Search result:

צלולים כמו מראה: 6 המעיינות הכי יפים וצלולים בארץ לימים הנעימים של הסתיו

אוקטובר 15, 2026 המעיינות הכי צלולים בארץ - מים שקופים כקריסטל בעין מגדל

שקופים כמו זכוכית: העומס של הקיץ נרגע, ואספנו עבורכם שישה מעיינות הכי צלולים שיש, שמחכים לכם שתגיעו לטבול במימיהם הצלולים, באווירה פסטורלית ושלווה.

בריכת עין עזי ובה מים שקופים בלב השדות
בריכת עין עזי ובה מים שקופים בלב השדות

עומס המטיילים של הקיץ והחגים דעך, מזג האוויר בחוץ הפך נעים, ובטבע קורה פלא קטן: הסחף בקרקעית המעיינות שוקע ונרגע, והמים הופכים צלולים ושקופים כקריסטל. עונת הסתיו היא התזמון המדויק לצאת אל פינות המים הצלולות ביותר בארץ, ליהנות מראות מושלמת בתוך המים ומאווירה פסטורלית ופחות צפופה. קיבצנו עבורכם 6 מעיינות מופלאים מצפון ועד דרום, שמציעים עכשיו את המים הנקיים והצלולים ביותר בישראל – מעין פית וביר בלוע בגולן, דרך עין אוראי ועין עזי בגליל, עין מגדל בעמק המעיינות ועד לבאר האלה בשפלת יהודה.

כל המסלולים מופיעים באתר מסלולים להתאהב בארץ מחדש, באפליקציית ‘מסלולים’ – כל מסלול עם ניווט, מפות מפורטות, תמונות, איך מגיעים ומקום חניה, עונה מומלצת, חוות דעת של מטיילים ועוד!

לעוד יותר מ-50 מעיינות ובריכות צלולות במיוחד – לחץ/י כאן

הכי כדאי – מנוי במסלולים!

  • המנויים במסלולים גולשים במידע המפורט של כל המסלולים באתר ובאפליקציה
  • מידע שימושי ומפורט על יותר מ-1,700 מסלולים ברחבי הארץ
  • הוראות הגעה מפורטות ותיאורי מסלולים מדויקים
  • ניווט ומפות
  • מנגנון חיפוש מתקדם וניווט מדויק
  • הורדת מסלולים ישירות לנייד או למחשב
  • שמירת מסלולים מועדפים באזור אישי
  • אפליקציה ואתר אינטרנט בחבילה אחת
  • המלצות חמות וייעוץ VIP
  • מגזין המלצות שבועיות לכל מנוי
לפרטים והזמנת מנוי במסלולים

פנינה נסתרת במבנה אבן: המים הצלולים של עין פית

מבנה האבן העתיק והמים הצלולים בעין פית שברמת הגולן
מבנה האבן העתיק והמים הצלולים בעין פית ברמת הגולן
מבנה האבן העתיק והמים הצלולים בעין פית שברמת הגולן

בצפון רמת הגולן, בתוך מבנה אבן עתיק ומקומר המוצל על ידי עצי תאנה, מסתתר המעיין הקסום עין פית. בעונה זו המים הבוקעים מתוך הנביעה נותרים זכים, צלולים וקרירים, וההגעה אליו מעניקה תחושה של גילוי פינת חמד סודית ושקטה. תענוג לטבול במים הצלולים והקרים, ולאחר מכן להתייבש בשמש או לשבת למנוחה בין עצי האיקליפטוס התמירים. לאחר מכן מומלץ לסייר בין בתי הכפר הנטוש, וליהנות מהנוף המרהיב שנשקף מהמרפסות שלהם.

מידע חשוב נוסף:

מידע חשוב נוסף:
  • אופי ההליכה: כמעט ולא נדרשת הליכה אל המעיין
  • מרחק הליכה מהרכב: חצי דקה
  • נגישות לעגלות וכיסאות גלגלים: לא נגיש
  • תשלום ושעות פתיחה: ללא תשלום וללא הגבלת שעות
  • זמן מומלץ לביקור: מתאים בכל שעות היום

מסלול מדויק עם דרכי הגעה והסבר על המעיין הצלול עין פית – לחץ/י כאן


באר עמוקה וצלולה: בריכת ביר בלוע

מים צלולים בביר בלוע

בין המישורים הרחבים המצויים בצפון רמת הגולן, חבויה באר מים מיוחדת במינה – אחד המקומות המרעננים והמפתיעים בצפון הארץ. מדובר בבאר אבן עמוקה שבה המים זכים ושקופים במיוחד, ומאפשרים לראות בבירור את העומק והקרקעית. ניתן להיכנס אל המים הצלולים והעמוקים דרך פתח בחלקה העליון של הבאר, לרדת בסולם אל המים, וליהנות מטבילה חווייתית במי באר זכים.

לתשומת לבכם:

לתשומת לבכם:

הסולם שיורד אל המים מתנדנד, ולכן צריך לרדת ולעלות בו בזהירות, ותמיד להשאיר מישהו בחוץ שיוכל לסייע במידת הצורך.

למסלול מפורט ומיקום מדויק של באר ביר בלוע – לחץ/י כאן


פינת חמד מוצלת וזכה: עין אוראי בנחל מירון

הבריכה המוצלת והזכה בעין אוראי בנחל מירון
מים שקופים במעיין עין אוראי בנחל מירון
רוחצים בבריכה המוצלת של עין אוראי בנחל מירון
רוחצים בבריכה המוצלת של עין אוראי בנחל מירון

נחל מירון הוא נחל מפתיע ומיוחד במינו, וגולת הכותרת מבין בריכותיו היא בריכת “עין אוראי”. זוהי בריכה צלולה ופסטורלית, שעל הגדה שלה נבנה דק קטן מעץ. תענוג לשבת על שפת המים עם הרגליים במים, לזנק לתוך המים הקרים או לשבת תחת מפל קטן שזורם אליה. הבילוי במקום מתאים לזוגות ולמשפחות בלבד, משום שאין בבריכה וסביבה הרבה מקום. יחד עם זאת, סמוך אליה יש עץ אלון גדול שאפשר לשבת בצילו לפיקניק, ולרדת אל המים מדי פעם.

מידע חשוב נוסף:

מידע חשוב נוסף:
  • אופי ההליכה: ירידה מתונה בשביל שחלקו צר ומוצל, וחלקו רחב וחשוף לשמש. חזרה באותה הדרך
  • מרחק הליכה מהרכב: 20-15 דקות
  • נגישות לעגלות וכיסאות גלגלים: לא נגיש
  • תשלום ושעות פתיחה: ללא תשלום וללא הגבלת שעות
  • זמן מומלץ לביקור: מתאים בכל שעות היום

רוצים להגיע לבריכה הצלולה של עין אוראי? לחץ/י כאן וקבלו את כל המידע


מים שקופים בין המטעים: בריכת עין עזי

תראו כמה צלולים המים במעיין עין עזי!

מבנה האבן הניצב בתוך הסבך הצפוף של עצי התאנה, נראה במבט ראשון תמים למראה. גם כשמביטים פנימה, קשה להבחין שהמבנה מלא במים, מכיוון שהם כה צלולים. אל המים יורדים באמצעות סולם מסודר, ובתוכם אפשר לשבת על נדנדת עץ או על מזרן לבן הצף במים. לאחר הרחצה במעיין אפשר לשבת על גג המבנה או בין עצי התאנה, שמפיצים ריח משכר.

מידע חשוב נוסף:

מידע חשוב נוסף:
  • אופי ההליכה: הליכה מתונה בשבילים רחבים וחשופים לשמש. חזרה באותה הדרך
  • מרחק הליכה מהרכב: 8-7 דקות לכל כיוון
  • נגישות לעגלות וכיסאות גלגלים: לא נגיש
  • תשלום ושעות פתיחה: ללא תשלום וללא הגבלת שעות
  • זמן מומלץ לביקור: מתאים בכל שעות היום

כדי לא להתברבר, כנסו למסלול המפורט אל המעיין עין עזי


נחל הטורקיז של הצפון: השקיפות המופלאה של עין מגדל

שוחים במי הטורקיז של עין מגדל
הנביעה הצלולה של עין מגדל בנחל הקיבוצים בפארק המעיינות
נחל צלול כל-כך לא רואים בכל יום – עין מגדל

הנביעה הראשית של נחל הקיבוצים בפארק עמק המעיינות, שמכונה “עין מגדל”, נחשבת בצדק לאחת מפינות המים הצלולות בישראל. הזרם הרגוע והמים השקופים כזכוכית מאפשרים לצפות בדגים ובצמחיית המים, במיוחד בימים השקטים של הסתיו. תענוג לרחוץ במים הקרירים, ולהרגיש לרגע בתוך חלום.

מידע חשוב נוסף:

מידע חשוב נוסף:
  • אופי ההליכה: הליכה מישורית בשביל אספלט חשוף לשמש. חזרה באותה הדרך
  • מרחק הליכה מהרכב: 4-3 דקות לכל כיוון
  • נגישות לעגלות וכיסאות גלגלים: ההגעה לבריכה מונגשת, הכניסה למים אינה נגישה
  • תשלום ושעות פתיחה: ללא תשלום, בשעות הפתיחה של פארק עמק המעיינות
  • זמן מומלץ לביקור: מתאים בכל שעות היום

לחץ/י כאן למידע מפורט ומלא על המעיין עין מגדל – דרכי הגעה, שעות פתיחה ואפשרויות נוספות באזור


שקט וצל במעמקיה: באר האלה בשפלת יהודה

באר האלה המוצלת והצלולה בשפלת יהודה
נדנדת עץ, שורשים ומים בצבע מרהיב בבאר האלה
באר האלה – תראו כמה היא עמוקה

יש מקומות שמרגישים כאילו נלקחו מתוך סרט הרפתקאות, ובאר האלה היא בדיוק מקום כזה. בניגוד למעיינות פתוחים, כאן כל הקסם חבוי עמוק בתוך בטן האדמה, והירידה אל הבאר מתבצעת באמצעות סולם ברזל ארוך בן כ-25 שלבים (באורך של מעל 5 מטרים), המוביל אתכם אל חלל עגול, קריר ומסתורי. בתחתית מחכה בריכה עמוקה וצלולה להפליא, המזמינה לקפיצה מרעננת ומלאת אדרנלין – המפלט האולטימטיבי למחפשי סודות שרוצים לטבול במקום קריר ומנותק לחלוטין מהחום שבחוץ.

לתשומת לבכם:

לתשומת לבכם:

הירידה והעלייה בסולם דורשות זהירות רבה וכושר בסיסי, והיציאה מהמים חזרה לסולם מצריכה מאמץ קל. במסלול המלא והמפורט ישנם דגשים חשובים נוספים – חשוב לקרוא אותם לפני שנכנסים פנימה.

למסלול המפורט אל באר האלה (באר התאנה) – לחץ/י כאן


המים הצלולים של עין מגדל מחכים לכם

לעוד מעיינות צלולים, בארות ובריכות עם מים נקיים במיוחד – לחץ/י כאן

הסתיו הוא שעתן היפה של פינות המים השקטות: המים נרגעים, הראות בתוך המים מגיעה לשיאה, והטבע מעניק רגעים של שלווה צלולה. בחרו מעיין אחד מתוך המעיינות הכי צלולים בארץ, קחו נשימה עמוקה ותיהנו מהשקט. רוצים מפות ניווט והוראות הגעה מדויקות? הצטרפו למנוי ‘מסלולים להתאהב בארץ מחדש’ ותתחילו לטייל!

