facebook
:
IMG_2920
blank
GrayBlockTop
לגלריה

בשבילי תל בית שמש, עיר הגבול החשובה בין יהודה ופלשתים, מתוך הסדרה "60 מסלולי טיול בארץ התנ"ך"

חזרה

על גבעה קטנה מול העיר בית שמש של ימינו, ישנו תל קטן ומיוחד במינו. התל חולש על ערוצו הרחב של נחל שורק, ונמצא על הגבול שבין גבעות שפלת יהודה למישורי שפלת החוף. על התל נבנתה בעת העתיקה עיר אסטרטגית וחשובה בשם בית שמש. בתקופה הכנענית נערך בבית שמש פולחן לאלת השמש הכנענית, ובהמשך בנו בה מלכי יהודה עיר גבול מבוצרת ומפותחת אל מול ארץ פלשתים. מסלול הסיור בשבילי תל בית שמש מוביל אותנו אל תוך מאגר מים תת-קרקעי מרשים, ואל תצפית יפהפייה מראש התל. לאורך הסיור נבין את מידת חשיבותה של העיר בית שמש בעת העתיקה, עד כדי כך שזהו המקום הראשון אליו שב ארון ה' מנדודיו בארץ פלשתים. המסלול מתוך סדרת הספרים  60 מסלולי טיול בארץ התנ"ך, סדרה בת 3 כרכים


מים

תצפיות

מדבר

ירוק

פריחה

מערות

עתיקות

אתגרי

עירוני
בשבילי תל בית שמש, עיר הגבול החשובה בין יהודה ופלשתים, מתוך הסדרה
arrow נקודת מוצא וסיום: רחבת עפר למרגלות תל בית שמש, סמוך לעיר בית שמש.   arrow סוג המסלול: מעגלי.   arrow אופי המסלול: מתאים לקבוצות קטנות, למשפחות ולזוגות.   arrow דרגת הקושי: קלה.   arrow עונה מועדפת: מתאים לכל עונות השנה. מומלץ במיוחד בימות החורף, כאשר כלניות רבות פורחות בתל ובסביבתו.   arrow אורך הסיור: כ-300 מטר.   arrow משך הסיור: עד שעה, כולל עצירות לקריאה ולימוד מעמיק.   arrow אופי ההליכה: המסלול עובר בשבילים צרים ומישוריים, מלבד עלייה מתונה מאוד אל התל. המסלול חשוף לשמש, מלבד הכניסה אל מאגר המים.   arrow עומס: לא עמוס בדרך כלל.   arrow ניקיון המסלול: מלוכלך מעט.   arrow ציוד מומלץ: תנ"ך, פנס.   arrow תשלום ושעות פתיחה: ללא תשלום וללא הגבלת שעות.   arrow מפת סימון שבילים: מספר 9 – מבואות ירושלים.  
הוסף למסלולים המועדפים שלי
בשבילי תל בית שמש, עיר הגבול החשובה בין יהודה ופלשתים, מתוך הסדרה

מקורות מקראיים:
יהושע פרק ט"ו:
בית שמש נכללת בגבולה המערבי של נחלת שבט יהודה.
שמואל א' פרקים ה'-ו': נדודי ארון ה' בארץ פלשתים, והעלתו לשדות בית שמש.
מלכים א' פרק ד': איזכור העובדה שבבית שמש ישב אחד מנציביו של המלך שלמה.

בין מאגר מים קדום לתצפית מראש התל  / "וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק, וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן..."
את הסיור בתל בית שמש, נתחיל ברחבת העפר שלמרגלות התל |1|, מתחת לעץ האורן הבודד. ממקום החנייה נפנה ימינה בשביל רחב שאינו מסומן, בו נלך 3-2 דקות למרחק של כ-100 מטר. מולנו נראה אזור בו מתקיימת חפירה ארכיאולוגית. מעט לפניו נפנה ימינה, נרד כ-25 מטר, ונגיע לגרם מדרגות שנמצא מימין לשביל. גרם המדרגות יורד לתוך פתח ריבועי המוקף אבנים ענקיות, ומוביל לתוך מאגר מים תת-קרקעי ריק. ניכנס אל תוך הפיר המרובע, נרד בגרם המדרגות המתעקל ימינה, נעבור בשער מתכת פתוח ונרד אל תוך מאגר המים |2|.


