לרחוב אליהו שמעא, שם יש מקומות חנייה פנויים בדרך כלל. ממקום החנייה חוזרים לרחוב המלך דוד, ומתקדמים אל הכניסה למתחם ימק"א, שבולט בזכות מגדל הפעמונים שנישא מעליו. 

איך מגיעים בתחבורה ציבורית > מהתחנה המרכזית נוסעים בקו 18, ויורדים בתחנת המלך דוד - הס. ניתן גם לנסוע בקווים 13 או 30א שיוצאים מרחבי העיר ומגיעים לאותה תחנה. מהתחנה מתקדמים במעלה רחוב המלך דוד, ובתוך דקה מגיעים לכניסה למתחם ימק"א.

מה לכתוב ב-GPS > לנקודת החנייה: אליהו שמעא, ירושלים.  לנקודת ההתחלה: י.מ.ק.א – YMCA – ירושלים.


הכתובת המרגשת בכניסה לחצר מתחם ימק"א

מסלול ההליכה > את סיורנו אנו מתחילים בכניסה למתחם ימק"א. את פנינו תקבל חצר מטופחת, מלאה עצי ברוש ושיחים, ובחזיתה גרם מדרגות רחב. נתקרב אל המדרגות, ונראה לוח קרמיקה מעוצב, ועליו ציטוט מדבריו של לורד אלנבי בטקס חנוכת המתחם, שהתקיים בשנת 1933: "מקום זה – השלום שורר בו. יריבות מדינית ודתית תישכח. אחדות בין עמים תטופח ותפותח". זהו הרעיון המרכזי שעומד ביסודה של אגודת ימק"א הישראלית.


קפלת התפילה הייחודית בקומת המרתף

ראשי התיבות YMCA מוכרים לנו מהשיר הנודע של להקת "אנשי הכפר", אך לא רבים יודעים את משמעותם. האגודה הנוצרית לגברים צעירים (YOUNG MEN CHRISTIAN ASSOCIATION) נוסדה באנגליה באמצע המאה ה-19. אגודת YMCA שאפה לאחד בין נוצרים ברחבי העולם באמצעות פעילויות שנוגעות במכלול האישיות של האדם – גוף, רוח ונפש. כאשר הגיעו נציגי האגודה לירושלים, הם החליטו להרחיב את פעילותה, במטרה לגשר בין בני הדתות השונות שחיים בעיר. "לשם כך דרוש מבנה מרכזי, שישמש לנו כבית", חשב לעצמו ד"ר ארצ'יבלד סי הארט, מזכ"ל האגודה בשנות ה-20 של המאה הקודמת. הארט ניצל את תנופת הפיתוח של ירושלים, גייס כספים ברחבי העולם, וייסד את המתחם בו אנו נמצאים. הוא שכר את שירותיו של ארתור לומיס הרמון, אדריכל בעל שם עולמי, שתכנן באותן שנים גם את בניית האמפייר סטייט בילדינג בניו-יורק. "עלינו להקים מרכז תרבותי שישקף במראהו את מטרות הארגון, ויציג לראווה את השיתוף הבין-דתי אליו אנו שואפים", הנחה הארט את האדריכל המוכשר. הרמון לקח את המשימה ברצינות רבה, ותכנן מתחם שכל כולו דרשה אדריכלית מרתקת. לכל פרט בבניין יש משמעות, ובסיורנו ננסה להתחקות אחר חלק מהסמלים שפזורים ברחבי המקום. כפי שאפשר לראות, המתחם שלפנינו מחולק לשלושה מבנים, המסמלים את שלושת הדתות, וגם את שלוש היסודות מהם מורכבת אישיות האדם. המבנה השמאלי מוקדש לתרבות הגוף, וכולל חדר כושר ובריכת שחייה. במבנה הימני הושם דגש על פיתוח נפש האדם, ובו נמצא אולם שמארח אירועי תרבות שונים. המבנה המרכזי מסמל את הרוח, ויש בו קפלת תפילה בקומת המרתף, ומגדל תצפית שמתנוסס מעליו. על חזית המגדל מגולף תבליט יפהפה של מלאך בעל שש כנפיים, כפי שמתואר בחזון ישעיהו: "שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד, בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף" (ישעיהו ו', ב). אם נביט מעט יותר למטה, על חזית המבנה המרכזי, נבחין בכתובות בשלוש שפות. בצד ימין למעלה כתוב בעברית "ה' אלוהינו ה' אחד", במרכז נכתב בארמית "אני הדרך", ובצד שמאל מצוטטת בערבית המקבילה המוסלמית: "אין אלוה מבלעדי אללה". החיבור לשלושת הדתות ממשיך גם במסדרונות שמחברים בין המבנים, הנשענים על 40 עמודים. עמודים אלה מסמלים את 40 שנות הנדודים של עם ישראל במדבר, את 40 הימים בהם ניסה השטן לפתות את ישו, ואת 40 שנותיו של הנביא מוחמד, בעת שקיבל את הבשורה מהמלאך ג'יבריל. מספר משמעותי נוסף בשלושת הדתות הוא המספר 12, והוא בא לידי ביטוי בשנים-עשר עצי הברוש שנטועים בחצר, ובשנים-עשר החלונות המקיפים את כיפות המבנים הצדדיים. הברושים והחלונות מסמלים את 12 שבטי ישראל, את 12 שליחיו של ישו, ואת 12 ממשיכי דרכו של מוחמד. 