אם נהניתם מהמסלולים האלו, תוכלו למצוא באתר ובאפליקציה של מסלולים מגוון רחב של מסלולים, מסלולי פריחה, מסלולי מים, ספסלים מול הנוף, ועוד ועוד – לחץ/י כאן לכניסה

הכי כדאי – מנוי במסלולים!

  • המנויים במסלולים גולשים במידע המפורט של כל המסלולים באתר ובאפליקציה
  • מידע שימושי ומפורט על יותר מ-1,700 מסלולים ברחבי הארץ
  • הוראות הגעה מפורטות ותיאורי מסלולים מדויקים
  • ניווט ומפות
  • מנגנון חיפוש מתקדם וניווט מדויק
  • הורדת מסלולים ישירות לנייד או למחשב
  • שמירת מסלולים מועדפים באזור אישי
  • אפליקציה ואתר אינטרנט בחבילה אחת
  • המלצות חמות וייעוץ VIP
  • מגזין המלצות שבועיות לכל מנוי
לפרטים והזמנת מנוי במסלולים

בריכת עלמ”א בגוש עציון: בריכה ופינת ישיבה לזכר נופלי אלעזר

אוקטובר 15, 2026 בריכת עלמא בגוש עציון – בריכת בטון מלאה מים צלולים לצד דק עץ ופרגולת צל מול הנוף

חשוב לדעת

  • נקודת מוצא וסיום:
    שביל עפר בכניסה ל”חלקת השחר”, סמוך ליישוב אלעזר
  • אופי ההליכה:
    ירידה מתונה בשביל רחב וחשוף לשמש
  • תשלום ושעות פתיחה:
    ללא תשלום וללא הגבלת שעות
  • עומס:
    עמוס בחגים ובחופשות
  • מפת סימון שבילים:
    מספר 9 – הרי יהודה

מפת המסלול

מידע ממוקד ומדויק

מידע ממוקד ומדויק
  • גודל הבריכה: כ-3.5 מטר אורך וכ-2.2 מטר רוחב
  • עומק המים: כ-1.6 מטר
  • צלילות המים: המים ירקרקים מעט, אך נקיים
  • טמפרטורת המים: קרירה
  • מקום ישיבה מחוץ למים: רחב, על דק גדול מעץ ולצד שולחנות פיקניק
  • צל: מעט, תחת עצים מסביב
  • ניקיון האזור: נקי בדרך כלל
  • הבערת אש: מותרת
רוחצים בהנאה בבריכת עלמ”א

איך מגיעים?

מה לכתוב ב-GPS

חלקת השחר, בריכת עלמ”א

ברכב

נוסעים בכביש 60 הראשי עד ליישוב אלעזר, ופונים לתוכו (ימינה למגיעים מכיוון ירושלים, שמאלה למגיעים מכיוון גוש עציון) |1|. אחרי כ-300 מטר מגיעים למעגל תנועה |2| בו ממשיכים ישר, ולאחר כ-750 מטר למעגל תנועה נוסף |3|, בו פונים שמאלה. נוסעים לצד הבתים הקיצוניים של היישוב, מתעקלים עם הכביש שמאלה, ואחרי כ-500 מטר מגיעים לצומת דרכים |4|, בו פונים ימינה. כ-50 מטר אחרי הצומת ישנה פנייה שמאלה לשביל עפר, ולצידה השילוט “חלקת השחר” |5|. זו נקודת ההתחלה של המסלול לבריכה. כדי להחנות את המכונית ממשיכים עוד קצת, ומחנים אותה לצד הכביש.

שלט פסיפס יפהפה של “חלקת השחר” מסמן לנו את הכניסה למסלול

קובץ ניווט מתקדם

להורדת קובץ ניווט של המסלול לחץ/י כאן (מומלץ לשימוש לגולשים שמיומנים בשימוש בכלי ניווט בשטח באמצעות אפליקציות ניווט)

** לאחר שהקובץ יירד אל הטלפון הסלולרי שלך, עליך להיכנס ל”הורדות”, ולפתוח את הקובץ באמצעות אפליקציית ניווט (Off Road, עמוד ענן, Israel hiking map ועוד). מסלול ההליכה יוצג על גבי המפה, וכך תוכל/י לנווט בקלות ובנוחות בשטח. יחד עם זאת, אנחנו ממליצים לעשות שימוש גם בתיאור המפורט של מסלול ההליכה. הנה הוא לפניך:

מסלול ההליכה

ברגל

ממקום החנייה חוזרים מעט אל הכניסה לשביל העפר, ויוצאים בשביל עפר רחב וחשוף לשמש, שבכניסה אליו מוצב שלט פסיפס עשוי קרמיקה צבעונית, עם הכיתוב “חלקת השחר” והפסוק: “עם כלביא יקום וכארי יתנשא”. השביל יורד במתינות בין שטחים חקלאיים וכרמי ענבים, אחרי כ-2 דקות מתעקלים ימינה, ובתוך כמה עשרות מטרים נוספים פונים שמאלה לשביל צר יותר שמוביל אל בריכת עלמ”א |6| ואל השטח המטופח שסביבה. נכנסים למים, מבלים בבריכה, ולאחר מכן חוזרים באותה הדרך אל המכונית. מי שמעוניין יכול להרחיב את המסלול, ולהמשיך להליכה בטיילת חיים לפי המסלול המתואר כאן.

שלט ההנצחה שמוצב ליד הבריכה
תסקיר עץ של אחד מנופלי היישוב אלעזר
בריכת עלמ”א הנהדרת

מעניין לדעת

מעניין לדעת

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה

הביטוי הציבורי המוכר “עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה”, שראשי התיבות שלו הם הבסיס לשמה של הבריכה בה אנחנו נמצאים, אינו פסוק מקראי, אלא אמרה היסטורית המבוססת על יסודות המחשבה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי”ה קוק), אבי הציונות הדתית, אשר נוסחה ופשטה ברבים על ידי בנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק.

בלב התפיסה הזו עומדת ההבנה העמוקה כי תהליכים לאומיים ורוחניים בדברי ימי עם ישראל – החל משיבת ציון, דרך האחיזה באדמה ועד לבניין המדינה והחברה – אינם מתרחשים כאירוע פתאומי או חד-פעמי, אלא נבנים כמסע היסטורי ארוך ומורכב המצריך סבלנות, נחישות ואורך רוח. המושג “עם הנצח” מקפל בתוכו זהות קולקטיבית שאינה נמדדת לפי מצוקות השעה או לפי קנה מידה של דור יחיד, אלא נשענת על שרשרת דורות רצופה בעלת תודעת שייכות על-זמנית. מנגד, ה”דרך הארוכה” מבטאת הכרה מפוכחת בכך שהדרך לתקומה ולתיקון שזורה באופן בלתי נמנע במשברים, בעיכובים ובאתגרים קשים. החיבור בין השניים מייצר מסר עוצמתי של חוסן ואופטימיות: הנכונות לצעוד בדרך פתלתלה ומורכבת מתוך אמונה עמוקה כי הקשיים בדרך אינם סימן לכישלון, אלא שלב נוסף בצמיחה ובהמשכיות. ברבות השנים הפך המשפט מנכס צאן ברזל של הגות גאולת הארץ למסר חברתי וקהילתי נרחב, החוזר ומשולב בתנועות נוער, במוצבי צה”ל ובאנדרטאות הנצחה, כסמל חי לעמידה איתנה, ללכידות ולערבות הדדית מול כל אתגר לאומי.

תל יודפת חצבים: פריחת חצבים מרשימה סביב התל העתיק

אוקטובר 15, 2026

חשוב לדעת

  • נקודת מוצא וסיום:
    רחבת עפר למרגלות תל יודפת
  • אופי ההליכה:
    שילוב של עליות וירידות מתונות והליכה מישורית, בשבילים צרים וחשופים לשמש
  • תשלום ושעות פתיחה:
    ללא תשלום וללא הגבלת שעות
  • עומס:
    לא עמוס בדרך כלל
  • ציוד מיוחד:
    מגדיר צמחים
  • עוצמת פריחה:
    מרשימה במיוחד, מפוזרת על פני שטח רחב
  • מפת סימון שבילים:
    מספר 3 – הגליל התחתון, העמקים והגלבוע

מידת ההנגשה של המסלול

מידת ההנגשה של המסלול

המסלול מונגש בחלקו.
העלייה והירידה מהתל בשביל מונגש, אך מעט תלול.
ההליכה מנק’ פיצול השבילים |5| מזרחה למרחק קצר עד הקצה הצפון מזרחי של התל בשביל מונגש ונוח.
ניתן לצפות בחלק משמעותי של החצבים לצד השביל המונגש.
הכניסה לשטחי הפריחה אינה מונגשת.

מפת המסלול

מפת המסלול

מידע ממוקד ומדויק

מידע ממוקד ומדויק
  • עוצמת פריחה: מרשימה במיוחד, מפוזרת על פני שטח רחב
  • מתי פורח: סוף הקיץ ותחילת הסתיו, בחצי השני של חודש אוגוסט ובמהלך חודש ספטמבר
  • מקום ישיבה: רחב, על הקרקע החשופה
  • צל: אין, השטח חשוף לשמש
ים של חצבים פורחים במדרון תל יודפת
ים של חצבים פורחים במדרון תל יודפת
המוני חצבים פורחים על מורדות תל יודפת. צילום: עליזה רענן
המוני חצבים פורחים על מורדות תל יודפת. צילום: עליזה רענן.
חצבי תל יודפת מול הנוף. צילום: אורנה מקוב
חצבי תל יודפת מול הנוף. צילום: אורנה מקוב

יתרונותיו של החצב

יתרונותיו של החצב

פרחי החצב ידועים בגובהם הרם, הנישא מעל פני הקרקע. רק מעטים מכירים את תכונות ההישרדות של החצב. החצבים מסוגלים לגדול על קרקע רכה וחשופה, אך גם בין סלעים קשים מאוד. שורשיו של החצב ארוכים וחזקים במיוחד. כאשר הם מוצאים סדק צר בסלע, יש ביכולתם לחדור לתוכו ואף להרחיבו, וכך להגיע אל הקרקע הרכה שמתחתיו. שורשי החצב מגיעים לעומק של 4-3 מטרים, ולכן קשה מאוד לעקור אותם. דבר נוסף שמגן על פרחי החצב מפני בעלי חיים ומכרסמים, הוא הרעל שמצוי בעלים ובבצלים שלהם.

התלמוד הבבלי מספר על שימוש מיוחד שנעשה בחצב: “מאי חצובא? שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ” (תלמוד בבלי, בבא בתרא נו’, א’). יהושע בן נון, שהכניס את בני ישראל לארץ, היה צריך לחלק את הנחלות בין השבטים השונים. כדי לסמן את הגבול בין נחלה אחת לחברתה, השתמש יהושע בחצבים. יהושע הכיר את שורשיו העמוקים של החצב, ואת הרעל שמכילים עליו ובצליו. הוא הבין שאת החצבים קשה מאוד לעקור, ושגם בעלי חיים אינם יכולים לאכול את בצליהם ולהרוג אותם. לכן הם מתאימים לסימון גבולות בין נחלות השבטים. כך, בכל שנה, עם בוא הסתיו, כאשר גדלו החצבים, הם העידו באופן שאין עליו עוררין, על גבולות הנחלות.

