על רגל אחת

* המסלול מתחיל במושבה היוונית, שם נחבאת חצר פסטורלית ומעניינת.
* ניכנס לביקור בבית הקברות של המושבה הגרמנית, שנראה כאילו נלקח מעיירה אירופאית.
* נבקר בגינה קסומה שהקים חוקר הספרות פרופ’ אריאל הירשפלד לזכר אשתו בתיה גור ז”ל, ואם יתמזל מזלנו נפגוש את אריאל ונשוחח איתו.
* נלך לאורך רחוב עמק רפאים הסואן, בין בתי אבן עתיקים בני כ-140 שנים.
* ניכנס בין הסמטאות והרחובות השקטים, ונהנה מהאווירה הכפרית ששוררת בהם.
* ניכנס אל הגינה הקהילתית של מוזיאון הטבע, אחד המקומות המיוחדים והבלתי מוכרים בירושלים.
* משם נתקדם דרך חורשת הירח אל גן השושנים, גן מתקופת המנדט הבריטי שעבר לאחרונה שיפוץ מקיף.
* נרד אל גן פעמון הדרור, נלך תחת חופת צמחייה, ונגלה מדוע נקרא הגן בשמו.
* נעבור במזרקת האריות המפורסמת, ונציץ בגן ארכיאולוגי מעניין.
* נבקר בחצר בית ההארחה הסקוטי, נהנה מהנוף הנשקף מהחצר ונכיר גן נסתר שנחבא מאחוריו.
* נגלה היכן קבורים שני כלבים ששירתו בצבא הבריטי, והיכן ישנה מצבה לליבו של מלך סקוטלנד.
* בתקופה בה גבעת התנ”ך פורחת, נעלה לתצפית מראש הגבעה ונהנה מפריחה צבעונית של חצבים, סתווניות או כלניות.
* נציץ אל החצר הפסטורלית של תאטרון החאן, שחצוב בבטן האדמה.
* נסיים את הסיור בהליכה לאורך פארק המסילה היפהפה.

איך מגיעים?

חניון רקית פיקניק

מגיעים לצומת אורן על כביש 4, ופונים בו ימינה (מזרחה) לכביש 721 על פי השילוט לבית אורן ולהר הכרמל. נוסעים בכביש הצר, שמתפתל ומעפיל אל הכרמל, ואחרי כ-4 קילומטר פונים ימינה לכביש צר עוד יותר, על פי השילוט ליערות הכרמל. נוסעים בכביש המתפתל, אחרי כדקה מתעקלים איתו בחדות ימינה, וממשיכים לנסוע במגמת עלייה. כעבור כ-1.8 קילומטר מגיעים למזלג דרכים – פנייה ימינה מובילה למלון יערות הכרמל, ואנחנו ממשיכים ישר (חצי-שמאלה) אל חניון רקית. במזלג הדרכים הבא פונים שמאלה, ונכנסים אל החניון. נוסעים כ-200 מטר, ומחנים את המכונית באחד מאזורי החנייה המסודרים, בצד ימין או בצד שמאל (לפני שמגיעים אל מבני השירותים).