משקיפים על הנוף הנשקף לכיוון דרום

אחרי שנתרשם מהמבנים, נעלה במדרגות ונתקרב אל שער הכניסה. השער המרשים בנוי מקשתות מגולפות באבן, ועליהן דוגמאות של גפן וחיטה, המסמלים את הקידוש היהודי וגם את המיסה הנוצרית. בתוך הקשתות משולבים דמויות של נשר, שור, אריה ואדם מכונפים, סמליהם של ארבעת כותבי ספרי הבשורה במסורת הנוצרית, הלקוחים במקור מדברי הנביא יחזקאל. גם העמודים שניצבים משני צידי השער משלבים בין הדתות, שכן מצד אחד הם מזכירים את יכין ובועז, העמודים שניצבו בכניסה לבית המקדש, ומצד שני ניצבים עליהם פסלים שלקוחים מהמסורת הנוצרית. הערבוב בין הסמלים והמסורות ממשיך לבוא לידי ביטוי באדריכלות המקום, ומי שמעוניין יכול להמשיך ולחפש עיטורים נסתרים וכתובות מעניינות. ניכנס כעת אל הבניין המרכזי, ונתרשם מהלובי המטופח שמקורה בתקרה דמשקאית ומרוהט בריהוט עץ אותנטי. נלך לכיוון דלפק הקבלה, ומעט לפניו נפנה שמאלה, אל הדלפק שמיועד למבקרים. בדלפק זה נבקש לבקר בקפלת התפילה שבקומת המרתף, וגם לעלות לתצפית הנפלאה ממגדל הפעמונים (העלייה למגדל בתשלום). ראשית נרד אל הקפלה. לשם כך ניגש אל דלת הכניסה, ומימין לה נמצא דלת שמובילה אל גרם מדרגות לולייניות קצר. 


כותרות וקשתות במסדרון החיצוני של המתחם

ניכנס אל חדר קטן ופשוט, נטול סממנים דתיים, שמתאים לכל אדם שמבקש להתפלל בו. המזבח שבחזית הקפלה מורכב מ-12 אבני גוויל שהובאו מבית אל, כדי לחבר את המתפללים לסיפור חלום יעקב, ולהזכיר את הקשר הפשוט והאינטימי עם האל. גם התבליטים שעל הקירות נועדו להעביר מסר למתפללים, ולהראות שהאל מקבל את מנחתם של אלו שחיים בשלום איש עם רעהו. 

אחרי שנתרשם מהקפלה נעלה חזרה אל הלובי, נשלם עבור העלייה לתצפית, ונבקש שיפתחו עבורנו את המעלית המובילה לראש המגדל. נעלה אל הקומה השישית, וממנה בגרם מדרגות לולייניות קצר, אל ראש מגדל הפעמונים. מכיוון שהמגדל סגור בדלתות זכוכית, אפשר לבקר בו גם בימים קרים וגשומים. לתשומת לבכם: העלייה אל המגדל אינה מותרת למסיירים יחידים, והעלייה במעלית מוגבלת ל-5 אנשים בכל פעם. 

