Search result:

איך מגיעים?

מעגן מיכאל
לניווט מדויק למקום החנייה לחץ/י כאן

מגיעים למחלף מעגן מיכאל |1| על כביש מספר 4, ויורדים בו מערבה לכיוון קיבוץ מעגן מיכאל. אחרי קצת יותר מקילומטר עוברים בגשר מעל כביש החוף |2|, ומעט אחר כך מגיעים לשער הצהוב בכניסה לקיבוץ מעגן מיכאל |3|. נכנסים לקיבוץ ומיד פונים ימינה. חולפים על פני מפעל ‘פלאסון’ שנמצא משמאל, ואחרי קצת יותר מ-300 מטר מגיעים למעגל תנועה |4|, פונים שמאלה ומיד ימינה למגרש חנייה שמיועד לנופשים בחוף הים. כאן מחנים את המכונית |5|.

קובץ ניווט מתקדם

להורדת קובץ ניווט של המסלול לחץ/י כאן (מומלץ לשימוש לגולשים שמיומנים בשימוש בכלי ניווט בשטח באמצעות אפליקציות ניווט)

** לאחר שהקובץ יירד אל הטלפון הסלולרי שלך, עליך להיכנס ל”הורדות”, ולפתוח את הקובץ באמצעות אפליקציית ניווט (Off Road, עמוד ענן, Israel hiking map ועוד). מסלול ההליכה יוצג על גבי המפה, וכך תוכל/י לנווט בקלות ובנוחות בשטח. יחד עם זאת, אנחנו ממליצים לעשות שימוש גם בתיאור המפורט של מסלול ההליכה. הנה הוא לפניך:

מסלול ההליכה

ממקום החנייה יוצאים חזרה אל הכניסה למגרש החנייה ומשם למעגל התנועה |4|, ופונים שמאלה לכביש שמוביל מערבה, לכיוון חוף הים. הולכים בכביש המישורי, ואחרי 3-2 דקות הוא מתעקל שמאלה, ואנחנו ממשיכים ישר בשביל עפר רחב שפניו אל חוף הים. עוברים שער למניעת כניסת כלי רכב, ומתקדמים בהליכה בין בריכות דגים שנמצאות משני צדדינו. אחרי עוד 6-5 דקות של הליכה, מגיעים אל פסל הלב היפהפה |6| שניצב ממש לפני חוף הים. בסוף ימות הקיץ ובראשית הסתיו פורחים סביב הפסל ולמרגלותיו עשרות חצבים זקופים שהועתקו, שנותנים למקום מראה ונופך מיוחד. נסתובב סביב הפסל ובין עמודי החצבים, נצטלם ונהנה. לאחר מכן כדאי להמשיך ולרדת אל חוף הים הבתולי |7|, וליהנות מרחצה במים.

תיאור הפסל

פסל הלב בקיבוץ מעגן מיכאל, שנוצר על ידי בן הקיבוץ והאמן משה זורע, מציג קונספט אמנותי מרתק של משחק בין חלל למלא. הפסל בנוי משני חלקים המקיימים ביניהם דיאלוג עיצובי – החלק העומד והבולט הוא אלמנט גבוה ומרשים, מתנשא לגובה של כ-4.5 מטרים, ובמרכזו נפער “חור” בצורת לב המשמש כמסגרת פתוחה אל האופק והים. דרך ה”חור” אפשר לצלם את הנוף משני הצדדים, ואפשר גם לטפס ולשבת בתוכו. אך רוב המבקרים לא שמים לב לספסל הלב שנמצא למרגלותיו: החלק הפיזי שהוצא מתוך גוף הפסל כדי ליצור את אותו “חור”, מונח למרגלותיו, ומשמש בפועל כספסל ישיבה נגיש. המבנה הייחודי הזה מזמין אותנו לא רק להתבונן, אלא ממש לקיים אינטראקציה עם היצירה: אפשר לשבת בנוחות על ספסל הלב התחתון, או לטפס אל תוך הפתח הגבוה כדי להצטלם ולשבת ממש בתוך “הלב” הפעור מול הנוף.

איך מגיעים?

יעקב צור 34, ירושלים

מגיעים למעגל התנועה בכניסה לשכונת גבעת משואה בירושלים |1|, במפגש של דרך חיים קוליץ עם דרך אורה, ופונים בו לתוך השכונה (ימינה למגיעים מכיוון גן החיות, שמאלה למגיעים מכיוון צומת אורה). אחרי קצת יותר מ-100 מטר פונים בהזדמנות הראשונה ימינה |2| לרחוב אריה דולצין (רחוב מעגלי המקיף את השכונה וחוזר לאותה נקודה). מיד לאחר כ-90 מטר נוספים פונים שוב ימינה |3| לרחוב יעקב צור. נוסעים ברחוב המתעקל במתינות ימינה, ואחרי כ-350 מטר, כאשר מתקרבים לקצהו, מחפשים חנייה פנויה |4|.