מסלול ההליכה

ממקום החנייה ניגשים לצידו הימני של החניון, שם יש רחבה מסודרת ממנה מתחיל המסלול |1|. הרחבה נמצאת בסמוך למבני השירותים (מעט לפניהם), ומוצבים בה שלטי הסבר על המסלול ומפה שלו. מכאן נצא אל המסלול בעקבות סימון שביל ישראל וסימון שבילים ירוק. השביל מישורי ונוח, ומתפתל בין עצי אלון. אחרי כ-100 מטר (כ-2 דקות הליכה) נגיע למזלג שבילים |2|. השביל המסומן בירוק מסתיים, ואנו נפנה כאן ימינה על פי השילוט להר שוקף (השביל שממשיך ישר, יורד אל חניון האגם). נלך בשביל צר המסומן באדום ובסימון שביל ישראל, תחילה בתוך חורש ים תיכוני מוצל, ובהמשך במקטעים חשופים לשמש. לאורך השביל ישנה פריחה יפה – בחורף פורחות רקפות רבות, ובאביב פרחי דבורנית מיוחדים. אחרי 4-3 דקות של הליכה, נגיע לצומת שבילים נוסף |3|. השביל המסומן באדום ממשיך ישר אל הר שוקף, ושביל מקומי שמשולט כ”שביל רקית” פונה ימינה או שמאלה. אנו נפנה כאן ימינה לכיוון בית הבד, אך קודם לכן מומלץ להמשיך ישר כחצי דקה, ולשבת למנוחה תחת עץ אלון גדול ויפה מאוד, שבולט בהמשך השביל |4|.

לאחר המנוחה תחת האלון |4| נחזור אל פיצול השבילים, ונפנה על פי השילוט לבית הבד ולבית הכנסת העתיק. בתוך דקה או שתיים של הליכה בשביל צר, נגיע לשרידי בית בד עתיק |5|, ככל הנראה מהתקופה הרומית או הביזנטית (מאות 5-3 לספירה). אפשר לראות את אבן השכב העגולה עליה הניחו את הזיתים, חלק מן התעלות החצובות בהן זרם השמן, וגם חלק מבורות האיגום בהם הוא נאגר. הילדים ייהנו לשחק בין השרידים העתיקים, והמבוגרים יוכלו להסביר להם כיצד עובד המנגנון של בית הבד, בעזרת שלטים שנמצאים במקום. לאחר מכן נחצה את בית הבד, ונתקדם בשביל הצר. השביל עובר לצד שרידי מבנים מהאחוזה הכפרית שהייתה כאן, ובתוך כ-2 דקות מגיע לשרידים שנותרו מבית כנסת ששכן כאן באותן השנים |6|. השרידים שנותרו מבית הכנסת דלים, אך אפשר להתרשם מהממצאים המיוחדים שהתגלו כאן, בעזרת השלטים והתמונות שמוצבות במקום. אם הגעתם הנה בסוף האביב, במהלך חודש אפריל, סביר להניח שתתקלו רגע לפני בית הכנסת, בפריחה מרשימה של איריס ארם נהריים, שפורח בפרחים סגולים גדולים מאוד לצד השביל.

אל מערת הקבורה ותצפית הנוף

לצד בית הכנסת השביל מתעקל שמאלה, מתפתל בין שיחי לוטם שפורחים בימות האביב בצבע סגלגל, ומגיע בתוך כ-2 דקות אל שלט שמצביע על מיקומו של מאגר המים של הכפר העתיק |7|. שרידי המאגר כמעט אינם נראים לעין, ולכן אין טעם להתעכב כאן. נפנה בעקבות השביל ימינה (השביל שממשיך ישר חוזר אל צומת השבילים בה עברנו ואל האלון הגדול), נעבור בשטח פתוח שמוריק בימות החורף, ובצידו השני נחפש את השביל הצר שמוביל אל מערת הקבורה |8|. כאשר נגיע אל המערה, נראה מבואה חצובה בסלע, ובצידה השמאלי פתח מקושת שמוביל אל המערה. לאחר תקופות גשומות המבואה והמערה מוצפות מים, דבר שיוצר מראה יפה ומיוחד. לעומת זאת כאשר המקום יבש, אפשר לגשת אל הקשת, להתרשם מהעיטורים שחקוקים באבן, וגם להיכנס לתוך המערה ולהבחין בכוכי הקבורה ובמשכבי הסלע.

