
דברים שלא ידעת על כרכומים
בישראל נפוצים כעשרה מינים של כרכומים. הידועים שבהם הם כרכום חורפי, כרכום צהבהב וכרכום דמשקאי. מרבית הכרכומים הם בעלי עלים לבנים, לעיתים בתוספת פסים סגולים לאורך צידם החיצוני, ואבקנים בצבע צהוב. השונה והבולט מכולם הוא הכרכום החלמוני, שעל פי שמו, הוא בעל צבע צהוב חלמוני עז ויפה.
הכרכומים נודעו בסגולותיהם הרבות, בהן הפקת תבלינים, תרופות ובשמים. התבלין היוקרתי זעפרן, מופק מ”כרכום תרבותי”, הגדל בחבל קשמיר שבצפון הודו. יתר על כן, הכרכום מופיע כאחד מ-11 הסממנים ששימשו להקטרת הקטורת בבית המקדש. לפי פירושו של הרמב”ם, הכרכום המוזכר שם הוא הוא הזעפרן. דווקא התבלין הנמכר כיום בשם “כורכום” אינו מופק מן הכרכום, אלא מצמח אחר העונה לשם כורכמה. בנוסף לכך, שימשו הכרכומים בעולם העתיק להפקת צבע צהוב משובח ויקר, שנועד לצביעת מזון ואריגים. במשך השנים עסקו יהודים רבים ברחבי העולם בצבעות, והובילו את השימוש בצבעו הצהוב של הכרכום. עובדה זו תרמה לזיהויים של יהודים עם הצבע הצהוב. כבר מימי הביניים, כשרצו לסמן את היהודים, בחרו בטלאי בצבע צהוב, אותו ענדו היהודים על בגדם.