כותרות מרשימות מגולפות באבן

ימק"א נמצאת על קו פרשת המים הארצי. משמעות הדבר היא, שכל המשקעים שיורדים ממערב אלינו, זורמים לים התיכון, ואילו כל המשקעים שיורדים ממזרח, זורמים לים המלח. מיקום זה בשיא הגובה, הופך את התצפית שנשקפת ממגדל ימק"א, למרשימה והמגוונת ביותר בירושלים. במבט אל ארבע רוחות השמיים, נוכל לראות ולהבין את גבולותיה של ירושלים, העתיקה והחדשה גם יחד. נקבל מבט רחב על כל חלקי העיר, מרכס הר הזיתים שבמזרח, דרך הרי בנימין שבצפון, הר הרצל שבמערב, והר חברון שבדרום. גם כאן נתחיל את התצפית במבט מזרחה, אל האזור המוכר לנו מהתצפיות הקודמות. ממש מולנו נמצא מבנה מלבני גדול. זהו מלון המלך דוד המפורסם. במרחק נראה רכס הר הצופים והר הזיתים שתוחם את ירושלים ממזרח, ולפניו משתרעת העיר העתיקה. כיפת הסלע המוזהבת, כיפות כנסיית הקבר האפורות וכיפת בית כנסת "החורבה" הלבנה, מציצות מבין המבנים, ומסמנות לנו את מקומם של הרובעים השונים. הר ציון, ההר שמדרום לעיר העתיקה, בולט בזכות כנסיית הדורמיציון המרשימה שבנויה עליו, ממש מעל הפינה הימנית של מלון המלך דוד. מאחורי הכנסייה נראים רכסים צחיחים, המפרידים בין ירושלים למדבר יהודה. על קו הרכס נבחין בגדר ההפרדה, ומאחוריה בהתיישבות ערבית שהולכת וגדלה. מימין וקרוב יותר אלינו, נזהה את שכונת אבו תור, ואת רכס ארמון הנציב המוריק. מימין למלון המלך דוד, אפשר לראות את טחנת הקמח המפורסמת שהקים משה מונטיפיורי בשנת 1860. הטחנה מסמנת את מקומה של שכונת משכנות שאננים, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות.

לצפייה בסרטון לחץ/י כאן

באמצע המאה ה-19, החלו תושבי ירושלים, יהודים ונוצרים, להקים מתחמים ושכונות מחוץ לחומות. התצפית בה אנו נמצאים, מסייעת לנו להבין כיצד התפתחה העיר באותן שנים. שכונת משכנות שאננים הייתה רק הסנונית הראשונה. את שכונת מחנה ישראל, השכונה השנייה שהוקמה מחוץ לחומות, נוכל לראות מיד, כאשר נביט צפונה. כעת נסתכל שמאלה, ונראה קבוצת מבנים גדולים, עם חלונות מלבניים ומקושתים. אלו המבנים המחודשים של שכונת ממילא, שכונה יהודית נוספת שנבנתה מחוץ לשער יפו, לקראת סוף המאה ה-19. מעט יותר רחוק, נחפש שני צריחים מרובעים עם דגלים צהובים-לבנים, וביניהם נישא פסל. אלו צריחי המתחם הצרפתי נוטרדם דה-ג'רוזלם, שנבנה מחוץ לחומות העיר העתיקה בשנות ה-80 של המאה ה-19. המתחם הצרפתי היה רק אחד מבין עשרות מתחמים, שהקימו מעצמות אירופה מחוץ לחומות ירושלים. רוסיה הייתה הראשונה שיצאה מן החומות, והקימה מתחם רחב המכונה כיום 'מגרש הרוסים'. את מקום המגרש נזהה בקלות. מעבר למבני שכונת ממילא, מעט יותר רחוק, נראה אנטנה גבוהה ובולטת. למרגלות האנטנה ישנם מבנים מוארכים, מחופים בגגות רעפים, המסמנים את מקומה של עיריית ירושלים ושל מגרש הרוסים. בעקבות הרוסים והצרפתים, הקימו האיטלקים בית חולים, אותו ראינו בתצפית מכנסיית הגואל. גם האנגלים, הסקוטים, הגרמנים, האוסטרים ומעצמות נוספות, החלו לבנות מתחמים משלהן בירושלים החדשה. התצפית מלמדת אותנו, כי התפתחות העיר הייתה בעיקר לכיוון מערב, אל הגבעות שמעבר לגיא בן-הינום, הנחל שתחם את העיר ירושלים ממערב עד אותה תקופה.