הירידה למפעל המים הקדום של תל בית שמש |2|

בשלב זה נדליק פנסים, ונראה מימין לגרם המדרגות תעלה חצובה שהובילה מים לתוך המאגר. אם נשים לב היטב, נוכל להבחין בצד ימין גם בגומחה, בה ניתן היה להניח את קנקני המים. נסו לדמיין את נשות העיר יורדות במדרגות האבן בהן ירדנו, ממלאות מים בכדי חרס גדולים, ועולות חזרה עם הכדים הכבדים. כאשר נרים את מבטנו, נראה שהמאגר בתוכו אנו נמצאים בנוי באופן ייחודי. במרכז ישנו חלל מרכזי גדול, ממנו יוצאים ארבעה מסדרונות, שניים צרים למזרח ולדרום ושניים רחבים יותר למערב ולצפון בו אנו עומדים כעת. כך נוצרה צורה המזכירה צלב לא סימטרי. על קירות המאגר נוכל לראות את שרידי הטיח שציפה את הקירות, ומנע מהמים שמילאו את המאגר לחלחל אל תוך האדמה. כאשר נעמוד במרכז המאגר ונרים את ראשנו, נראה מעלינו פיר אנכי ועגול, שאיפשר לשאוב מים מן המאגר גם מלמעלה. השהות במאגר המרשים מעלה שאלות ותהיות רבות. מי בנה מאגר מטופח ומורכב כל-כך, ובאיזו תקופה? מדוע נבנה המאגר דווקא בצורה זו, ומה ניתן ללמוד מכך על אופייה של העיר בית שמש? כדי לענות על השאלות הללו, נעלה חזרה אל פני השטח. נשב על הסלעים ונספר את ראשית סיפורה של העיר בית שמש.


מאגר מים עתיק חצוב בסלע |2|, בן כ-3,000 שנים

בראשיתה הייתה בית שמש עיר כנענית גדולה. העיר נקראה בשם בית שמש משום שהתנהל בה פולחן לאלת השמש הכנענית שַפּשוּ. במשך השנים הייתה בית שמש עיר פלשתית, אך בשלב מסוים נכבשה על ידי בני ישראל והפכה לעיר בנחלת שבט יהודה.

"וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם... וְנָסַב הַגְּבוּל... וְעָבַר אֶל כֶּתֶף הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן, וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה" (יהושע ט"ו, א-י).

בית שמש לא הייתה אחת הערים הגדולות בנחלת שבט יהודה, אך ודאי הייתה אחת החשובות שבהן. מיקומה סמוך לקצה גבול הנחלה ובקרבת ארץ פלשתים, הפכו אותה לנקודה משמעותית בממלכת ישראל. לכאן הגיע ארון הברית לראשונה לאחר נדודיו בערי הפלשתים, ועל כך נספר בעוד דקות ספורות. בהמשך הייתה בית שמש לאחת מערי המחוז בהן הציב המלך שלמה נציב.

"וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים-עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ, חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל הָאֶחָד לְכַלְכֵּל; וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם בֶּן-חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם; בֶּן-דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן" (מלכים א', ד', ז-ט).



כלניות פורחות בתל בית שמש

נציביו של המלך שלמה היו פקידים בכירים, שמילאו תפקיד חשוב בניהול הממלכה. הנציבים היו אחראיים על גביית המיסים מתושבי המחוזות, ולכן הוצבו בערים המרכזיות בכל מחוז. העובדה שבית שמש הייתה אחת הערים בהן בחר שלמה המלך להציב את בן-דקר נציבו, מלמדת על חשיבותה הרבה באותה תקופה, המאה ה-10 לפני הספירה. ואכן, בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו בתל, נמצאו ממצאים מרתקים ומרשימים מתקופה זו. בין התגליות אפשר למנות פינה של חומה מונומנטאלית ולצידה מגדל תצפית, מבנה ציבורי גדול ששטחו יותר מ-250 מטרים רבועים, שרידי שער גדול, וסדנה לעיבוד ברזל בה התגלו בין היתר עשרות ראשי חיצים. גם מאגר המים היפהפה בתוכו אנו נמצאים, מתוארך על פי שברי חרסים ועל פי אופי הטיח המצפה את הקירות, למאה ה-10 לפני הספירה. ארבע תעלות הובילו מים אל המאגר, ומילאו אותו בימות החורף בכ-800 מטרים מעוקבים של מים, כמות גדולה המספיקה למאות תושבים. המאגר נבנה בצורת צלב הנוטה מעט כלפי פנים, כדי להקל על שאיבת המים ממנו. ראשית התמלא המסדרון הדרומי, הנמוך מעט מן השאר, אחריו התמלאו המסדרונות הפונים לימין ולשמאל, ורק בסוף החורף התמלא המסדרון הצפוני דרכו נכנסנו. לדעת חוקרי התל, בנייה מרשימה ומפותחת כל-כך לא יכולה להיות פרי יוזמה פרטית או מקומית, והיא נושאת בהכרח חותם של ממלכתיות. דוד ושלמה בנו, התחילו לבנות את העיר בית שמש, ושאר מלכי יהודה הפכו אותה מכפר קטן לעיר בינונית חזקה, שסימלה את נוכחותה של ממלכה ישראלית אל מול ארץ פלשתים. 