איך מגיעים?

ברכב

מגיעים למחלף המוביל על כביש 77, ופונים בו צפונה לכיוון חיפה ונצרת. מיד לאחר הירידה במחלף, פונים ימינה לכביש 784 לכיוון כרמיאל, כפר מנדא וחנתון. נוסעים בכביש המפותל כ־14.4 קילומטר, ומגיעים לצומת יודפת, בה פונים ימינה לכיוון יודפת. נוסעים כ־1.5 קילומטר, ופונים ימינה לכביש הגישה ליישוב יודפת |2|. כעבור כ־120 מטר פונים שמאלה לכביש המסומן בירוק |3|, על פי השילוט לתל יודפת. ממשיכים כ־800 מטר בכביש המתפתל עד קצהו, ומחנים את המכונית ברחבת העפר שנמצאת בצד שמאל |4|, למרגלות התל.

תצפית מרשימה על החצבים והנוף שמאחור. צילום: משפחת מרגלית מהיישוב עצמון
תצפית מרשימה על החצבים והנוף שמאחור. צילום: משפחת מרגלית מהיישוב עצמון.
פריחה מרשימה של חצבים בשיפולי תל יודפת. צילום: יוסי פלדמן
פריחה מרשימה של חצבים בשיפולי תל יודפת. צילום: יוסי פלדמן.
החצבים במלוא תפארתם. צילום: משפחת מרגלית מהיישוב עצמון
החצבים במלוא תפארתם. צילום: משפחת מרגלית מהיישוב עצמון.

מסלול ההליכה

ברגל

ממקום החנייה נצא בשביל צר ומסודר המסומן בכחול, ונטפס אל תל יודפת. נחלוף על פני מפגש עם שביל מסומן בשחור שפונה שמאלה, ונמשיך לעלות בשביל צר ובמדרגות. כבר בתחילת העלייה נראה חצבים שפורחים בין הטרשים. אחרי כ־3 דקות השביל מתעקל ימינה, ומיד אחרי העיקול נגיע לפיצול שבילים |5|. ממול נראה פתח של מערה ומשמאל יוצא שביל צר נוסף. אנו נמשיך ישר בשביל המסומן בכחול, ונקיף את התל מצידו המערבי. לאורך כל ההליכה בשביל ההיקפי נוכל לראות כמות בלתי נתפסת של עמודים בעלי תפרחת לבנה. אלו הם רבבות חצבים שעולים מן הקרקע |6|. הסיבוב סביב התל אורך 20-15 דקות, ובסיומו נרד בשביל בו עלינו, חזרה אל המכונית הממתינה לנו ברחבת העפר.

פריחת חצבים מול הנוף בתל יודפת
פריחת חצבים מול הנוף בתל יודפת
החצבים ניצבים ופורחים בתל יודפת
החצבים ניצבים ופורחים בתל יודפת

פריחת חצבים ביער צרעה

אוקטובר 15, 2026 החצבים הראשונים פורחים עכשיו: פריחת חצבים במדרונות יער צרעה

חשוב לדעת

  • נקודת מוצא וסיום:
    חניון שאול ביער צרעה
  • אופי ההליכה:
    עליות וירידות מתונות בשבילים רחבים ובעיקר צרים וחשופים לשמש. חזרה באותה דרך או בשבילים מקבילים
  • תשלום ושעות פתיחה:
    ללא תשלום וללא הגבלת שעות
  • עומס:
    לא עמוס בדרך כלל
  • ציוד מיוחד:
    מגדיר צמחים
  • מפת סימון שבילים:
    מספר 9 – מבואות ירושלים
  • עוצמת פריחה:
    מרשימה, מפוזרת בשטח קטן יחסית

מפת המסלול

מידע ממוקד ומדויק

מידע ממוקד ומדויק
  • עוצמת פריחה: מרשימה, מפוזרת על פני שטח קטן יחסית
  • מתי פורח: סוף הקיץ ותחילת הסתיו, בסוף חודש אוגוסט ובמהלך ספטמבר
  • מקום ישיבה: יש, בחניון המסודר
  • צל: יש, שטח החניון מוצל אך שטח הפריחה חשוף לשמש
החצבים הראשונים פורחים עכשיו: פריחת חצבים מול נוף שפלת יהודה במורדות יער צרעה
חצבים פורחים ומאחוריהם נוף פתוח ורחב

איך מגיעים?

מה לכתוב ב-GPS

קיבוץ צרעה

ברכב

נוסעים בכביש 38 מצפון (מכיוון כביש מספר 1) או מדרום (מכיוון קריית גת) ומגיעים לצומת המפגש עם כביש 3835 הפונה לכיוון קיבוץ צרעה |1|. פונים בצומת זו לכיוון צרעה ודיר ראעפת בכביש 3835. נוסעים כ-1.6 קילומטר מערבה ומגיעים למעגל תנועה |2|. הפנייה ימינה מובילה לקיבוץ צרעה ואילו אנו ממשיכים ישר ומערבה לכיוון דיר ראעפת. נוסעים עוד כ-1.1 קילומטר עד לאפשרות לפנות ימינה לכביש צר לכיוון יער צרעה ודרך הפסלים|3|. פונים ימינה ועולים בכביש זה שמסומן בסימון שבילים אדום. עולים בכביש הצר כ-900 מטר ומגיעים לעיקול חד בכביש |4|. שביל רחב ממשיך ישר ואילו אנו פונים בעיקול חד שמאלה וממשיכים לעלות בכביש הצר עוד כ-500 מטר עד לחניון שאול, החניון הראשון אליו מגיעים, חניון שנמצא בשוליים המערביים של יער צרעה, בו נחנה את המכונית |5|.

נהנים מפריחת חצבים מול נוף שפלת יהודה
מביטים מקרוב על החצבים היפים
פריחת חצבים במורדות יער צרעה
שלל חצבים על מדרון הגבעה
המוני חצבים פורחים למרגלותינו

מעניין לדעת – יתרונותיו של החצב

מעניין לדעת – יתרונותיו של החצב

פרחי החצב ידועים בגובהם הרם, הנישא מעל פני הקרקע. רק מעטים מכירים את תכונות ההישרדות של החצב. החצבים מסוגלים לגדול על קרקע רכה וחשופה, אך גם בין סלעים קשים מאוד. שורשיו של החצב ארוכים וחזקים במיוחד. כאשר הם מוצאים סדק צר בסלע, יש ביכולתם לחדור לתוכו ואף להרחיבו, וכך להגיע אל הקרקע הרכה שמתחתיו. שורשי החצב מגיעים לעומק של 4-3 מטרים, ולכן קשה מאוד לעקור אותם.

דבר נוסף שמגן על פרחי החצב מפני בעלי חיים ומכרסמים, הוא הרעל שמצוי בעלים ובבצלים שלהם. התלמוד הבבלי מספר על שימוש מיוחד שנעשה בחצב: “מאי חצובא? שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ” (תלמוד בבלי, בבא בתרא נו’, א’). יהושע בן נון, שהכניס את בני ישראל לארץ, היה צריך לחלק את הנחלות בין השבטים השונים. כדי לסמן את הגבול בין נחלה אחת לחברתה, השתמש יהושע בחצבים. יהושע הכיר את שורשיו העמוקים של החצב, ואת הרעל שמכילים עליו ובצליו. הוא הבין שאת החצבים קשה מאוד לעקור, ושגם בעלי חיים אינם יכולים לאכול את בצליהם ולהרוג אותם. לכן הם מתאימים לסימון גבולות בין נחלות השבטים. כך, בכל שנה, עם בוא הסתיו, כאשר גדלו החצבים, הם העידו באופן שאין עליו עוררין, על גבולות הנחלות.

מסלול ההליכה

ברגל

מהחניון המסודר שבשוליים הדרום מערביים של יער צרעה נרד לשביל המערבי הצמוד לשולי החניון והחורש, ונגיע בו למפגש עם הכביש בו עלינו לחניון. כאן נפנה ימינה לשביל רחב שיורד בתלילות מערבה, ומיד בתחילת הירידה, נפנה שוב ימינה לאחד משבילי העיזים שמובילים על המורד בקו ישר יחסית לכיוון צפון. החצבים נראים במרחק של 100-200 מטר קדימה מאיתנו. נלך בשבילים הצרים בין השיחים היבשים והקוצניים, ובתוך מספר דקות נגיע אל הכמות המרשימה של החצבים הפורחים במורד התלול, מול הנוף הפתוח לכיוון מערב ודרום |6|. מתחתנו חווה קטנה ומעט אחריה ממערב מתחם מנזר דיר ראעפת. נוכל ללכת בשבילי העיזים הצרים בין מאות החצבים שבמדרון, ליהנות מהנוף הפתוח לכיוון השפלה ומישור החוף במערב ובדרום. בימים בהירים נבחין בקו חוף הים התיכון ובערי החוף – ראשון לציון במבט מעט קדימה וימינה, יבנה, אשדוד ואשקלון בהמשך שמאלה וקרית גת בדרום. לאחר שנהנה מפריחת החצבים הרבים ומהנוף המשגע נחזור בשבילים הצרים אל חניון שאול בו ננוח ונבלה מעט.

המדרונות היבשים של סוף הקיץ, מתקשטים באינספור חצבים
נהנים מהנוף הנפלא שנשקף סביב

איפה אוכלים בקרבת מקום – אלה קפה בעמק

איפה אוכלים בקרבת מקום – אלה קפה בעמק

“אלה קפה בעמק” – לאורה ולזכרה של אלה אור ז”ל, שנהרגה באסון השיטפון בנחל צפית בשנת 2018

כאשר מחפשים איפה לאכול בשפלת יהודה, בעמק האלה או בחבל לכיש, אנחנו ממליצים להגיע לעגלת קפה מיוחדת – כזו שתהנו בה גם מאוכל מצוין ומאווירה פסטורלית, ויחד עם זאת – מקום שיש מאחוריו סיפור.
ההכנות לפתיחת עגלת הקפה “אלה קפה בעמק” הסתיימו לקראת חג הסוכות של שנת 2023, והעגלה הייתה אמורה להיפתח ביום שלמחרת, ב-8.10.2023. אירועי השבת השחורה, יום שמחת תורה, ב-7.10 עצרו הכל. שבועיים בתוך ימי ההכנות הצבאיות, פנו חברי קיבוץ בית גוברין לעדי וליוסף וביקשו מהם לפתוח את עגלת הקפה, על אף הכל, על מנת שתשרת גדוד של חיילי מילואים שמקום הכינוס שלהם היה בתוך שטח הקיבוץ.
כך, באמצע המלחמה, נפתחה העגלה.

בימים הראשונים העגלה אכן נתנה שירות בעיקר לחיילים ולבני משפחותיהם שבאו לבקרם, אך במהרה תפס המקום תאוצה, וציבור רחב מכל רחבי הארץ, מגיע ליהנות מהאווירה בה ומהאוכל הייחודי שלה.
העגלה ממוקמת בתוך מטע עצי זית, באווירת הטבע הכפרי. סביב העגלה יש פינות ישיבה רבות ומרווחות – כיסאות ושולחנות, כורסאות טבע, צמיגי ישיבה, ומחצלות.