קובץ ניווט מתקדם

להורדת קובץ ניווט של המסלול לחץ/י כאן (מומלץ לשימוש לגולשים שמיומנים בשימוש בכלי ניווט בשטח באמצעות אפליקציות ניווט)

** לאחר שהקובץ יירד אל הטלפון הסלולרי שלך, עליך להיכנס ל”הורדות”, ולפתוח את הקובץ באמצעות אפליקציית ניווט (Off Road, עמוד ענן, Israel hiking map ועוד). מסלול ההליכה יוצג על גבי המפה, וכך תוכל/י לנווט בקלות ובנוחות בשטח. יחד עם זאת, אנחנו ממליצים לעשות שימוש גם בתיאור המפורט של מסלול ההליכה. הנה הוא לפניך:

תצפית מעין ברהום

ממקום החנייה נתקדם לכיוון קצה הרחוב, מרחק של כ- 30 מטר מבית מספר 34, שם נפנה במזלג המדרכות לזו השמאלית |5|. נתקדם במדרכה זו כמה עשרות מטרים נוספים, ונגיע אל האפשרות לפנות שמאלה אל רחבת תצפית קטנה ויפה במיוחד, נקודת התצפית המרכזית במסלול – תצפית מעיין ברהום |6|. על מרצפות הרחבה נבחין בפסיפס שמש צהוב, ובקצה הרחבה ניצבים שני סלעים מפוסלים שמשמשים כספסלי ישיבה הצופים אל הנוף הפתוח למערב, נוף שצופה אל עמק לבן, נחל רפאים ודרום הרי יהודה.

תיאור הנוף הנשקף מהספסלים

מנקודות התצפית ברחבת התצפית ולאורך שביל הטיילת נחשף אחד ממראות השקיעה הפתוחים והיפים בירושלים. מתחת לתצפית אנו נהנים ממראה עמק לבן רחב הידיים שנשפך אל נחל רפאים שממשיך מערבה. את העמק עוטפים הרי יהודה – בדרום רכס וואלג׳ה וממול רכס אורה. בשעות אחר הצהריים המאוחרות נצבעים השמיים בגווני השקיעה – קרני השמש יורדות על הרי יהודה והשמש נעלמת מהר יחסית מאחוריהם.

המלצה – הליכה בשביל הטיילת

מי שרוצה להוסיף למסלול גם קצת הליכה, יכול להמשיך להליכה קצרה הלוך ושוב בשביל טיילת קצר שפונה לכיוון צפון. לאורך השביל נוכל כל העת ליהנות מהמראה היפה לכיוון דרום מערב – מראה שמשתנה מעט בכל זווית. לאורך השביל ממוקמים מספר ספסלי עץ עליהם ניתן לשבת ולהשקיף על הנוף – הספסל הראשון מביניהם צבוע בצהוב, צבע קרם האור של מעיין ברהום שגדלה בשכונה ועל שמה נקראת התצפית. מלבד ישיבה על הספסלים, מומלץ במיוחד להתקרב אל הגדר התוחמת את השביל משמאל לקטע ההליכה, וליהנות ממראה הנוף הפתוח מעל לגדר. אחרי כ-200 מטר של הליכה, הופך שביל הטיילת לשביל עפר צר |7|, ממנו ניתן לרדת ולהתחבר לשביל רחב היורד לעמק לבן ולמעיינות עין לבן. אנו נחזור בשלב זה לאחור, ונשוב על עקבותינו אל המכונית.

איך מגיעים?

שמורת חלמוניות ירוחם

מגיעים למעגל תנועה גדול בכניסה לעיירה ירוחם, ופונים בו דרומה בכביש 204, לכיוון שדה בוקר ומצפה רמון. נוסעים כ־2.1 קילומטר, ופונים ימינה לשביל עפר רחב המסומן בכחול, על פי השילוט ל”חלמוניות ירוחם” |1|. נוסעים בשביל העפר כ-200 מטר, עד לרחבת עפר מסודרת |2|, בה מחנים את המכונית.

מסלול ההליכה

ממקום החנייה יוצאים בשביל הרחב המסומן בכחול. זהו שביל מישורי ונוח, שעולה ויורד במתינות מדי פעם. אחרי כ-500 מטר, שיארכו 10-7 דקות הליכה, מגיעים לצומת שבילים |3|, מעל ערוץ נחל רביבים. השביל המסומן בכחול הופך לשביל צר, פונה שמאלה, יורד לערוץ הנחל ומוביל דרומה. שביל צר נוסף המסומן בשחור, יורד גם הוא לערוץ הנחל, אך פונה ימינה ומוביל לכיוון צפון. שני השבילים הללו מובילים אל שני ריכוזים של פריחת חלמוניות, שנמצאים בשמורת חלמוניות ירוחם.