ממאגר המים העתיק |2| נחזור מעט אל השביל הרחב, ונפנה בו ימינה על מנת להקיף את התל. בימות החורף מתמלא כל השטח שסביבנו בשלל כלניות אדומות יפהפיות, ולצידן פורחות גם רקפות ורודות. משום כך מומלץ לבקר בתל בית שמש בעונת החורף ובראשית האביב, וליהנות מהצבע האדום העז הממלא את מדרונות התל וסביבותיו.


כלניות פורחות לצד שרידים ארכיאולוגיים

נשוטט להנאתנו בשבילים המקיפים את התל, ולאחר מכן  נעלה לצד שרידי כנסייה ביזנטית גדולה, אל מדרגה מוגבהת. המדרגה סובבת במה עגולה עשויה בטון, וממוקמת בשיא הגובה של התל |3|.


חפירות ארכיאולוגיות בתל בית שמש

מכאן נצפה על הנוף המקיף אותנו. מדרום נראה את גבעות שפלת יהודה ואת מושב ישעי הסמוך, ממזרח אנו נמצאים מול בתיה של העיר בית שמש של ימינו, ומצפון בולט למרגלותינו ערוצו הרחב של נחל שורק. בערוץ הנחל הרחב עוברת מסילת הרכבת המובילה ממישור החוף ושפלת החוף לירושלים, ומעבר לה נישאות גבעות גבוהות ומיוערות, גבעות צרעה ואשתאול.


רכבת נוסעת בעמק נחל שורק, למרגלות תל בית שמש

גם בעת העתיקה היה נחל שורק נתיב תחבורה חשוב בין מישור החוף להרי יהודה. בחלקו המזרחי מעמיק ערוץ הנחל בצורה משמעותית, ובקרבת העיר בית שמש הוא נפתח והופך רחב ונוח להליכה. מיקומה של העיר בית שמש על גבעה שולטת, מעל הקטע הרחב של ערוץ נחל שורק, הפך אותה לנקודה אסטרטגית וחשובה. אם נביט מערבה, נראה שהשטח הופך מתון יותר, ובו שדות מוריקים וכרמי ענבים לרוב. המעבר בין גבעות בית שמש, צרעה ואשתאול למישורים המתונים של שפלת החוף, היה בעת העתיקה קו הגבול בין ממלכת יהודה לארץ פלשתים. ישראל שלטו בהר ובגבעות בית שמש, ואילו הפלשתים שלטו במישורים ובגבעות המתונות של שפלת החוף. נשב על במת הבטון, נביט לכיוון מערב, ונספר על ארון הברית שהגיע מארץ פלשתים לשדות בית שמש שלמרגלות התל, דרך ערוצו הרחב של נחל שורק.

קרב אבן העזר, שנערך במאה ה-11 לפני הספירה, היה הקרב הראשון בהיסטוריה בין בני ישראל לפלשתים. בקרב הקשה הנחילו הפלשתים לבני ישראל תבוסה קשה. מלבד עשרות אלפי הלוחמים שנהרגו מקֶרֵב בני ישראל, נפלו בקרב גם שני בניו של עלי הכהן, וחמור מכל, ארון ה' נלקח בשבי הפלשתים. הפלשתים ניצלו את ניצחונם, השתלטו על שטחים נרחבים באזור ההר ומשלו בבני ישראל ביד רמה במשך מספר שנים. את ארון ה' הביאו הפלשתים אל העיר הפלשתית אשדוד.

"וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹוהִים, וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר אַשְׁדּוֹדָה... וַיָּבִאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן" (שמואל א', ה', א-ב).