בתום הביקור במערה נמשיך בעקבות השילוט לשביל רקית. במהרה נחצה שביל צר שיורד מהר שוקף |9| ונראה משמאלנו את האלון הגדול. נמשיך עם שביל רקית הצר, נעבור ליד בית בד נוסף וקטן יותר שנמצא מימין לשביל |10|, ונתקדם לכיוון צפון. אחרי 4-3 דקות נוספות של הליכה, נגיע למצפה קטן ויפה |11|. נוכל לשבת על ספסל אבן מעוגל, ולהשקיף על רכס הכרמל שמולנו. בין הרכסים הירוקים והנחלים העמוקים נבחין בקיבוץ בית אורן שבנוי על גבעה עגולה, בחניון האגם שנמצא מתחתינו, ובבתי ההתיישבות גבעת וולפסון שנמצאים על הגבעה שמולנו. לאחר מנוחה מול הנוף, נתעקל עם השביל שמאלה, ונתחיל את דרכנו חזרה לחניון. נלך בשביל צר וחשוף לשמש, ובתוך 4-3 דקות נגיע לצומת השבילים בו היינו בתחילת המסלול |3|. נפנה ימינה, ונחזור באותה הדרך בה הגענו – תחילה בשביל המסומן באדום, ובהמשך שמאלה בשביל המסומן בירוק, עד לחניון רקית |1| ולמכונית שממתינה לנו שם.

פריחת כלניות וחרציות ביער רוחמה

יער רוחמה הוא יער רחב ידיים, שנמצא מול קיבוץ רוחמה, מדרום לכביש 334. בימות החורף מתמלא היער אינספור כלניות, והופך לאחד ממוקדי הפריחה המרשימים בארץ. נלך בשבילים רחבים, בין עצי איקליפטוס ואורנים, ונהנה מפריחה משגעת של כלניות, חרציות עטורות, ציפורני חתול ופרחים רבים נוספים. הכלניות והחרציות פורחות בשטיחים ענקיים, מציפות את השטח בצבעים עזים, והופכות אותו לציור צבעוני ומרהיב.

פריחת כלניות סביב חלקת הקבר של לילי ואריאל שרון, מול חוות השקמים

מול חוות השקמים, השייכת למשפחת שרון, ישנה גבעה עגולה ויפה. בראש הגבעה חלקת הקבר של לילי ואריאל שרון ז”ל. נבימות החורף נעטפת הגבעה בצבעי אדום וצהוב. כלניות וחרציות פורחות על שיפוליה ובמדרונות המקיפים אותה, ויוצרות מראה יפה. נעלה בשביל מסודר לראש הגבעה, נצפה על השטח שמסביב, ונרד באופן חופשי, בין הפרחים הרבים, אל המכונית.

פריחת כלניות בדרך נחל שקמה, סמוך לאור הנר

השטח הסמוך לקיבוץ אור הנר ולערוצו של נחל שקמה, מתכסה בימות החורף במרבדי כלניות. השטחים המישוריים והגבעות הנמוכות, נצבעים צבע אדום עז, שגורם לנו לעמוד משתאים מולו. נשוטט בשטח הפתוח, ונהנה מהמראה הנפלא ומהריח המתוק. עוצמת פריחת הכלניות סמוך לקיבוץ אור הנר, היא מהמרשימות ביותר ברחבי הנגב המערבי.

פריחת כלניות ביער תלמים

הנגב המערבי נצבע בימות החורף, בצבען האדום של הכלניות. עשרות נקודות ושטחים רחבים מתמלאים פריחה צפופה של כלניות, שיוצרות נופים יפהפיים. אחד השטחים הללו נמצא צמוד למושב תלמים וליער הסמוך אליו . בשיא החורף, במהלך חודש פברואר, מתכסים המישורים רחבי הידיים, שמיכה אדומה וצפופה של כלניות. נלך בשבילים רחבים ובשטח הפתוח, נהנה מהמראה הקסום, ונשב למנוחה בין הכלניות הרבות.