מקבץ החלמוניות הראשון

תחילה נפנה שמאלה בשביל המסומן בכחול, במעלה ערוץ נחל רביבים. השביל מדלג בין שתי גדותיו של הערוץ, וההליכה בו נוחה. אחרי כ־450 מטר, שיארכו כ־10 דקות הליכה, עוזב השביל את ערוץ נחל רביבים |4|, פונה ימינה ונכנס לערוץ נחל קטן ומצוקי. מעט לפני שהשביל נכנס אל ערוץ הנחל, מצידו השמאלי של השביל, נראה עשרות חלמוניות פורחות. החלמוניות יוצאות מתוך משטח סלע שנטוי בשיפוע תלול, מבין חרכי הסלעים. הן נחבאות בין הסלעים, ועל אף צבען הצהוב הבולט, עלינו לחפש אותן היטב. כשנמצא את הפרחים הרבים |5|, נלך ביניהם ונהנה מהמראה המרהיב. לאחר שנהנה מפריחת החלמוניות ומהנוף שמסביב, נחזור באותה דרך אל צומת השבילים |3|, ומי שמעוניין ימשיך לחלקו השני של המסלול.

מקבץ החלמוניות השני

בצומת השבילים עוברים לשביל הצר המסומן בשחור, שמתקדם בתוך ערוץ נחל רביבים. מטפסים מעט על הסלעים בצד שמאל של הערוץ, ואחרי כ-2 דקות רואים משמאל שביל רחב שאינו מסומן, שמטפס על הגדה |6|. אנחנו ממשיכים בעקבות השביל הצר המסומן, ומתעקלים איתו שמאלה לתוך יובל של נחל רביבים. השביל ממשיך תחילה בתוך הערוץ, אך במהרה עוזב אותו ומטפס על גדתו השמאלית. עוברים בין סלעי צור יפים, ושוב חוזרים אל ערוץ הנחל הקטן והיבש. אחרי דקה או שתיים נוספות, השביל שוב מתעקל שמאלה, והפעם עוזב את ערוץ הנחל לגמרי. לצד השביל אפשר לראות שלט ישן שמציג את פריחת החלמונית, אליה נגיע מיד. כעת ממשיכים בתוך ערוץ הנחל ללא שביל מסומן. עלינו לטפס בערוץ הצר, לעיתים במדרגות סלע ולעיתים על משטחי סלע משופעים. אחרי כל טיפוס קצר, מגיעים לאזור מיושר יותר, ומתחילים לחפש את פרחי החלמונית, שפורחים תחת השיחים או מציצים מתוך הסלעים.

ממשיכים לעלות ללא שביל מסודר, לעיתים מעט בתלילות, ורואים עוד פרחי חלמונית בודדים, בעיקר על הגדה השמאלית. אחרי דקות ספורות ערוץ הנחל מתרחב |8|, וכאן אפשר לעצור למנוחה. כאן גם נמצא מקבץ החלמוניות – עולים בשבילי עיזים אל השטח המשופע שמשמאל לערוץ, ומוצאים עוד ועוד פרחים שמציצים אלינו בין הסלעים והשיחים. אחרי שנהנים מהפריחה, ממשיכים לעלות במשך כ-5 דקות, עד לשיא הגובה, שם פוגשים בשביל המסומן בשחור |9|. כעת פונים שמאלה, ונהנים מנוף מרשים של המדבר הפתוח ושל העיר ירוחם שבנויה בתוכו.

הדרך חזרה למכונית

מיד לאחר התצפית מגיעים לצומת דרכים – השביל המסומן בשחור פונה שמאלה כשביל צר, ושביל רחב ממשיך ישר במגמת ירידה. אפשר לחזור בכל אחת מהדרכים, להתחבר לשביל בו הלכנו קודם לכן בתוך הערוץ, ואז לפנות ימינה ולחזור באותה דרך בה הגענו – תחילה אל צומת השבילים |3| וממנה אל רחבת החנייה |2|.

איך מגיעים?

חוות זית המדבר

מגיעים לצומת חלוקים על כביש 40, ופונים בה צפון־מערבה בכביש 40, לכיוון טללים ובאר שבע. נוסעים כ־3.4 קילומטר, ופונים שמאלה לדרך עפר |1|, על פי השילוט לחוות נחל בוקר ולחוות “זית המדבר”. אחרי כ־250 מטר, חולפים על פני פנייה שמאלה לחוות נחל בוקר. ממשיכים עוד כ־200 מטר, ומגיעים לשער הכניסה לחוות “זית המדבר” |2|. את המכונית מחנים בצד השביל.
המטיילים ברכב שטח ובאופניים ימשיכו לפי תיאור מסלול ההליכה.