הפלשתים שיכורי הניצחון לא ציפו לתגובה שהנחית עליהם ה' כעונש על שביית ארונו. בתחילה הפיל ה' את פסל האל דגון ממקומו ושבר את גפיו ואת ראשו, ובהמשך הכה אלוהי ישראל את תושבי הערים הפלשתיות בהן שהה הארון, במגיפת טחורים קשה. שבעה חודשים שהה הארון בארץ פלשתים, עבר בין אשדוד, גת ועקרון, וזרה הרס רב וסבל בכל אחת מהערים. תושבי עקרון שהוכו  גם הם מכה קשה, זעקו לעזרה ודרשו:

"שַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹוהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקוֹמוֹ וְלֹא יָמִית אֹתִי וְאֶת עַמִּי, כִּי הָיְתָה מְהוּמַת מָוֶת בְּכָל הָעִיר כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹוהִים שָׁם" (שמואל א', ה', יא).


שבעה חודשים לקח לפלשתים להכיר בכך שידו של אלוהי ישראל מענישה אותם. שליטי הערים הפלשתיות כינסו את הכהנים והקוסמים, והתייעצו כיצד להיפטר מארון ה' ובאיזה אופן יוכלו לשלוח אותו חזרה אל בני ישראל.

וַיְהִי אֲרוֹן ה' בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים; וַיִּקְרְאוּ פְלִשְׁתִּים לַכֹּהֲנִים וְלַקֹּסְמִים לֵאמֹר מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן ה', הוֹדִעֻנוּ בַּמֶּה נְשַׁלְּחֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ" (שמואל א', ו', א-ב).

הכהנים והקוסמים הפלשתים טיכסו עצה, והסכימו שהם צריכים לא רק להשיב את הארון, אלא גם לפייס את אלוהי ישראל. לשם כך המליצו לשלוח עם הארון חמש חתיכות זהב בצורת טחורים, וחמש חתיכות זהב בצורת עכברים. לא ברור למה שלחו מטילי זהב בצורת עכברים, והדעה הרווחת היא שהעכברים נחשבו לסמל המגיפה. את הארון הניחו הפלשתים בעגלה חדשה ומכובדת, אליה רתמו שתי פרות. עד כאן נראה, כי אנשי הדת הפלשתים האמינו באמונה שלמה בכוחו של אלוהי ישראל, ורצו לרצות אותו ולכבד אותו כדי להימנע מעונשים נוספים. המשך ההנחיות שניתנו לסרני הפלשתים מאירות את התמונה באור מעט שונה.

"וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל, וַאֲסַרְתֶּם אֶת הַפָּרוֹת בָּעֲגָלָה וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה; וּלְקַחְתֶּם אֶת אֲרוֹן ה' וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל הָעֲגָלָה וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ, וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ; וּרְאִיתֶם אִם דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ יַעֲלֶה בֵּית שֶׁמֶשׁ הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וְאִם לֹא וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ" (שמואל א', ו', ז-ט).


גם אחרי הסבל הנורא שחוו, הפלשתים עדיין אינם בטוחים שיד ה' הייתה בדבר. כדי לבחון פעם נוספת האם אכן אלוהי ישראל מושך בחוטים, רתמו הפלשתים את העגלה לפרות מיניקות שמעולם לא שימשו להובלת עגלות. את עגליהם הרכים של הפרות, הצמודים בדרך כלל לאמותיהם ויונקים מהן, השאירו הפלשתים ברפת המקומית. "פרות מיניקות שעוד לא נוסו בעול משיכת עגלה הרי הן סוררות מטבען, ועלולות להשתולל עד כדי הפיכת העגלה עם הארון", אמרו הכהנים והקוסמים הפלשתים איש לרעהו. "גם אילו היו הפרות רגילות למשוך עגלה, הן לא תחפוצנה ללכת בלי עגליהן הרכים, שנכלאו ברפת. הן ודאי לא תמשוכנה את העגלה לעבר גבול ישראל, אלא לכיוון ההפוך, חזרה אל הרפת בה נכלאו העגלים. רק אם יקרה הדבר המופלא, והן יובילו את העגלה אל העיר בית שמש שבגבול ישראל, אז ניווכח שאלוהי ישראל הוא זה שמאלץ את הפרות למלא את רצונו". לאחר שעשו את כל ההכנות הנדרשות, נאספו סרני פלשתים ועימם עם רב של סקרנים, וצפו בפרות הנושאות את העגלה.

"וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֵּן וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּיִת; וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן ה' אֶל הָעֲגָלָה... וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ" (שמואל א', ו', י-יב).