פריחת כלניות ביער שוקדה

יער שוקדה פורח בשיא החורף בעוצמה בלתי רגילה. רבבות כלניות מתפרשות על פני שטחים נרחבים, ויוצרות שטיחים אדומים, בוהקים ומרהיבים. חלק מהכלניות פורחות תחת עצי איקליפטוס וחלקן בשטחים פתוחים. לקראת סוף החורף מצטרפים אל הכלניות גם סביונים וחרציות, המוסיפים צבע צהוב לשטח הפורח. דרך עפר נוחה משמשת את המטיילים הרבים ביער, והופכת את המסלול נגיש ונוח במיוחד. מכיוון שהשטח עמוס מבקרים בסופי שבוע, מומלץ להגיע לכאן דווקא באמצע השבוע.

מסלול זה נמצא סמוך לגדר המערכת של רצועת עזה, באזור שמוגדר בחלקו כשטח צבאי סגור, או בסמוך לשטחים צבאיים סגורים. במהלך ימי אמצע השבוע לא אמורה להיות בעיה להגיע למסלול (תלוי במצב הספציפי בזמן הטיול), אך בימי סוף השבוע, במהלך חודש פברואר, הכבישים המובילים למסלול זה צפויים להיות סגורים (בשל היערכות כוחות הביטחון לפסטיבל “דרום אדום”), ולכן ההגעה למסלול בימי סוף השבוע במהלך החודש לא תתאפשר.

פריחת כלניות בבאר מרווה

שטח הגבעות שסביב באר מרווה מציג רבבות של כלניות בימי שיא החורף, בדרך כלל במהלך חודש פברואר. הכלניות מתפרשות על פני שטח נרחב ויוצרות שטיחים אדומים, בוהקים ומרהיבים. חלק מהכלניות פורחות תחת עצי איקליפטוס וחלקן בשטחים פתוחים. דרך עפר רחבה ונוחה משמשת את המטיילים הרבים באזור והופכת את המסלול נגיש ונוח במיוחד. מכיוון שהשטח עמוס מבקרים בסופי שבוע, מומלץ להגיע אליו בעיקר באמצע השבוע.

מסלול זה נמצא סמוך לגדר המערכת של רצועת עזה, באזור שמוגדר בחלקו כשטח צבאי סגור, או בסמוך לשטחים צבאיים סגורים. במהלך ימי אמצע השבוע לא אמורה להיות בעיה להגיע למסלול (תלוי במצב הספציפי בזמן הטיול), אך בימי סוף השבוע, במהלך חודש פברואר, הכבישים המובילים למסלול זה צפויים להיות סגורים (בשל היערכות כוחות הביטחון לפסטיבל “דרום אדום”), ולכן ההגעה למסלול בימי סוף השבוע במהלך החודש לא תתאפשר.

איך מגיעים?

מגיעים לצומת אורן על כביש מספר 4, ופונים בה מזרחה לכביש 721, לכיוון הר הכרמל, בית אורן ודלית אל כרמל. עולים כ־4 קילומטר בכביש המפותל אל רכס הכרמל, וחולפים על פני פנייה ימינה למלון יערות הכרמל |1|. ממשיכים עוד כ־400 מטר בכביש שיורד ועולה, ומגיעים לצומת T המסומנת במפה בספרה |2|. פונים שמאלה על פי השילוט לחוות משמר הכרמל, וממשיכים לעלות בכביש המפותל. חולפים על פני פנייה ימינה למשמר הכרמל |3|, ואחרי כ־1.1 קילומטר מגיעים לפינת ההנצחה לזכר חללי השריפה הגדולה בכרמל, שאירעה בחודש דצמבר 2010 |4|. מומלץ לעצור בצד הכביש, לעלות אל פינת ההנצחה שמימין ולבקר בה. מפינת ההנצחה אפשר להשקיף על הנוף המיוחד שמסביב, וליהנות ממנו. מכאן ממשיכים בנסיעה עוד כ־500 מטר, ופונים שמאלה לכיוון בית אורן |5|. מיד פונים ימינה, ומחנים את המכונית ברחבת העפר שמימין לשביל |6|, צמוד לחוות הסוסים ולמסעדת cat ballou.