מסלול ההליכה

ממקום החנייה נצא בשביל הימני, המקיף את החווה. נלך לאורך גדר שתוחמת את שטח החווה שמשמאלנו, ונביט על האוהלים האינדיאנים המיוחדים. אחרי כ־200 מטר נגיע לקצה החווה, ולצומת T של שבילים |3|. נפנה שמאלה בשביל הרחב, ונמשיך להקיף את החווה. כעבור כ־500 מטר, שיארכו 12-10 דקות הליכה, נגיע למפגש שבילים ולמתקן מגודר מימין לשביל |4|. השביל מסומן כעת בסימון שבילים אדום. חלק אחד ממשיך ישר ומכונה “שביל הטרסות”, ואילו אנו נפנה ימינה ל”שביל החרוב”. נלך כ־200 מטר, שיארכו 5-3 דקות הליכה, וכ־50 מטר לפני השלטים המסמנים את השבילים המקומיים, נפנה ימינה לשביל רחב |5|. נלך בשביל הרחב לכיוון צפון־מערב, לעבר עץ שיטה בודד שנמצא מולנו, תחת רכס ההרים המדברי שנראה במרחק. בהמשך נראה צמיג ענק, משמאל לשביל, ואחרי 7-5 דקות נחלוף על פניו. כאשר נביט שמאלה, נבחין בבקע גדול בסוללת העפר שלאורכה הלכנו. זהו סכר נחל בוקר. השביל הרחב פונה ימינה |6|, ואילו אנו נמשיך בהליכה ישר בשטח פתוח ומישורי, לכיוון עץ השיטה. אחרי כ־450 מטר נוספים, שיארכו 12-10 דקות הליכה, נחזור ונפגוש את השביל הרחב |7|. נמשיך בו עוד כ־400 מטר, בעליות ובירידות מתונות מאוד, עד שנגיע לעץ השיטה |8|.

מעץ השיטה נפנה שמאלה ומיד ימינה, לצד סלע עליו חקוק המשפט “עזור לשמור על הטבע”. מכאן נלך בשביל צר, שתחום באבני שפה קטנות. נעלה במתינות לצד מדרון סלעי, וכעבור 8-6 דקות נזהה משמאלנו קבוצה ראשונה וקטנה של חלמוניות. נמשיך במעלה השביל, עד שנראה משמאל פתח של מערה |9|. לאורך המדרון התלול נזהה עשרות חלמוניות, שפורחות בין הסלעים ועליהם. החלמוניות צובעות את שיפולי הגבעה בגוון צהוב, ויוצרות מראה מרהיב. לאחר שנהנה מפריחת החלמוניות ומהנוף שמסביב |10|, נחזור באותה דרך אל המכונית, הממתינה לנו בשער חוות “זית המדבר”.

המטיילים ברכב שטח ובאופניים יכולים להתקרב למוקד הפריחה, ולקצר את מסלול ההליכה בצורה משמעותית, לכדי כ-600 מטר הליכה בלבד. לשם כך, נוסעים ברכב השטח או רוכבים באופניים, לפי ההנחיות שבתיאור מסלול ההליכה, עד שמגיעים לעץ השיטה הבולט |8|. מחנים את רכב השטח או האופניים לצד העץ, ומשם ממשיכים ברגל.

איך מגיעים?

• לנקודת המוצא: שביל הגולן – חיבור בין 6 ל-7
  לחצ/י על ניווט עם WAZE לנקודת המוצא

מגיעים לצומת קצרין על כביש 87, ופונים בה צפון־מזרחה לכביש 91, לכיוון חלקה המזרחי של רמת הגולן. חולפים על פני צומת המפלים, ולאחר כ־12 קילומטר מגיעים לצומת בשן. פונים שמאלה (צפונה) לכביש 98, נוסעים כ־3.1 קילומטר וחולפים על פני הפנייה לאלוני הבשן. כ־1.8 קילומטר אחרי הפנייה לאלוני הבשן, פונים ימינה לכביש צר ללא שילוט |1|. לאחר כ־1.1 קילומטר מתעקל הכביש לימין, בנקודה בה הוא נפגש עם שביל הגולן |2|. אנו ממשיכים ישר בכביש מפותל המסומן בסימון שבילים ירוק ובסימון שביל הגולן. לאחר כ־300 מטר נוספים מגיעים למזלג כבישים, בו פונים ימינה. ממשיכים בנסיעה עוד כ־800 מטר, ומחנים את המכונית בצידו הימני של הכביש |3|.