תפריט העגלה עשיר ומגוון – קפה ומאפה, שתייה חמה וקלה, כריכים, סלטים, פיצות, פוקצ’ות, קישים וקינוחים. כל התפריט עם אפשרויות ללא גלוטן בהקפדה יתרה ובהפרדה מוחלטת. זאת משום שעדי, בעלת העגלה, היא צליאקית (רגישה לגלוטן), בת לאבא צילאקי ואמא ל-2 ילדים צליאקים. להכין מאפים ללא גלוטן ולהקפיד על הפרדה מוחלטת בהכנת מזון ללא גלוטן זו רק אחת מההתמחויות שלה.

סיפור שמה של העגלה, מפיה של עדי, בעלת העגלה:
לפני קצת יותר מ-5.5 שנים, בהיותי בהריון, ניהלנו אני ויוסף, בעלי, את שיחת השמות הקבועה, איך נקרא לתינוקת. יום שישי בערב 20.4.18 יוסף אמר לי “בואי נקרא לה אלה”. זאת הייתה הפעם הראשונה שהתלהבתי משם שהוא הציע 🙂 וזאת הייתה סוג של הסכמה. אחרי פחות משבוע, ביום חמישי 26.4.18, התרחש אסון השיטפון בנחל צפית, אסון שבו נהרגו 10 בני נוער וביניהם בת דודתי – אלה אור ז”ל.  אסון שגרם לנו לטלטלה גדולה.
אחרי 3.5 חודשים נולדה בתנו האמצעית. לא יכולתי לקרוא לה אלה – זה היה טרי מדי וכואב מדי מבחינתי, ומאז אלה מלווה אותנו לאורך השנים.
בחודשים האחרונים, כשעבדנו על פתיחת עגלת הקפה, חיפשנו משמעות וחיבור, ואז יוסף אמר לי שוב, בדיוק כמו אז – “אלה”. וכאילו הכל התרכז לאותה נקודה.
אלה הייתה מוקפת תמיד בחברות, אהבה לטייל ולנשום את ארץ ישראל ותמיד עם חיוך גדול על הפנים. זאת בדיוק מהות עגלת הקפה שלנו – לאפשר לאנשים ישיבה בטבע, בעמק יפיפיה, עם אנשים שאוהבים ולהעלות חיוך על פניהם – במיוחד בימים אלו. “הזמן קצר והאהבה מרובה” היה הסטטוס בוואטסאפ של אלה בלכתה.
לשם אנחנו שואפים – לנצל את הזמן באהבה ובעשיית הטוב לאחר. האור של אלה מלווה אותנו בחיינו וגם בעגלת הקפה “אלה קפה בעמק”.

״אלה קפה בעמק” בקיבוץ בית גוברין:
שעות פתיחה בחורף:
ימי שני-חמישי 10:00-16:00
שישי-שבת 08:00-14:00
מה כותבים בוויז – אלה קפה בעמק (קיבוץ בית גוברין)
טלפון – 055-5685625
העגלה כשרה אך ללא תעודת כשרות.

אלה קפה בעמק - עגלת הקפה בקיבוץ בית ג'וברין
עגלת הקפה – אלה קפה בעמק
סדוויץ בעגלת הקפה – אלה קפה בעמק
סלט בעגלת הקפה – אלה קפה בעמק
אלה קפה בעמק - עגלת הקפה בקיבוץ בית ג'וברין
עגלת הקפה – אלה קפה בעמק

גבעת התנ”ך פריחת חצבים: קסם של פריחה ונוף מרהיב

אוקטובר 15, 2026 החצבים בגבעת התנ״ך מול נוף הר ציון - צילום יוסף (ג׳וחא) אנגל

חשוב לדעת

  • נקודת מוצא וסיום:
    חניון מלון הר ציון בירושלים
  • אופי ההליכה:
    עלייה מתונה בשביל צר ומסודר, החשוף לשמש. חזרה באותה דרך
  • תשלום ושעות פתיחה:
    ללא תשלום וללא הגבלת שעות
  • עומס:
    לא עמוס בדרך כלל
  • ציוד מיוחד:
    מגדיר צמחים
  • עוצמת פריחה:
    מרשימה, מקובצת בשטח קטן
  • מפת סימון שבילים:
    מספר 9 – מבואות ירושלים

מפת המסלול

מפת המסלול
חצבי גבעת התנ״ך מול נוף הר ציון
חצבי גבעת התנ״ך מול נוף הר ציון

מידע ממוקד ומדויק

מידע ממוקד ומדויק
  • עוצמת פריחה: מרשימה, מקובצת בשטח קטן
  • מתי פורח: סוף הקיץ ותחילת הסתיו, בחצי השני של חודש אוגוסט ובתחילת חודש ספטמבר
  • מקום ישיבה: יש, על סלעים שפזורים בשטח
  • צל: אין, השטח חשוף לשמש
הולכים בין החצבים בגבעת התנ״ך מול נוף הר ציון
פריחת חצבים בגבעת התנ”ך, ברקע כנסיית הדורמציון בהר ציון. צילום: יוסף (ג׳וחא) אנגל

מעניין לדעת

מעניין לדעת

דברים שלא ידעתם על חצבים

כולנו מבחינים בכך שפרחי החצב פורחים על גבי עמוד תפרחת גבוה. לא תמיד אנו שמים לב, כי הפריחה מתחילה בחלק התחתון של העמוד, ו”עולה” כלפי מעלה. בכל יום פורחת קבוצה של כ-30 ניצנים, והקבוצה שפרחה ביום הקודם – קמלה. כך שאף פעם לא נזכה לראות חצב שפורח במלוא תפארתו – תמיד הפריחה תהיה חלקית, של קבוצת פרחים אחרים על גבי עמוד התפרחת.

דבר מעניין נוסף, הוא שלחצב אין שורשים. הוא ניזון מבצל גדול מאוד, שנמצא בבטן האדמה. בבצל נאגר מזון שהצמח מייצר, המשמש אותו בעת צמיחת העלים הירוקים ועמוד התפרחת. מאגר המזון שבבצל כל-כך משמעותי, עד שגם כאשר מוציאים את הבצל מן הקרקע – החצב יכול להמשיך לצמוח במשך תקופה ארוכה מאוד, לעיתים אפילו מספר שנים. בני האדם הבינו את כוחו של החצב, ולכן כבר בעת העתיקה היו שותלים בצלי חצבים כדי לתחום את גבולות השדות שלהם. “מהו חצב? שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ”.

חצבי גבעת התנ״ך מול נוף הכנסייה הסקוטית שבראש הגבעה
חצבי גבעת התנ״ך מול נוף הכנסייה הסקוטית שבראש הגבעה
חצבי גבעת התנ״ך מול נוף הכנסייה הסקוטית שבראש הגבעה
חצבי גבעת התנ״ך מול נוף הכנסייה הסקוטית שבראש הגבעה
חצבי גבעת התנ״ך מול נוף הכנסייה הסקוטית שבראש הגבעה
חצבי גבעת התנ״ך מול נוף הכנסייה הסקוטית שבראש הגבעה

איך מגיעים?

ברכב

נוסעים ברחוב דרך חברון בירושלים לכיוון צפון, ומגיעים לפינת הרחובות דרך חברון, יוסף נבון ודוד רמז, צמוד למלון ‘דן בוטיק’ |1|. בצומת המרומזרת ממשיכים ישר וצפונה, בכביש היורד לכיוון סינמטק ירושלים, גיא בן־הינום ובריכת הסולטאן. יורדים כ־ 150 מטר, ומול מלון הר ציון פונים שמאלה |2| למגרש חנייה מסודר. את המכונית מחנים במגרש החנייה |3|, למרגלות גבעת התנ”ך.

חצבים בפריחה צפופה בגבעת התנ"ך. צילום: יוסף (ג׳וחא) אנגל
חצבים בפריחה צפופה בגבעת התנ”ך. צילום: יוסף (ג׳וחא) אנגל
פריחת חצבים בגבעת התנ״ך מול נוף הר ציון
פריחת חצבים בגבעת התנ״ך מול נוף הר ציון
בין החצבים בגבעת התנ״ך

מסלול ההליכה

ברגל

ממקום החנייה נפנה אל גרם מדרגות שעולה אל הגבעה, צמוד לשלט בו כתוב הסבר מפורט על גבעת התנ”ך. נעלה במדרגות, ובמהרה נגיע אל שיפולי הגבעה. החצבים פורחים מימין לנו, ומטפסים עד ראש הגבעה. נסתובב באופן חופשי בשבילים הצרים של הגבעה, ונהנה ממראה החצבים אל מול הנוף. מתחתינו נראה את מלון הר ציון ושכונת סילואן, מולנו ניצבות חומות העיר העתיקה, ובראש הר ציון מתנשאת כנסיית דורמציון. מצפון לנו בולטת הכנסייה הסקוטית, ומראה החצבים על רקע הכנסיות מרשים במיוחד. נעלה לראש הגבעה |4|, נטייל בין החצבים ונשקיף גם על מערבה של ירושלים. לאחר סיבוב קצר בראש הגבעה, נרד חזרה אל המכונית הממתינה לנו במגרש החנייה.

לצפייה בסרטון המציג את הפריחה על הגבעה
החצבים בגבעת התנ״ך על רקע מבני הכנסייה הסקוטית. צילום: יוסף (ג׳וחא) אנגל
החצבים בגבעת התנ״ך על רקע מבני הכנסייה הסקוטית. צילום: יוסף (ג׳וחא) אנגל
פריחת חצבים בגבעת התנ"ך, מסך של חצבים מסתיר אותנו
פריחת חצבים בגבעת התנ”ך, מסך של חצבים מסתיר אותנו
פריחת חצבים בגבעת התנ"ך, חצב בולט על רקע הכנסייה הסקוטית
פריחת חצבים בגבעת התנ”ך, חצב בולט על רקע הכנסייה הסקוטית
פריחת חצבים בגבעת התנ"ך, בין שורות החצבים
פריחת חצבים בגבעת התנ”ך, בין שורות החצבים

פריחת חצבים בשיפולי רמת רחל

אוקטובר 15, 2026 חצבים במורדות רמת רחל. צילום: יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא)

חשוב לדעת

  • נקודת מוצא וסיום:
    תחנת דלק דור אלון, ברחוב דרך חברון בירושלים
  • אופי ההליכה:
    ירידה מתונה בשביל רחב וחשוף לשמש. חזרה באותה דרך
  • תשלום ושעות פתיחה:
    ללא תשלום וללא הגבלת שעות
  • עומס:
    לא עמוס בדרך כלל
  • ציוד מיוחד:
    מגדיר צמחים
  • עוצמת פריחה:
    בינונית, מקובצת בשטח קטן
  • מפת סימון שבילים:
    מספר 9 – מבואות ירושלים

מפת המסלול

מידע ממוקד ומדויק

מידע ממוקד ומדויק
  • עוצמת פריחה: בינונית, מקובצת בשטח קטן
  • מתי פורח: סוף הקיץ ותחילת הסתיו, בחצי השני של חודש אוגוסט ובתחילת חודש ספטמבר
  • מקום ישיבה: יש, על סלעים שפזורים בשטח
  • צל: אין, השטח חשוף לשמש
חצב צעיר בחילת פריחתו במורדות רמת רחל

איך מגיעים?