מסלול ההליכה

ממקום החנייה נפנה שמאלה אל שביל רחב המסומן באדום, על פי השילוט המכוון ל”גן הלאומי כרמל, חניון הפיתולים”. נלך בשביל הרחב במגמת ירידה מתונה כ־003 מטר, שיארכו 10-7 דקות של הליכה, ונגיע למזלג שבילים רחבים |7|. שביל רחב פונה ימינה, ואילו אנו נבחר בשביל השמאלי ונמשיך לרדת בו במתינות. לצד הדרך נהנה מפריחת פרחי הלוטם, הלוטם המרווני הפורח בלבן והלוטם השעיר הפורח בורוד. לצידם פורחים הפשתה הורודה ופרחי דם המכבים הנראים ככדוריות דם אדומות. נרד עם השביל עוד 4-3 דקות, ונגיע למזלג נוסף של שבילים רחבים |8|. הפעם נבחר בשביל הימני, שממשיך להיות מסומן באדום. השביל יורד במתינות מול נוף נהדר שנשקף משמאל. אחרי כ־20 דקות נגיע לצומת T של שבילים |9|.

נפנה ימינה ונרד מעט יותר בתלילות לעבר נחל כלח. פרחי השושן הצחור פורחים על המצוקים שמשמאל ומימין לשביל בו אנו יורדים כעת |10|. מכיוון שהדרך אל הפרחים אינה קלה ולא פשוט למצוא אותם, אנו ממליצים לחצות תחילה את ערוץ נחל כלח, לצפות בהם מן הגדה השנייה, ולאחר מכן לשוב הנה, ולמצוא את הפרחים הנחבאים על הסלעים. נרד בשביל הרחב כ־15 דקות נוספות, ונגיע אל גשר בטון בריטי שחוצה את ערוץ הנחל |11|, ואל צומת שבילים. שביל מסומן בכחול פונה שמאלה לפני הגשר, ואילו אנו נחצה את הגשר, ונפנה שמאלה עם המשכו של השביל המסומן באדום. השביל עולה בעלייה מתונה ומוצלת, ובתוך כ־3 דקות נפגוש בשביל נוסף, שביל צר המסומן בירוק שפונה ועולה ימינה |12|. נמשיך עם השביל המסומן באדום עוד כ־50 מטר, ובנקודה בה השביל מתעקל מעט שמאלה נעצור |13|. נביט דרומה אל המצוקים שמעל הגדה השנייה של ערוץ הנחל, וממש מעל צניר גדול נזהה קבוצה של פרחי שושן צחור |10|.

לאחר שנצפה על הפרחים, נשוב על עקבותינו אל הגשר הבריטי, נחצה את ערוץ הנחל, נפנה ימינה ונעלה עם השביל המסומן באדום באותה דרך בה ירדנו. מכאן נעריך את המרחק שאנו הולכים בתשומת לב מרובה. נעלה 170-150 מטר, 4-3 דקות של הליכה, ונתחיל לחפש מימין, מעבר למעבה השיחים והצמחייה ומעל הסלעים, את פרחי השושן הצחור. לאחר כ־150 מטר ניתן לזהות פרח בודד עולה מתוך אחד הסלעים, ולאחר כ־20 מטר נוספים נזהה קבוצה של פרחים |10|, אותה קבוצה עליה השקפנו מהגדה השנייה לפני מספר דקות. פרחי השושן הצחור גבוהים מאוד ומרשימים. מראה המשפך הלבן, ממנו יוצאים האבקנים הצהובים, מרהיב ביופיו. לאחר שנהנה מהפריחה המיוחדת מול הנוף הירוק של הכרמל, נוכל לחזור בדרך בה הגענו אל החניון, או להמשיך לטייל בערוצו של נחל כלח.