מסלול ההליכה

ממקום החנייה נפנה ימינה וניכנס לקטע מספר 7 בשביל הגולן, המוביל מהר חוזק לחושנייה. נעבור במעבר צר למניעת מעבר בקר, ומיד נפנה שמאלה לצד שלט גדול המוצב במקום, אל שביל צר המסומן בירוק. נעלה כדקה, נחלוף לצד רחבה חשופה המשתרעת מימין לשביל, ומוקפת בחורש צפוף של אלונים. בקצה הרחבה פונה השביל שמאלה, ושם נוכל לזהות את פרחי החלמונית הגדולה הצבועים בצבע החלמון של הביצה |4|.לצד פרחי החלמונית, ממש על השביל, נזהה מקבצים של פרחים סגולים, אלו הם פרחי סתוונית התשבץ.נמשיך ללכת בשביל המסומן הנוטה שמאלה, ונזהה לצד השביל, בין הסלעים, פריטים נוספים של חלמוניות וסתווניות. לאחר התצפית נרד בזהירות אל מתחת לסלעים הגדולים ונמצא עוד סתווניות יפהפיות חבויות תחתם.

השביל יורד מעט, ולאחר כמה עשרות מטרים מגיע לרחבה נוספת, בה פזורים סלעי בזלת. השביל המסומן פונה ימינה, ואנו נישאר ברחבה הסלעית ובסביבתה, נחפש בה חלמוניות וסתווניות נוספות ונהנה מהנוף היפה. מעט לפני קצה הרחבה נפנה שמאלה, נטפס על הסלעים ונרד מצידם השני. נלך עוד כ־10 מטר וניתקל במקבץ נוסף של סתווניות, שעולות ופורחות בין הסלעים. נמשיך עוד כדקה ונגיע למשטח סלעים, ממנו נשקפת תצפית מרשימה |5|. נשקיף על קיבוץ אלוני הבשן שלמרגלותינו, ועל הגבעה שמעליו נזהה טורבינת רוח בודדת. מימין וצפונה נמצאים צמד ההרים הר אביטל והר בנטל, ומשמאל ודרומה משתרעים מישורי מרכז רמת הגולן. לאחר שנהנה מהפריחה ומהתצפית נחזור בדרך בה הגענו אל הכניסה לשמורה ואל המכונית |3|. מכאן נצא לחלק השני של המסלול.

חלקו השני של המסלול

• לחלקו השני של המסלול: הר חוזק
  לחצ/י על ניווט עם WAZE לחלק השני

כעת נוכל לבחור בין נסיעה קצרה במכונית לבין הליכה ברגל.
ממקום החנייה נפנה שמאלה, ונעלה בכביש הצר לכיוון הבסיס הצבאי. לאחר כ־200 מטר, במקום בו הכביש פונה ימינה לעבר שער הבסיס, נפנה שמאלה אל רחבת חנייה גדולה – נקודת ההתחלה של חלקו השני של המסלול |6|. אם הגענו הנה במכונית, נחנה אותה ברחבת חנייה זו.

במהלך קיץ 2022 הוכשר שביל מסודר בקטע הבא, והוא משולט כ-“שביל החלמוניות”.

מרחבת החנייה נרד מערבה לשטח הפתוח ונבחר באחד מהשבילים הצרים, שיורדים בין הסלעים לצד ימין. נתקדם אל העצים שבמדרון ונלך מול נוף צפון רמת הגולן. למרגלותינו נוכל לראות מאות חלמוניות בשלבי פריחה שונים |7|, חלקן ניצנים שעולים מתוך הקרקע ואחרות כבר בשיא הפריחה. צבעם הצהוב של הפרחים בוהק בשמש הסתיו הנעימה. לצד החלמוניות פורחות גם כאן מאות סתווניות בסגול משובץ. אלו סתווניות התשבץ שמקדימות לפרוח בעונה זו של השנה, ונראות כמו זרים גדולים המכסים את הקרקע. עצי אלון מסוגים שונים, אלות ואגס סורי ממלאים את המדרון. מצפון נבחין בקבוצת טורבינות רוח, ממערב נזהה את צמד ההרים אביטל ובנטל ומדרום את קיבוץ אלוני הבשן. לאחר שנהנה מהפריחה ומהתצפית נחזור בדרך בה הגענו, בעלייה מתונה, אל מפרץ החנייה ואל המכונית הממתינה למרגלות הבסיס הצבאי.

איך מגיעים?

צומת בנטל

מגיעים לצומת גונן על כביש 918, ופונים בו מזרחה לכיוון רמת הגולן. לאחר כ־12 קילומטר של נסיעה בכביש 959 המפותל, מגיעים לצומת האמיר וממשיכים בו ישר. נוסעים עוד כ־3.5 קילומטר, חולפים על פני צומת בנטל |1|, וכ־800 מטר אחריו מגיעים לעיקול חד של הכביש שמאלה |2|. ממשיכים כ־200 מטר נוספים, ומגיעים למפגש של הכביש עם שביל הגולן, המסומן בצבעי ירוק־לבן־כחול. את המכונית מחנים במפרץ חנייה שבצד הכביש |3|, לצד שלט המוצב על עמוד. המטיילים ברכב שטח ובאופניים ימשיכו לפי תיאור מסלול ההליכה.