מה לכתוב ב-GPS

שדרות שמואל מאיר, ירושלים

ברכב

קיבוץ רמת רחל, ששטח תחנת הדלק שייך לו, סגר במחסום את המעבר לשביל ולכן הנחיות ההגעה שונות מהכתוב בספרים: מגיעים ליציאה המזרחית משכונת גילה בירושלים, בפינת הרחובות רוזמרין ודרך חברון. פונים שמאלה לדרך חברון ונוסעים בה לכיוון צפון. לאחר מעט פחות מקילומטר מגיעים לצומת, בה ישנה פנייה ימינה לשכונת הר חומה ולכיוון ההרודיון |1|. פונים ימינה ויורדים בכביש לכיוון שכונת הר חומה. בקצה הירידה מגיעים לצומת רמזורים, עושים בה סיבוב פרסה וחוזרים בעלייה לכיוון הצומת בדרך חברון. במרחק של כקילומטר, מעט יותר ממחצית מהעלייה, קיימת פנייה ימינה לפתח בגדר ולשבילים רחבים שמובילים למדרון. פונים ימינה ונכנסים לרחבה קטנה בכניסה לשבילים הרחבים. את המכונית מחנים ברחבת העפר הקטנה.

חצבים רמת רחל
שדה של חצבים במורד השטח מעל הכביש לשכונת הר חומה. צילום: אופיר טל
החצבים פורחים במדרון במקביל לכביש היורד אל שכונת הר חומה

מסלול ההליכה

ברגל

במקום החנייה יש מזלג שבילים. שביל רחב פונה שמאלה ומוביל מערבה במקביל לכביש. אנו נמשיך ישר ונעלה בשביל רחב  כ-50 מטר עד למזלג שבילים נוסף. שביל אחד פונה ימינה ומזרחה ושני שבילים פונים שמאלה. אפשר לפנות שמאלה בשביל העליון, ללכת בו ואז ליהנות מפריחת החצבים במדרון שמשמאל לשביל בו אנו הולכים. מומלץ לפנות שמאלה בשביל התחתון מבין השניים, ללכת בו כ-200-300 מטר וליהנות מהפריחה של מאות החצבים משני צידי השביל. נסתובב כשפנינו מזרחה ונהנה מהחצבים הרבים שפורחים אל מול נוף השכונה שבמדרון ומדבר יהודה וההרודיון ברקע.

ברכב שטח

המטיילים ברכב שטח יכולים להמשיך בנסיעה בשבילים הרחבים לצד הפריחה.

חצבים בימי שיא הפריחה במורד השטח. צילום: יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא)
חצבים בימי שיא הפריחה במורד השטח. צילום: יוסף אבי יאיר אנגל (ג’וחא)
חצבים בימי שיא הפריחה במורד השטח. צילום: יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא)
חצבים בימי שיא הפריחה במורד השטח. צילום: יוסף אבי יאיר אנגל (ג’וחא)
חצבים בימי שיא הפריחה במורד השטח. צילום: יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא)
חצבים בימי שיא הפריחה במורד השטח. צילום: יוסף אבי יאיר אנגל (ג’וחא)

מעניין לדעת

מעניין לדעת

דברים שלא ידעתם על חצבים

כולנו מבחינים בכך שפרחי החצב פורחים על גבי עמוד תפרחת גבוה. לא תמיד אנו שמים לב, כי הפריחה מתחילה בחלק התחתון של העמוד, ו”עולה” כלפי מעלה. בכל יום פורחת קבוצה של כ-30 ניצנים, והקבוצה שפרחה ביום הקודם – קמלה. כך שאף פעם לא נזכה לראות חצב שפורח במלוא תפארתו – תמיד הפריחה תהיה חלקית, של קבוצת פרחים אחרים על גבי עמוד התפרחת.

דבר מעניין נוסף, הוא שלחצב אין שורשים. הוא ניזון מבצל גדול מאוד, שנמצא בבטן האדמה. בבצל נאגר מזון שהצמח מייצר, המשמש אותו בעת צמיחת העלים הירוקים ועמוד התפרחת. מאגר המזון שבבצל כל-כך משמעותי, עד שגם כאשר מוציאים את הבצל מן הקרקע – החצב יכול להמשיך לצמוח במשך תקופה ארוכה מאוד, לעיתים אפילו מספר שנים. בני האדם הבינו את כוחו של החצב, ולכן כבר בעת העתיקה היו שותלים בצלי חצבים כדי לתחום את גבולות השדות שלהם. “מהו חצב? שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ”.

חצבים בימי שיא הפריחה במעלה השטח. צילום: יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא)
חצבים בימי שיא הפריחה במעלה השטח. צילום: יוסף אבי יאיר אנגל (ג’וחא)

פריחת חצבים בשמורת חולות כרמיה, סמוך ליד מרדכי

אוקטובר 15, 2026 חצבים בחולות כרמיה - ארנון זמורה מאחורי החצבים

חשוב לדעת

  • נקודת מוצא וסיום:
    לצד שביל עפר, צמוד לשמורת חולות כרמיה
  • אופי ההליכה:
    הליכה מישורית בשטח פתוח וחשוף לשמש, על החול הרך. חזרה באותן דרכים
  • תשלום ושעות פתיחה:
    ללא תשלום וללא הגבלת שעות
  • עומס:
    לא עמוס בדרך כלל
  • ציוד מיוחד:
    מגדיר צמחים
  • עוצמת פריחה:
    מרשימה במיוחד, מפוזרת על פני שטח רחב, בשני מקבצים עיקריים
  • מפת סימון שבילים:
    מספר 13 – מישור חוף הנגב (הנגב המערבי)

מפת המסלול

פריחת חצבים בחולות כרמיה
ים של חצבים בשמורת חולות כרמיה. צילום: משפחת זמורה
מקבץ חצבים בחולות כרמיה
מקבץ חצבים בשמורת חולות כרמיה. צילום: משפחת זמורה
ארנון זמורה בין החצבים בחולות כרמיה
ארנון זמורה בין מקבצי החצבים בשמורת חולות כרמיה. צילום: משפחת זמורה

מידע ממוקד ומדויק

מידע ממוקד ומדויק
  • עוצמת פריחה: מרשימה במיוחד, מפוזרת על פני שטח רחב, בשני מקבצים עיקריים
  • מתי פורח: סוף הקיץ ותחילת הסתיו, בחודשים אוגוסט וספטמבר
  • מקום ישיבה: מעט, על מחשופי חול תחת עצי אשל
  • צל:
החצבים בשמורת כרמיה. צילום: מיכל ויליאן

יתרונותיו של החצב

יתרונותיו של החצב

פרחי החצב ידועים בגובהם הרם, הנישא מעל פני הקרקע. רק מעטים מכירים את תכונות ההישרדות של החצב. החצבים מסוגלים לגדול על קרקע רכה וחשופה, אך גם בין סלעים קשים מאוד. שורשיו של החצב ארוכים וחזקים במיוחד. כאשר הם מוצאים סדק צר בסלע, יש ביכולתם לחדור לתוכו ואף להרחיבו, וכך להגיע אל הקרקע הרכה שמתחתיו.

שורשי החצב מגיעים לעומק של 4-3 מטרים, ולכן קשה מאוד לעקור אותם. דבר נוסף שמגן על פרחי החצב מפני בעלי חיים ומכרסמים, הוא הרעל שמצוי בעלים ובבצלים שלהם. התלמוד הבבלי מספר על שימוש מיוחד שנעשה בחצב: “מאי חצובא? שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ” (תלמוד בבלי, בבא בתרא נו’, א’). יהושע בן נון, שהכניס את בני ישראל לארץ, היה צריך לחלק את הנחלות בין השבטים השונים. כדי לסמן את הגבול בין נחלה אחת לחברתה, השתמש יהושע בחצבים. יהושע הכיר את שורשיו העמוקים של החצב, ואת הרעל שמכילים עליו ובצליו. הוא הבין שאת החצבים קשה מאוד לעקור, ושגם בעלי חיים אינם יכולים לאכול את בצליהם ולהרוג אותם. לכן הם מתאימים לסימון גבולות בין נחלות השבטים. כך, בכל שנה, עם בוא הסתיו, כאשר גדלו החצבים, הם העידו באופן שאין עליו עוררין, על גבולות הנחלות.

ים של חצבים בשמורת כרמיה. צילום: משפחת זמורה
ים של חצבים בשמורת כרמיה. צילום: משפחת זמורה

מסלול ההליכה

ברכב

מגיעים לצומת יד מרדכי על כביש מספר 4, פונים בה לכיוון דרום ומיד פונים ימינה לקיבוץ יד מרדכי |1|. נכנסים לקיבוץ, ובמעגל התנועה הראשון פונים ימינה |2|. נוסעים כ־90 מטר, ובפנייה הראשונה פונים שוב ימינה |3|. נוסעים בכביש המתעקל שמאלה, ואחרי כ־600 מטר מגיעים לשער האחורי של הקיבוץ |4|. פונים ימינה ויוצאים דרך השער, נוסעים על פי השילוט לבית העלמין, ואחרי כ־300 מטר, מגיעים לרחבת החנייה שבחזיתו |5|.

מסלול קצר: לפני שנמשיך בנסיעה, מומלץ להחנות את המכונית במגרש החנייה של בית העלמין, ולצאת למסלול קצרצר שיארך מספר דקות. נפנה שמאלה ודרומה לעבר השדות שמעבר לעצי האיקליפטוס הגבוהים, נלך כ־50 מטר צמוד לקצה השדה, ונעלה על גבעה |6|. בין השיחים היבשים, נראה עשרות חצבים פורחים. מהגבעה נשקיף דרומה על השדות שמסביב ועל הנוף הפתוח. ממערב נזהה קבוצת עצי אשל, אליה מועדות פנינו. נחזור אל המכונית ונמשיך בנסיעה.

המשך ברכב: במזלג השבילים שבפתח הרחבה, פונים שמאלה, וממשיכים בנסיעה מערבה בשביל חולי. אחרי כ־700 מטר מגיעים לכביש שחוצה את השביל |7|. פונים שמאלה ומיד ימינה לשביל לבן כבוש, לצד שלט בו כתוב שהגענו לשמורת חולות כרמיה. ממשיכים כ־200 מטר, ומחנים את המכונית בצד הדרך, ליד בולי עץ החוסמים את המעבר |8|.

חצב וברקע ארובות הכוח באשקלון
חצבים בשמורת כרמיה
חצב בודד בין השיחים

מסלול ההליכה

ברגל

ממקום החנייה נפנה ימינה, וניכנס בין עצי האשל אל שטח השמורה. העצים תוחמים שטח של כ־2 קילומטר, בו פורחים החצבים. נוכל ללכת אופן חופשי, ללא שביל מסודר, על החול הרך ובין השיחים הנמוכים, שצומחים כמרבד ירוק בכל שטח השמורה. בין השיחים פורחים אלפי חצבים |9|. הם ניצבים גבוהים ובולטים מעל השיחים, מתנועעים ברוח הנושבת ויוצרים מראה מרהיב. לאחר שנשוטט בשטח ונרווה מפריחת החצבים, נחזור אל המכונית ונסיים את המסלול.