הפרות נהגו כאילו היו מאולפות, והובילו את העגלה הנושאת את ארון ה' היישר אל העיר בית שמש. נסו לדמיין את העגלה המובלת על ידי שתי פרות נוסעת בערוצו הרחב של נחל שורק, המחבר בין העיר עקרון לבית שמש, ובמרחק מה אחריה הולכים סרני פלשתים. השליטים הפלשתים ודאי פערו פיהם בהשתוממות כשראו שהפרות אינן חוזרות לעגלים שלהן, ועתה לא היה בליבם עוד ספק מי הביא עליהם את החוליים הנוראים. כך מגיע ארון ה' לשדות העיר בית שמש.

"וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק, וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת; וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי וַתַּעֲמֹד שָׁם, וְשָׁם אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְבַקְּעוּ אֶת עֲצֵי הָעֲגָלָה וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לה'; וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת אֲרוֹן ה' וְאֶת הָאַרְגַּז אֲשֶׁר אִתּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ כְלֵי זָהָב וַיָּשִׂמוּ אֶל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה, וְאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא לה'" (שמואל א', ו', יג-טו).


משאלתם הגדולה של בני ישראל אחרי התבוסה בקרב אבן העזר, הייתה שארון ה' ישוב אליהם. יום קיץ אחד, בזמן שקצרו חיטים בעמק נחל שורק, נשאו אנשי בית שמש את עיניהם וראו עגלה רתומה לזוג פרות המתנהלות לבדן, ועל העגלה מונח ארון ה'. אנשי בית שמש עמדו ודאי מוכי תדהמה. הייתכן שהפלשתים משיבים מעצמם ומרצונם את ארון ה' שלקחו שלל במלחמה?! ניתן לשער שמשדות בית שמש עלתה תרועת שמחה אדירה, ומיד התחילו המונים לנהור למקום ולחזות בפלא הגדול. הלווים תושבי העיר הורידו את הארון מהארגז, הקריבו את הפרות עולה לה', וזבחו זבחים נוספים לאלוהים. אלא שהשמחה הגדולה הייתה קצרה.

"וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה', וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם כִּי הִכָּה ה' בָּעָם מַכָּה גְדוֹלָה; וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ, מִי יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' הָאֱלֹוהִים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְאֶל מִי יַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ; וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים אֶל יוֹשְׁבֵי קִרְיַת יְעָרִים לֵאמֹר, הֵשִׁבוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן ה' רְדוּ הַעֲלוּ אֹתוֹ אֲלֵיכֶם" (שמואל א', ו', יט-כא).

באופן מפתיע ומבהיל, השמחה על השבת הארון הפכה לאבל. אנשי בית שמש היו כנראה כה שמחים מהשבת הארון, עד כי לא התאפקו, פתחו את ארון ה' מגולה והסתכלו בתוכו. ה' אינו חומל על אנשי בית שמש, ומכה אותם ואת שאר אנשי ישראל שהגיעו ככל הנראה לאזור. משום כך מעבירים אנשי בית שמש את ארון ה' לקרית יערים, שם שכן הארון עשרים שנה, עד שהועלה לירושלים על ידי דוד המלך.


לאחר שנסיים את הסיפור ואת המנוחה בראש התל |3|, נרד חזרה אל עץ האורן הגדול שנמצא למרגלות התל |1|, ונסיים את המסלול.

המסלול מופיע בסדרת
60 מסלולי טיול בארץ התנ"ך


לרכישת הסדרה לחץ/י כאן

מסלולים נוספים באיזור
Map
דרגת קושי
דרגת קושי
קלה.
משך הטיול
משך הטיול
עד שעה, כולל עצירות לקריאה ולימוד מעמיק.
אורך המסלול
אורך המסלול
כ-300 מטר.
עונה מומלצת
עונה מומלצת
מתאים לכל עונות השנה. מומלץ במיוחד בימות החורף, כאשר כלניות רבות פורחות בתל ובסביבתו.
סוג המסלול
סוג המסלול
מעגלי.
רחצה במים
רחצה במים
אין.
איך מגיעים?

מגיעים לצומת שמשון במפגש כביש 38 עם כביש 44, ופונים בה דרום-מערבה לכיוון בית שמש. חולפים על פני הפניות להר-טוב, לבית שמש ולצרעה, וכ-800 מטר אחרי הפנייה לכיוון צרעה, פונים ימינה לשביל רחב, מיד אחרי השלט הגדול המכוון ימינה לישעי ושמאלה לבית שמש דרום. את המכונית מחנים ברחבת העפר |1|, סמוך לעץ אורן גדול.

אפשרויות הטיול במסלול:

רגלית

אופניים

רכב שטח

רכב גבוה

רכב רגיל