מסלול ההליכה

ממקום החנייה נחצה את הכביש לצידו השמאלי (המערבי), נעבור דרך פתח בגדר ונלך בשביל רחב, המסומן בצבעי שביל הגולן. השביל פונה ימינה ועולה לעבר שלט, עליו יש הסבר אודות מקטע מספר 4 בשביל הגולן, ואילו אנו נחצה את שביל הגולן ונמשיך ישר מערבה. כבר אחרי כ־20 מטר, מעט אחרי עמוד חשמל שניצב משמאל לשביל, נראה כמה זרים של סתווניות תשבץ |4|. אם נביט היטב בעלי הכותרת של הפרחים, נזהה בהם ריבועי תשבץ, ומכאן נגזר שמם.

נמשיך ללכת לאורך השביל הרחב, נסטה ממנו לימין ולשמאל, ונחפש קבוצות של סתווניות היורה, כרכומים נאים ולאחר פרק זמן קצר יחליפו אותם כרכומים צהובים. אלו ואלו פורחים בצבעי ורוד ולבן תחת האלונים |5|. נלך כ־150 מטר עד לחבית שחורה ורחבה, המונחת מימין לשביל. מעט מעבר לחבית, מצד ימין, נבחין בזרים נוספים של סתוונית התשבץ |6|. נתקדם עוד מעט עד לתצפית יפה על בריכת בראון |7|, שנראית בימות הסתיו כמו שלולית קטנה. לאחר ההנאה מהפריחה ומהתצפית, נחזור באותה דרך אל המכונית הממתינה לנו לצד הכביש.

איך מגיעים?

מגיעים לצומת מירון על כביש 89, וממשיכים בה צפונה בכביש 89 לכיוון גוש חלב. לאחר כ־4 קילומטר מגיעים לכניסה לגוש חלב ופונים שמאלה להמשך כביש 89. נוסעים כ־4.7 קילומטר בכביש שחלקו מפותל, ומגיעים לצומת חירם. לא פונים בצומת לכיוון קרית שמונה אלא ממשיכים עוד כ־400 מטר, ופונים ימינה לכביש 899 לכיוון סאסא |2|. נוסעים כקילומטר נוסף ומגיעים לרחבת החנייה המסודרת של מערת פער, שנמצאת מימין, בה מחנים את המכונית |1|.

מסלול ההליכה

ממקום החנייה נחצה בזהירות את הכביש, וניכנס בשביל מסודר וברור לפי השילוט הירוק הגדול “מערת פער”. נלך כ־2 דקות בשביל הצר, ונגיע לפיצול שבילים התחומים באבני שפה. נמשיך ללכת ישר ומיד נגיע לשטח הפורח |3|. במהלך הסתיו פורחות מימין ומשמאל לשביל סתווניות בכירות יפהפיות, ועם בוא החורף מחליפים אותן כרכומים צהובים, מרשימים לא פחות. הפריחה בולטת תחת העצים, על מצע של עלי שלכת ולצד בלוטים רבים. חלק מהפרחים בולטים בבדידותם ואחרים מקובצים בזרים גדולים, מרשימים ביופיים. נמשיך ללכת בשביל הצר, המלא פרחים משני צדדיו, ונשב בהנאה ביניהם, בצל העצים. מומלץ להמשיך לסיבוב קצר במערת פער. לשם כך נמשיך ללכת בשביל הצר, ובתוך כדקה נרד במדרגות לתוך המערה הפתוחה. השביל ממשיך בתוך חלק מהמערה שאינו מקורה |4|, ומוביל אל מרפסת שמשקיפה על פתח המערה הסגורה. המשכו של השביל עובר על גשרון עץ, ועולה מצידו השני בחזרה אל פיצול השבילים שבכניסה. מכאן נפנה שמאלה, נחזור אל הכביש, נחצה אותו בזהירות ונגיע אל המכונית הממתינה ברחבת החנייה.

איך מגיעים?

נוסעים בכביש 25 מבאר שבע לדימונה. חולפים על פני מספר כניסות לדימונה, וממשיכים מזרחה. אחרי כ־5.6 קילומטר, פונים ימינה על פי השילוט לגן הלאומי ממשית |1|. נוסעים כ־250 מטר בכביש הגישה לממשית, ומחנים את המכונית לצד הכביש |2|, בנקודה בה יש פנייה שמאלה ל”חוות הגמלים בנגב”.

מסלול ההליכה

ממקום החנייה נלך מעט, לכיוון אתר הגן הלאומי ממשית, אחת מערי הנבטים בנגב. לצד הכביש, בעיקר מצידו השמאלי, פורחות עשרות חבצלות הנגב. פריחתן הלבנה של החבצלות מרשימה במיוחד על החול הזהבהב. השטח אמנם רחב מאוד, אך החבצלות שפורחות בדלילות יחסית, נראות בבירור. נעבור בין שני צידי הכביש, נלך 10-8 דקות בין הפרחים, וכאשר נמצה את הביקור, נסתובב |3|, נלך לצד הכביש ונחזור אל המכונית. מי שמעוניין, יכול להמשיך ולבקר באתר המסודר והמרשים של הגן הלאומי ממשית, שהוכתר כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק”ו.