קבוצת חצבים בשמורת כרמיה
קבוצת חצבים בשמורת כרמיה
קבוצת חצבים בשמורת כרמיה
החצבים מפוזרים בשטח

ארנון זמורה, יד מרדכי ושמורת כרמיה

ארנון זמורה, יד מרדכי ושמורת כרמיה

כאשר מטיילים בין החצבים בשמורת כרמיה, כמעט בלתי אפשרי לדמיין את שהתרחש באזור זה בבוקר ה-7.10.23. עמודי החצבים המרשימים משכו גם את ארנון זמורה, לוחם הימ”מ שנפל ב’מבצע ארנון’ בחודש יוני 2024, ואת משפחתו, לטייל כאן בשיא עונת הפריחה של החצבים. היה זה ב-4.10.23, ממש שלושה ימים לפני השבת השחורה. אי אפשר היה לשער, שימים ספורים אחרי אותו טיול פסטורלי, ימצא את עצמו ארנון ז”ל ממש באותו אזור, אך הפעם כמפקד ב”צוות טקילה” הבודד שהוקפץ לעוטף עזה בלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר, בו היו מלבד ארנון עוד 6 לוחמי ימ”מ.

לפנות בוקר יצאו ארנון והצוות שלו, ונסעו בשני רכבים לכיוון דרום, בדרכם לקיבוץ ניר-עם. בהגיעם לצומת יד מרדכי, לא האמין ארנון למראה עיניו, כפי שתיאר בסיור שערך עם אביו ראובן ואחיו יונתן כמה חודשים לאחר מכן: “אני מסתכל ימינה, רואה את הש.ג, וכל חמישה מטר אופנוע [של מחבל]”. בתוך זמן קצר מצאו את עצמם ארנון והצוות המצומצם שאיתו, נלחמים בעשרות מחבלים במשך יותר משעה, סביב קיבוץ יד מרדכי. בלחימתם “משכו” ארנון ולוחמיו את המחבלים שהתכוונו לפלוש לקיבוץ יד מרדכי, הסיטו אותם מהתכנית שלהם, וחיסלו את כולם, עד האחרון שבהם.

בכך ניצל הקיבוץ הוותיק, בו לא נהרג איש ולא נחטף אף חבר באותה שבת שחורה, וזאת בעיקר בזכות הלחימה ההירואית והמקצועית של ארנון וצוות טקילה. היטיב לתאר את הדברים אחד מחברי כיתת הכוננות של יד מרדכי: “אם לא היה ארנון בבוקר… יד מרדכי לא הייתה נראית כמו שהיא נראית עכשיו… זה מרדכי אנילביץ’ של שנת 2023”.

זאת ועוד, על גופות המחבלים שחיסלו, נמצאו מפות של בסיס תל נוף ושל צמתים מרכזיים באשקלון וסביבתה, כך שניתן להסיק שבאותו קרב, מנעו ארנון והצוות שלו את התקדמות המחבלים צפונה, והצילו חיים רבים.

ארנון זמורה בין החצבים בחולות כרמיה
ארנון זמורה בין מקבצי החצבים בשמורה. צילום: משפחת זמורה

פריחת חצבים בבית הקברות העתיק סמבוסקי

אוקטובר 15, 2026 פריחת חצבים בית קברות סמבוסקי

חשוב לדעת

  • נקודת מוצא וסיום:
    שביל עפר בכניסה לבית הקברות סמבוסקי, סמוך לגשר התלוי מעל גיא בן-הינום
  • אופי ההליכה:
    עלייה מתונה בשביל צר וחשוף לשמש, ולאחר מכן ירידה קצרה והליכה בשביל מישורי. אפשר גם להסתפק בהליכה בשביל המישורי ולהתרשם מהפריחה מלמטה
  • תשלום ושעות פתיחה:
    ללא תשלום וללא הגבלת שעות
  • עומס:
    לא עמוס בדרך כלל
  • ציוד מיוחד:
    מגדיר צמחים
  • מפת סימון שבילים:
    מספר 9 – מבואות ירושלים

מידת ההנגשה של המסלול

מידת ההנגשה של המסלול

ההגעה לבית הקברות אפשרית בכיסאות גלגלים, כך שאפשר להתרשם מהחצבים מהמפלס התחתון (בין נקודות |5| ל|7| במפה). העלייה בשביל הצר בין החצבים אינה מונגשת.

מפת המסלול

מידע ממוקד ומדויק

מידע ממוקד ומדויק
  • עוצמת פריחה: מרשימה, מפוזרת על פני המדרון של בית הקברות
  • מתי פורח: סוף הקיץ וראשית הסתיו, במהלך חודש ספטמבר
  • מקום ישיבה: אין מקום מסודר
  • צל: אין, השטח חשוף לשמש
חצב יפהפה פורח בשיפולי בית הקברות סמבוסקי
שלל חצבים פורחים בבית הקברות, ברקע הגבעה של שכונת אבו תור
חצבים פורחים בין סלעים לבנים, המשמשים כמצבות נטולות שם

איך מגיעים?

מה לכתוב ב-GPS

בית הקברות סמבוסקי

ברכב

נוסעים ברחוב דרך חברון בירושלים לכיוון צפון, חולפים על פני הסינמטק ויורדים עם הכביש לתוך גיא בן-הינום. עוברים ליד בריכת הסולטאן, ברמזור שבתוך ערוץ הנחל פונים ימינה |1| על פי השילוט למרכז המוסיקה, ומיד מגיעים למזלג דרכים |2|. הכביש השמאלי עולה להר ציון, ואנו בוחרים בכביש הימני שיורד במתינות לתוך גיא בן-הינום. אחרי כ-150 מטר עוברים ליד הכניסה למרכז מוסיקה עירוני, ובתוך כ-150 מטר נוספים מגיעים למזלג דרכים |3|. פונים שמאלה לכביש צר, שהופך מיד לשביל עפר. עולים מעט, עוברים מתחת לגשר התלוי |4| ומתחילים לראות חצבים פורחים על המדרון שמשמאל. אחרי קצת יותר מ-300 מטר מגיעים לשער הכניסה לבית הקברות |5| ומחנים את המכונית בצד השביל.

הכניסה לבית הקברות סמבוסקי, אליו מועדות פנינו

מסלול ההליכה

ברגל

ממקום החנייה נכנסים אל בית הקברות, ומיד רואים את “יער” החצבים שפורחים על המדרון שמשמאל. שביל צר מטפס בין החצבים לבין מצבות האבן שמונחות על הקרקע. אלה מצבות נטולות שם, שמטרתן לציין את מקומותיהם של הקברים, זה לצד זה, על מדרון הגבעה. נעלה בשביל הצר, ונתרשם מהחצבים הרבים, ומהשילוב היפהפה בינם לבין הנוף של מזרח ירושלים. מדרום נראית הגבעה של שכונת אבו תור, ורחוק יותר – רכב ארמון הנציב. מימין (ממערב) נראה את הגשר התלוי שעובר מעל גיא בן-הינום, ומשמאל (ממזרח) נראה את רכס הר הזיתים. ניתן לעלות בשביל הצר ככל שתחפצו, ולאחר מכן אפשר לחזור באותה הדרך, או לפנות ימינה |6| במורד, בין הקברים, ולקבל זוויות נוספות ומרשימות על הפריחה הייחודית. כאשר מגיעים לשביל הרחב שעובר למרגלות בית הקברות |7| פונים בו ימינה, וחוזרים כדקה עד הכניסה לבית הקברות |5| שם ממתינה לנו המכונית.

מבט מזרחה אל הר הזיתים, מתוך “יער” החצבים | צילום: אופיר טל
צמד חצבים יפהפיים | צילום: אופיר טל
חצבים פורחים על המדרון

מעניין לדעת

מעניין לדעת

סיפורו של בית הקברות סמבוסקי

בית העלמין סמבוסקי הוא בית קברות קטן, הממוקם מול אחיו הגדול ממנו – בית הקברות הענק של הר הזיתים. מדוע היה צריך להקים בית קברות נוסף, קטן ומבודד, כאשר אפשר היה לקבור בהר הזיתים? התשובה לשאלה זו נעוצה בהבנה, כי כאן נקברו במשך מאות שנים עניי ירושלים, שידם לא הייתה משגת לקניית חלקת קבר בהר הזיתים.

בנוסף, בשנים בהן מסעות הלוויה להר הזיתים נתקלו בגילויי אלימות ובדרישות כופר למעבר בכפר סילוואן, העדיפו לקבור את העניים בסמוך לרובע היהודי ולשער ציון. העדויות הראשונות לקיומו של בית העלמין הקטן הן כבר מהמאה ה-17, אך מכיוון שעל מרבית המצבות של הנקברים לא צוינו תאריכים, קשה לדעת מתי בדיוק החלו לקבור כאן. חלק ממשפחות הנקברים, אשר לא יכלו להרשות לעצמן לרכוש מצבה מסודרת עבור יקיריהן, הניחו במקום מצבה רק אבן שדה פשוטה. העניים ביותר נהגו לשתול חצבים במקום מצבות, ולכן מדי שנה בסתיו, עם פריחת החצבים, נגלות לפתע מצבותיהם של מאות אנשים. בין השאר כתב על המקום גד פרומקין: “הקברים ערוכים בלא סדר ובלא שיטה, בלא שבילים ומשעולים ואין אתה מגיע אליהם אלא מתוך פסיעות גסות וקפיצות מקבר לקבר וממצבה למצבה”. בחלוף השנים, היה מיקומו המבודד של בית הקברות לרועץ. הוא הוזנח ולא טופח, ולאחר מאורעות תרפ”ט (1929) חווה גם השחתה קשה. מצבות רבות נהרסו, ותושבי האזור השתמשו באבני המצבות לבניית גדרות ובתים. גם אחרי מלחמת העצמאות, בתקופת השלטון הירדני, נמשכה השחתת בית הקברות, ומצבות רבות שימשו את הצבא הירדני לאבני בניין. תושבי האזור המשיכו להשתמש בשטח כקיצור דרך לבתיהם, תוך רמיסת כבוד המתים הקבורים במקום. לאחר מלחמת ששת הימים הועבר בית העלמין סמבוסקי לאחריות משפטית של האפוטרופוס הכללי. למרבה הצער, בשל שינויים שונים במרחב, מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת החלו פלישות רבות לשטח בית הקברות. בין היתר, תושבי האזור החלו להשתמש בו לחניה, הוקמו בו משחטות רכב ואורוות סוסים, דרכים נפרצו, מבנים בלתי חוקיים הוקמו, וההזנחה נמשכה ביתר שאת. רק החל מהעשור הראשון של שנות האלפיים החלו להינקט פעולות לשיקום בית העלמין, אך ההזנחה במקום ניכרת, ורחוקה מלהסתיים.

ועוד ועוד חצבים פורחים בין אבני בית הקברות | צילום: אופיר טל

תל חפר: פריחת חצבים בתל חפר

אוקטובר 15, 2026 תל חפר - פריחת חצבים

חשוב לדעת

  • נקודת מוצא וסיום:
    חניון מסודר, סמוך לבית העלמין האזורי בעמק חפר
  • אופי ההליכה:
    עלייה בשביל רחב וחשוף לשמש, והליכה בשטח פתוח בראש התל. חזרה בירידה באותה דרך
  • תשלום ושעות פתיחה:
    ללא תשלום וללא הגבלת שעות
  • עומס:
    עמוס מעט בשבתות ובחגים
  • ציוד מיוחד:
    מגדיר צמחים
  • עוצמת פריחה:
    בינונית, מפוזרת בשטח הגבעה
  • מפת סימון שבילים:
    מספר 7 – השרון ומערב השומרון

מפת המסלול

מידע ממוקד ומדויק

מידע ממוקד ומדויק
  • עוצמת פריחה: בינונית, מפוזרת בשטח הגבעה
  • מתי פורח: סוף הקיץ ותחילת הסתיו, בחצי השני של חודש אוגוסט ובתחילת חודש ספטמבר
  • מקום ישיבה: אין, השטח מלא צמחייה יבשה
  • צל: אין, השטח חשוף לשמש
החצבים בעלייה לגבעה
החצבים בעלייה לגבעה
חצבים בשיפולי הגבעה משקיפים על הכביש הסואן והשדות המוריקים

איך מגיעים?