מגדל ימק"א נישא מעל החצר הפסטורלית של שכונת כתר דוד

מכאן נעבור אל מרפסת התצפית לכיוון צפון. הר הצופים, מגדל האוניברסיטה העברית ובנייני המגורים הגבוהים של הגבעה הצרפתית, בולטים במרחק. קרוב יותר אלינו, נראה מימין את רחוב המלך דוד בו הלכנו, ובצידו השמאלי את מבני הזכוכית של מלון וולדורף אסטוריה היוקרתי. משמאל נִגְלַה לנו השטח הפתוח של גן העצמאות הירוק, ומעבר לו נישאים מגדלי מרכז העיר, ההולכים וצומחים לגובה. מימין לגן העצמאות, ישנו שטח נמוך, מלא בעצים. זהו מקומה של שכונת מחנה ישראל, שהוקמה בשנת 1868, והייתה השכונה היהודית השנייה מחוץ לחומות. כעת נעבור אל מרפסת התצפית המערבית, ונביט היישר למטה. המדשאות, הגנים ומבני המגורים היוקרתיים שייכים לשכונת "כתר דוד" החדשה. השכונה נבנתה במקום בו שכן עד שנות ה-90, אצטדיון הכדורגל המיתולוגי של ירושלים, מגרש ימק"א. במגרש זה שיחקה קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים את משחקיה הביתיים, ועל כר הדשא שהיה מתחתינו הפכו שחקנים כאורי מלמיליאן ודני נוימן, לאגדות כדורגל. חלקים מהחומה העגולה שהקיפה את המגרש, נותרו בשטח, ונוכל לראות אותם מקיפים כיום את השכונה החדשה. כאשר נרים את מבטנו למרחק, נראה את הרכס שתוחם את ירושלים ממערב. זהו הר הרצל המפורסם. על קו הרכס בנויה שכונת בית וגן, ומשמאל לה בולט המתחם הענק המכונה "הולילנד", על מגדליו שקורעים את קו הרקיע של ירושלים. מכאן נעבור אל המרפסת האחרונה, המשקיפה על חלקה הדרומי של העיר. במרחק נראים הרכסים התוחמים את ירושלים מדרום – רכס גילה מימין, רכס ארמון הנציב משמאל, ושכונת תלפיות ביניהם. מאחוריהם, באופק, נוכל לראות גם את גוש עציון. קרוב יותר אלינו, נראה מתחם של מספר מבנים גדולים, ולהם גגות לבנים. זהו מתחם "התחנה", בו שכנה תחנת הרכבת הראשית של ירושלים החל מהמאה ה-19. כיום הפך המקום למתחם תרבות ובילוי יפהפה. מתחם "התחנה" מסמן את תחילתו של עמק רפאים, הנחל הראשי שזורם מירושלים לכיוון מערב. בעמק זה עברה הרכבת שהובילה ליפו במאה ה-19, ובו עוברת כיום טיילת יפהפייה. בתום התצפית נרד חזרה אל קומת הכניסה. מי שמעוניין יכול לרדת קומה אחת ברגל, ולראות את קבוצת הפעמונים הענקיים שנמצאים סמוך לראש המגדל. שימו לב לכותרות האבן המפוסלות מסביב בצורה של פעמונים. לאחר מכן נמשיך לרדת ברגל או שנחזור אל המעלית, ונשוב אל הלובי. כעת נצא מהמבנה, נפנה שמאלה, ונלך לאורך המסדרון החיצוני, שמוביל אל הגינה האחורית. בזמן ההליכה נרים את המבט אל כותרות העמודים, ונראה שהן מעוצבות בצורות של בעלי חיים וצמחים מארץ ישראל. נגלה דמויות של טווסים, שוורים, זאבים, צבים, שיבולים, דגים ועוד, ונתרשם מהעבודה המדויקת והמרשימה. בקצה המסדרון נרד במדרגות ונפנה שמאלה. נחצה מגרש חנייה קטן אל צידו השמאלי, וניכנס אל הגן הנסתר של שכונת כתר דוד. את פנינו יקבל גן ציבורי גדול, שנמצא בין מתחם ימק"א מצד אחד, למגדלי דירות יוקרתיים מהצד השני. נלך בשבילי הגן, נעבור בין מדשאות מטופחות, ונהנה ממבט יפה על חלקו האחורי של מתחם ימק"א. כאן מסתיים סיורנו.

המסלול מופיע בסדרת
לכל אחד ירושלים - 50 מסלולי סיור בירושלים

לרכישת הסדרה לחץ/י כאן