המשך ברכב: בסיום חלקו הראשון של המסלול חוזרים לכביש 25 |1|, פונים ימינה ונוסעים מזרחה. אחרי כ־2.5 קילומטר נוספים מגיעים לצומת רותם |4|, ופונים בה ימינה על פי השילוט למפעלי אורון ולמכתש הגדול. נוסעים בכביש 206 לכיוון דרום, ואחרי כ־9.6 קילומטר, פונים שמאלה לכביש 227 |5|, על פי השילוט למעלה עקרבים ולמכתש הקטן. נוסעים בכביש המפותל כ־3.2 קילומטר, עד שרואים מימין סימון שבילים ירוק ושלט המפנה למעלה ימין. פונים ימינה לצד השלט |6|, נוסעים כ־200 מטר, ומחנים את המכונית בקצה מגרש החנייה הרחב |7|.

המשך ברגל: מקצה מגרש החנייה הרחב נפנה דרומה בשטח הפתוח. נלך במשך 4-3 דקות, ונבחין במספר חבצלות שפורחות על החול הלבן. נמשיך עוד כ־2 דקות, נחצה שביל חולי המסומן בירוק, ומצידו השני נזהה מקבצי חבצלות שיוצאות מתוך גומות פתוחות באדמת החול הרכה |8|. מראה החבצלות בלב השטח המדברי, מרשים ומרגש. נשוטט על החול הרך בין הפרחים והשיחים, ונחזור באותה דרך אל המכונית.

המשך ברכב: כדאי לגשת מכאן לשטח פריחה נוסף, שנמצא בסמוך. לשם כך יוצאים ממגרש החנייה חזרה אל הכביש |6|, ופונים ימינה. נוסעים עוד כ־450 מטר, ומגיעים לירידה אל גשר שחוצה ערוץ נחל |9|. את המכונית מחנים בצד הכביש.

המשך ברגל: ממקום החנייה נפנה ימינה לשביל רחב, שעובר בתוך חול טובעני. משני צידי השביל עולות ופורחות חבצלות רבות. נלך לאורך השביל מספר דקות, ונגיע לעץ שיטה גדול |10|. לאורך הדרך נהנה מהחבצלות הפורחות סביבנו. ננוח בצל, תחת עץ השיטה, נחזור באותה דרך אל המכונית, ונסיים את המסלול.

איך מגיעים?

מגיעים למחלף המוביל על כביש 77, ופונים בו צפונה לכיוון חיפה ונצרת. מיד לאחר הירידה במחלף, פונים ימינה לכביש 784 לכיוון כרמיאל, כפר מנדא וחנתון. נוסעים בכביש המפותל כ־14.4 קילומטר, ומגיעים לצומת יודפת, בה פונים ימינה לכיוון יודפת. נוסעים כ־1.5 קילומטר, ופונים ימינה לכביש הגישה ליישוב יודפת |2|. כעבור כ־120 מטר פונים שמאלה לכביש המסומן בירוק |3|, על פי השילוט לתל יודפת. ממשיכים כ־800 מטר בכביש המתפתל עד קצהו, ומחנים את המכונית ברחבת העפר שנמצאת בצד שמאל |4|, למרגלות התל.

מסלול ההליכה

ממקום החנייה נצא בשביל צר ומסודר המסומן בכחול, ונטפס אל תל יודפת. נחלוף על פני מפגש עם שביל מסומן בשחור שפונה שמאלה, ונמשיך לעלות בשביל צר ובמדרגות. כבר בתחילת העלייה נראה חצבים שפורחים בין הטרשים. אחרי כ־3 דקות השביל מתעקל ימינה, ומיד אחרי העיקול נגיע לפיצול שבילים |5|. ממול נראה פתח של מערה ומשמאל יוצא שביל צר נוסף. אנו נמשיך ישר בשביל המסומן בכחול, ונקיף את התל מצידו המערבי. לאורך כל ההליכה בשביל ההיקפי נוכל לראות כמות בלתי נתפסת של עמודים בעלי תפרחת לבנה. אלו הם רבבות חצבים שעולים מן הקרקע |6|. הסיבוב סביב התל אורך 20-15 דקות, ובסיומו נרד בשביל בו עלינו, חזרה אל המכונית הממתינה לנו ברחבת העפר.

איך מגיעים?