ברכב

מגיעים לצומת השרון (צומת בית ליד) על כביש מספר 4, ופונים בה צפונה. אחרי כ־3.7 קילומטר מגיעים לצומת העוגן |1|, ופונים שמאלה על פי השילוט לנחל אלכסנדר ולמעברות. נוסעים כ־100 מטר, ופונים ימינה |2| על פי אותו שילוט, סמוך למרכז עסקים קטן ולתחנת הדלק דור אלון. נוסעים צפונה כקילומטר אחד, ומגיעים לחניון פארק איטליה, המשמש מגרש חנייה למטיילים בנחל אלכסנדר |3|. פונים שמאלה לשביל עפר, ומיד פונים ימינה |4|. נוסעים צפונה בשביל משובש מעט המקביל לכביש, ואחרי כ־400 מטר, מגיעים לחניון של בית העלמין האזורי |5|. פונים שמאלה, נוסעים עוד כ־150 מטר, צמוד לגדר בית העלמין שמימין, פונים ימינה, ומחנים את המכונית בקצה מגרש החנייה |6|.

החצבים במורד המזרחי משקיפים על הכביש הסואן והשדות המוריקים
החצבים במורד המזרחי משקיפים על הכביש הסואן והשדות המוריקים
החצבים במורד המזרחי משקיפים על הכביש הסואן והשדות המוריקים

מסלול ההליכה

ברגל

ממקום החנייה נפנה אל שביל רחב, שעובר מחוץ לגדר שמקיפה את בית העלמין. נעלה כ־70 מטר מעט בתלילות, ונזהה בתוך בית העלמין, מעבר לגדר, כמה חצבים פורחים. נלך עוד 3-2 דקות, נגיע לפסגת התל ונגלה פה ושם עמודי חצבים לבנים. כאשר נמשיך ללכת עוד קצת מזרחה, יתגלו לפנינו לפתע שיפוליו המזרחיים של תל חפר |7|. המדרון שלפנינו מלא חצבים, שפורחים בצפיפות ומתנדנדים ברוח הקלה. מתחתינו עובר כביש מספר 4 הסואן, ומעבר לו נפרש נוף שדות עמק חפר. נשוטט בין החצבים ונהנה מהשילוב בין נוף השדות המוריקים והחצבים היפים. לאחר מכן נשוב אל ראש התל, ונחזור באותה דרך בה עלינו, אל המכונית הממתינה לנו למרגלות התל. מי שמעוניין, יוכל להמשיך ולטייל בשבילי נחל אלכסנדר הסמוך, או לערוך פיקניק בפארק איטליה המטופח.

ברכב שטח

המטיילים ברכב שטח ימשיכו לפי תיאור מסלול ההליכה.

באופניים

המטיילים באופניים ימשיכו לפי תיאור מסלול ההליכה.

 
 

מעניין לדעת

מעניין לדעת

יתרונותיו של החצב:

פרחי החצב ידועים בגובהם הרם, הנישא מעל פני הקרקע. רק מעטים מכירים את תכונות ההישרדות של החצב. החצבים מסוגלים לגדול על קרקע רכה וחשופה, אך גם בין סלעים קשים מאוד. שורשיו של החצב ארוכים וחזקים במיוחד. כאשר הם מוצאים סדק צר בסלע, יש ביכולתם לחדור לתוכו ואף להרחיבו, וכך להגיע אל הקרקע הרכה שמתחתיו. שורשי החצב מגיעים לעומק של 4-3 מטרים, ולכן קשה מאוד לעקור אותם.

דבר נוסף שמגן על פרחי החצב מפני בעלי חיים ומכרסמים, הוא הרעל שמצוי בעלים ובבצלים שלהם. התלמוד הבבלי מספר על שימוש מיוחד שנעשה בחצב: “מאי חצובא? שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ” (תלמוד בבלי, בבא בתרא נו’, א’). יהושע בן נון, שהכניס את בני ישראל לארץ, היה צריך לחלק את הנחלות בין השבטים השונים. כדי לסמן את הגבול בין נחלה אחת לחברתה, השתמש יהושע בחצבים. יהושע הכיר את שורשיו העמוקים של החצב, ואת הרעל שמכילים עליו ובצליו. הוא הבין שאת החצבים קשה מאוד לעקור, ושגם בעלי חיים אינם יכולים לאכול את בצליהם ולהרוג אותם. לכן הם מתאימים לסימון גבולות בין נחלות השבטים. כך, בכל שנה, עם בוא הסתיו, כאשר גדלו החצבים, הם העידו באופן שאין עליו עוררין, על גבולות הנחלות.

חבצלות ועוד הפתעות בחוף פלמחים

אוקטובר 15, 2026 חבצלות החוף פלמחים

חשוב לדעת

  • נקודת מוצא וסיום:
    חניון הגן הלאומי חוף פלמחים
  • אופי ההליכה:
    הליכה מישורית וחשופה לשמש לאורך החוף, על חול הים הרך. בהמשך הולכים גם בשביל צר במגמת עלייה מתונה, שמוביל אל התצפית מראש הגבעה
  • תשלום:
    הכניסה בתשלום, בכניסה לגן הלאומי
  • שעות פתיחה:
    בשעון קיץ החוף פתוח בין השעות 05:00-22:00 (כניסה אחרונה בשעה 20:00). בשעון חורף פתוח החוף בין השעות 06:00-20:00 (כניסה אחרונה בשעה 18:00)
  • עומס:
    החוף עשוי להיות עמוס בשבתות, בחגים ובחופשות
  • ציוד מיוחד:
    ציוד לבילוי בחוף הים – ציליה, מחצלת, בגדי ים, מגבות
  • מפת סימון שבילים:
    מספר 10 – מישור החוף הדרומי

מפת המסלול

מידע ממוקד ומדויק

מידע ממוקד ומדויק
  • עוצמת פריחה: מרשימה, מפוזרת על גבעות לאורך החוף
  • מתי פורח: החל משיא הקיץ ובתחילת הסתיו, במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר
  • מקום ישיבה: יש, על חוף הים
  • צל: מעט, תחת סככות בחוף המסודר
פריחה יפהפייה של חבצלות שיוצאות מתוך החול
פריחה יפהפייה של חבצלות על גבעה קטנה מול החוף

איך מגיעים?

מה לכתוב ב-GPS

גן לאומי חוף פלמחים

ברכב

מגיעים למחלף עין הקורא ופונים בו לכביש 4311 לכיוון פלמחים. נוסעים בכביש הצר, עוברים אזור תעשייה מצד ימין, ובהמשך מתחת לכביש 4. חולפים על פני כמה מעגלי תנועה, וממשיכים כל הזמן ישר. בקצה הדרך נכנסים לגן הלאומי חוף פלמחים |1|, נוסעים במגרש החנייה ישר, ומחנים בחנייה הפנויה הקרובה ביותר לחוף הים |2|.

מטיילים מצלמים את פריחת חבצלת החוף בחוף הים
זר חבצלות יפהפה / צילום: אופיר טל
עוד חבצלת מציצה בין המצוקים

קובץ ניווט מתקדם

להורדת קובץ ניווט של המסלול לחץ/י כאן (מומלץ לשימוש לגולשים שמיומנים בשימוש בכלי ניווט בשטח באמצעות אפליקציות ניווט)

** לאחר שהקובץ יירד אל הטלפון הסלולרי שלך, עליך להיכנס ל”הורדות”, ולפתוח את הקובץ באמצעות אפליקציית ניווט (Off Road, עמוד ענן, Israel hiking map ועוד). מסלול ההליכה יוצג על גבי המפה, וכך תוכל/י לנווט בקלות ובנוחות בשטח. יחד עם זאת, אנחנו ממליצים לעשות שימוש גם בתיאור המפורט של מסלול ההליכה. הנה הוא לפניך:

מסלול ההליכה

ברגל

ממקום החנייה הולכים לכיוון חוף הים, עוברים ליד מבנה גדול שמשמש כחנות, ויורדים לכיוון הסככות שעל החוף |3|. לפני הסככות פונים שמאלה, עוברים ליד מקלחות חוף, ומתחילים ללכת על החול לכיוון דרום. מיד רואים משמאלנו גבעות חול קטנות, עליהן פורחות בימות הקיץ וראשית הסתיו חבצלות לרוב |4|. ניגש אל הגבעה הראשונה, ולא נוכל שלא להתפעל מיופיין של החבצלות הלבנות, על רקע הים הכחול. מכאן ממשיכים לכיוון דרום, כאשר הים מצד ימין וגבעות החול משמאל. על הגבעות הראשונות יש פריחה מרובה של חבצלות, וככל שמתקדמים הכמות פוחתת. למרות זאת, מומלץ להמשיך ולהתקדם, משום שגם הפרחים הבודדים שיוצאים מתוך החול בתוך מצוק הכורכר, מרשימים מאוד. כדי למצוא את הפרחים כדאי ללכת בצמוד למצוק שמשמאל, וזאת למרות שההליכה על החול הרך מאתגרת יותר.

מעניין לדעת

מעניין לדעת

חבצלת החוף

בשיר השירים מוזכרת חבצלת השרון: “אני חבצלת השרון, שושנת העמקים”. לא ברור האם חבצלת החוף היא זו שהמשורר התכוון אליה. חבצלת החוף היא אחת ממיני הפרחים ממשפחת הנרקיסיים. זהו פרח גדול ומרשים שפורח בקיץ ובראשית ימות הסתיו בחולות מישור החוף לכל אורכו.

הפריחה בקיץ מעניינת במיוחד לאור העובדה שהקיץ הישראלי הוא חם ויבש ואין בו משקעים. מקור הפריחה הוא הבצל הרב שנתי הגדול של פרחי החבצלת, בצל שאגר מים ומזון במהלך החורף הקודם והוא זה שמאפשר את הפריחה  דווקא בימי הקיץ החמים. זרעי החבצלת מצופים בשכבה של שעם והם מופצים לאורך החוף, לאחר שהפרח יבש, בעזרת משבי הרוח. ידוע ומוכר שהערבים במישור החוף היו מפיקים מהבצל של החבצלת תרופות נגד הצטננות ונזלת, ועוד לפניהם היוונים היו עושים שימוש בבצלי החבצלת להכנת תרופות לטיפול בדרכי הנשימה ולהמרצת פעילות הלב.