חוף האקוודוקט (הקשתות) קיסריה

מגיעים למחלף אור עקיבא על כביש מספר 2, ופונים בו מערבה לכביש 6511, לכיוון קיסריה וחוף הים. אחרי כ־800 מטר מגיעים למעגל תנועה |1|, ופונים בו ימינה לשדרות רוטשילד. נוסעים כ־250 מטר, ופונים בהזדמנות הראשונה שמאלה לרחוב אקוודוקט |2|. ממשיכים כקילומטר עד קצה הרחוב, ומגיעים לחניון חוף האמה |3|. בכניסה לחניון פונים ימינה, נוסעים עד קצהו הצפוני של המגרש ועוברים לחלק נוסף של החנייה, חלק חולי שאינו סלול. גם בחלק זה נוסעים עד קצהו הצפוני של מגרש החנייה |4|, שם מחנים את המכונית.

מסלול ההליכה

ממקום החנייה נתקדם לעבר אמת המים המרשימה, שבנויה בינינו לבין חוף הים. כבר ממגרש החנייה אפשר להבחין בצרורות של פרחי חבצלת החוף, שפורחים על האמה. מעט לפני אמת המים נפנה ימינה ונלך צפונה. כעבור 150-100 מטר נגיע לגבעה חולית, ממנה נטפס בקלילות על אמת המים העתיקה |5|. בראש האמה ניתקל מיד במקבצים של חבצלות חוף מרהיבות. נפנה שמאלה, נלך לאורך האמה ונהנה ממראה הפרחים הצחורים אל מול הים הפתוח. כדאי להתכופף ולהריח את ריחם המתוק העדין של החבצלות. השקט השורר על אמת המים, גם כשחוף הים מלא בנופשים, מוסיף לאווירה הקסומה. בשעת בין הערביים, הופך מראה חבצלות החוף על רקע השקיעה, למחזה מרהיב ביופיו. נשב לנוח על האמה |6|, נרד לבלות בחוף הים ונהנה גם מפריחת החבצלות לצד האמה ומתחתיה,ולאחר מכן נחזור אל המכונית הממתינה במגרש החנייה.

איך מגיעים?

הכלנית 21, אודים

נוסעים על כביש 2 (כביש החוף) באזור השרון, ופונים ממנו למושב אודים |1|. אחרי כ-270 מטר מגיעים לצומת T, ופונים ימינה לרחוב הדגן |2|. לאחר קצת יותר מ-300 מטר הרחוב מתעקל שמאלה |3|, ומשנה את שמו לרחוב החרוב. נוסעים בו כ-500 מטר, ופונים ימינה ומיד שמאלה לרחוב הכלנית |4|. נוסעים ברחוב הכלנית כ-280 מטר, ורגע לפני שהוא מתעקל שמאלה, רואים מצד ימין שלט ירוק שמציג את הכניסה לשמורת אודים. את המכונית מחנים בצד הרחוב |5|.

מסלול ההליכה

ממקום החנייה ניגשים אל השלט הירוק, ויוצאים בשביל צר שמתחיל לטפס על הגבעה. השביל עולה במתינות, ובמהרה אפשר לראות על המורד שמימיננו חצבים פורחים. ממשיכים לעלות בשביל הצר, ובמהרה מגיעים לרום הגבעה. מכאן אפשר להשקיף צפון-מזרחה על הרי השומרון, ליהנות ממראה השדות שמתחתינו, ולהביט מערבה לכיוון מכון וינגייט. סביב השביל, ובייחוד על המורד שמימין, פורחים בימות הסתיו אינספור חצבים, חלקם גבוהים במיוחד. כדאי לרדת מן השביל, לגשת אל החצבים, ולהתרשם מהפריחה הלבנה שלהם. בין החצבים, על הקרקע, אפשר לראות גם פרחי בת-חבצלת קטנות עלים, שיח קטן שגם לו פריחה לבנה ויפה. נמשיך ונתקדם בשביל הצר, ובתוך דקות ספורות נגיע לקצה המצוק |5|. מתחתינו זורם ערוצו של נחל פולג, ומעברו השני נראה גבעה נוספת, שגם עליה פורחים חצבים. המעבר הצר הזה של נחל פולג, מכונה ‘שער פולג’, ומי שמעוניין לטייל בו, יכול ללכת בעקבות המסלול ‘בין רכסי כורכר ושלל פרחים, בשמורת שער פולג‘.

כדאי לשבת למנוחה בקצה הגבעה, להשקיף על הנחל הירוק, על חורשות האיקליפטוסים ועל הנוף הפתוח שמסביב. לאחר מכן נחזור באותה הדרך שבה הגענו, ואחרי דקה נפנה שמאלה לשביל צר שאינו מסומן, שיורד אל שיפולי הגבעה, ועובר בין חצבים רבים. אחרי הליכה של דקות ספורות, נגיע אל שביל רחב שעובר למרגלות הגבעה. נפנה ימינה, ובתוך דקה נגיע אל הכביש ואל המכונית שממתינה לנו שם.