חוף הרחצה הצמוד למצוק, אליו מועדות פנינו
חוף הרחצה הצמוד למצוק, אליו מועדות פנינו

רחצה תחת המצוק

אחרי שנתרשם מהפרחים, נוכל להמשיך לבילוי בחוף הים. מי שרוצה למצות את החוף היטב, יוכל להגיע על פי ההנחיות הבאות לעוד שני מוקדים יפים במיוחד – החוף שתחת המצוק, ותצפית מראש המצודה של יבנה-ים. תחילה נתקדם לכיוון דרום, נחלוף על פני שבילים קטנים שעולים שמאלה |5| (בהמשך נחזור ונעלה בהם), ונלך כל הזמן דרומה. אחרי דקות ספורות מגיעים לדרך ללא מוצא ולקצה החוף |6|. מעלינו נישאת גבעה ועליה מצודה עתיקה. תחת המצוק החד של הגבעה, נוצר אזור נהדר שמתאים לרחצה בים. נכנסים למים, נצמדים למצוק שמשמאל, ומתקדמים עד שהמים הופכים עמוקים. השילוב בין המים הצלולים, המצוק הגבוה, הסלעים שמסביב, רחש הגלים שמתנפצים על המצוק וחודרים לכוכים קטנים בתוכו – יוצר חוויה מיוחדת במינה.

מבלים במים הצלולים תחת המצוק
חלקו הדרומי של חוף פלמחים, מרגיש כמו בחו”ל
מים צלולים תחת המצוק

תצפית מגבעת המצודה

אחרי הבילוי בים, אנחנו ממליצים להמשיך ולעלות לתצפית יפה מראש הגבעה. לשם כך חוזרים באותה הדרך בה הלכנו, במקביל לחוף ובצמוד למצוק. בהתחלה יש גדר שלא מאפשרת לעלות אל מצוק הכורכר, ולכן צריך לחכות שהיא תסתיים, ואז לפנות ימינה |5| ולעלות “מדרגה” אל מפלס אחד גבוה יותר. לאחר מכן פונים שוב ימינה, ומתקדמים בשביל צר וברור לכיוון דרום. אחרי דקה מגיעים לצומת שבילים |7|, וממשיכים ישר לכיוון מצודת יבנה-ים. מתקדמים עוד כ-2 דקות, ומגיעים אל הגבעה. את פנינו מקבלים שלטי הסבר על המקום, ואנחנו חולפים על פניהם ומעפילים לראש הגבעה |8|. הנוף שנשקף מכאן מרהיב ביופיו – מדרום נראה חוף בתולי עם מים בצבעי כחול עמוק וטורקיז, ומצפון נשקפת רצועת החוף הארוכה של אזור המרכז. השלטים במקום אוסרים על המשך ההליכה מכאן הלאה, אך במקום ישנם שבילים רבים שיורדים מכאן בין הסלעים, לכיוון הים. מרגש לראות את הגלים מתנפצים על הסלעים שלמרגלות המצודה, ולהבין את עוצמת המבצר שהיה כאן לפני מאות ואלפי שנים. לאחר מכן חוזרים באותה הדרך בה הגענו – חזרה אל החוף, או ישירות בשבילים מקבילים אל מגרש החנייה.

תצפית מראש גבעת יבנה-ים לכיוון דרום
תצפית מראש גבעת יבנה-ים לכיוון צפון
מצודת יבנה-ים והנוף שמצפון
הגלים גועשים בין הסלעים למרגלות המצודה

חוף מעיין צבי : פריחת חבצלות החוף, נר הלילה החופי ולפופית החוף לאורך חוף הכרמל

אוקטובר 15, 2026 חבצלתו החוף במעיין צבי

חשוב לדעת

  • נקודת מוצא וסיום:
    חניון חוף מעיין צבי
  • אופי ההליכה:
    הליכה מישורית וחשופה לשמש, על חול רך ודיונות נמוכות. חזרה באותה דרך
  • תשלום ושעות פתיחה:
    ללא תשלום וללא הגבלת שעות
  • עומס:
    עמוס בשבתות ובחגים
  • ציוד מיוחד:
    מגדיר צמחים
  • עוצמת פריחה:
    מרשימה, מקובצת בשטח קטן, סמוך לחוף הים
  • מפת סימון שבילים:
    מספר 4 – הכרמל

מפת המסלול

מידע ממוקד ומדויק

מידע ממוקד ומדויק
  • עוצמת פריחה: מרשימה, מקובצת בשטח קטן, סמוך לחוף הים
  • מתי פורח: החל משיא הקיץ ובתחילת הסתיו, במהלך חודש אוגוסט ובחצי הראשון של חודש ספטמבר
  • מקום ישיבה: יש, על חוף הים
  • צל: אין, החולות והחוף חשופים לשמש
 

מעניין לדעת

מעניין לדעת

חבצלת החוף

בשיר השירים מוזכרת חבצלת השרון: “אני חבצלת השרון, שושנת העמקים”. לא ברור האם חבצלת החוף היא זו שהמשורר התכוון אליה. חבצלת החוף היא אחת ממיני הפרחים ממשפחת הנרקיסיים. זהו פרח גדול ומרשים שפורח בקיץ ובראשית ימות הסתיו בחולות מישור החוף לכל אורכו.

הפריחה בקיץ מעניינת במיוחד לאור העובדה שהקיץ הישראלי הוא חם ויבש ואין בו משקעים. מקור הפריחה הוא הבצל הרב שנתי הגדול של פרחי החבצלת, בצל שאגר מים ומזון במהלך החורף הקודם והוא זה שמאפשר את הפריחה  דווקא בימי הקיץ החמים. זרעי החבצלת מצופים בשכבה של שעם והם מופצים לאורך החוף, לאחר שהפרח יבש, בעזרת משבי הרוח. ידוע ומוכר שהערבים במישור החוף היו מפיקים מהבצל של החבצלת תרופות נגד הצטננות ונזלת, ועוד לפניהם היוונים היו עושים שימוש בבצלי החבצלת להכנת תרופות לטיפול בדרכי הנשימה ולהמרצת פעילות הלב.

איך מגיעים?

מה לכתוב ב-GPS

חוף מעיין צבי

ברכב

מגיעים לצומת פורידיס על כביש מספר 4, ופונים בה דרומה. נוסעים כ־2.1 קילומטר לכיוון דרום, ופונים ימינה על פי השילוט לפארק הדיג מעיין צבי. הכביש הצר מתעקל שמאלה ומיד ימינה, ובהמשך מתפתל והופך משובש. נוסעים מערבה בכביש הצר לכיוון חוף הים, ומקפידים לעקוב אחרי השילוט לפארק הדיג מעיין צבי. אחרי כקילומטר עוברים מעל גשר מסילת רכבת, ממשיכים בשביל/כביש משובש ואחרי כ־700 מטר נוספים עוברים בגשר מעל כביש מספר 2 |1|, ממשיכים בכביש שמתפתל בחדות שמאלה וימינה, ומגיעים לצומת T המסומנת במפה ספרה |2|. פונים ימינה בכביש סלול, נוסעים עוד כ־80 מטר ומגיעים למזלג שבילים |3|. בוחרים בשביל השמאלי, ממשיכים כ־600 מטר לכיוון מערב, עד שמגיעים לחניון הצמוד לחוף הים |4|. פונים שמאלה ליד מכולת אשפה, נוסעים כ־100 מטר נוספים לאורך סוללת חול, ומחנים את המכונית בנקודה בה השביל פונה שמאלה |5|.

 
 

מסלול ההליכה

ברגל

ממקום החנייה נפנה מערבה לכיוון חוף הים. נלך מעט לצד שפך ערוץ נחל קטן ונפנה שמאלה לכיוון דרום. נמשיך ללכת על החול הרך במקביל לקו החוף, עם נטייה קלה לעבר הים. אחרי 4-3 דקות הליכה, נראה על דיונות החול מאות חבצלות חוף מרשימות |6|. החבצלות התמירות פורחות בצבע לבן צחור, ובולטות מאוד בשטח. בין החבצלות עולים גם פרחיו הצהובים של נר הלילה החופי, ואליהן מצטרף פרח לבן מפתיע נוסף, שנקרא לפופית החוף. השבילים והדיונות מלוכלכים בפסולת רבה, אך הפרחים היפהפיים מצליחים לחפות על כך בעוצמת פריחתם. נשוטט בין הדיונות והפרחים, ולאחר מכן נחזור באותה דרך, אל המכונית הממתינה לנו לצד השביל.

 

מעגן מיכאל: פריחת חבצלות בחוף בתולי במעגן מיכאל

אוקטובר 15, 2026 חבצלות החוף במעגן מיכאל

חשוב לדעת

  • נקודת מוצא וסיום:
    קצה שביל עפר, בין בריכות הדגים של קיבוץ מעגן מיכאל
  • אופי ההליכה:
    הליכה מישורית וחשופה לשמש, על חול רך. חזרה באותה דרך
  • תשלום ושעות פתיחה:
    ללא תשלום וללא הגבלת שעות
  • עומס:
    עמוס בשבתות ובחגים
  • ציוד מיוחד:
    מגדיר צמחים
  • עוצמת פריחה:
    בינונית, מקובצת בשטח קטן, צמוד/סמוך לחוף הים
  • מפת סימון שבילים:
    מספר 4 – הכרמל

מפת המסלול

מידע ממוקד ומדויק

מידע ממוקד ומדויק
  • עוצמת פריחה: בינונית, מקובצת בשטח קטן, צמוד/סמוך לחוף הים
  • מתי פורח: החל משיא הקיץ ובתחילת הסתיו, במהלך חודש אוגוסט ובחצי הראשון של חודש ספטמבר
  • מקום ישיבה: יש, על חוף הים
  • צל: אין, החוף חשוף לשמש

מעניין לדעת

מעניין לדעת

קיבוץ מעגן מיכאל

קיבוץ מעגן מיכאל הוקם בשנת 1949, על ידי גרעין מחברי תנועת הצופים העבריים. כבר בשנת 1945 התארגן הגרעין לעלייה לקרקע, וכדרכם של מייסדי יישובים חדשים, יצאו חבריו לתקופת הכשרה בפרדס חנה. בשלב זה, פנו אליהם אנשי ארגון ההגנה, וביקשו מהם לדחות את תכניותיהם להקמת קיבוץ על שפת הים, ולהגיע לעבוד ב”מכון איילון”. ה”מכון”, שהוקם על ידי תעשיינים סמוך למושבה רחובות, היה למעשה מפעל סודי לייצור תחמושת.

במפעל יוצרו כדורי 9 מ”מ, ששימשו את תת המקלע “סטן”. חברי הגרעין סיכנו את חייהם מדי יום, ועבדו בסתר מתחת לפני הקרקע, כדי לייצר תחמושת ללוחמים בשדה הקרב. בתום המלחמה נסגר המפעל, וחברי הקבוצה המייסדת, יחד עם מצטרפים חדשים, הקימו את קיבוץ מעגן מיכאל. בכך הפכו לגרעין המגשים הראשון של תנועת הצופים העבריים. הקיבוץ נקרא על שמו של מיכאל פולק, שהיה מראשי ארגון פיק”א, החברה להתיישבות של הברון רוטשילד, ומייסדו של מפעל המלט “נשר”.

שפך נחל אל חוף מעגן מיכאל, נקודת ההתחלה של המסלול

איך מגיעים?

מה לכתוב ב-GPS

חוף מעגן מיכאל

ברכב

מגיעים למחלף מעגן מיכאל על כביש מספר 4, ופונים בו מערבה לכיוון קיבוץ מעגן מיכאל. אחרי כ־1.5 קילומטר מגיעים לשער הצהוב בכניסה לקיבוץ |1|. נכנסים לקיבוץ ומיד פונים ימינה |2| לכיוון מפעל פלאסון ובית הספר האזורי. נוסעים כ־210 מטר, ולפני שעוברים את מפעל פלאסון שמשמאל, פונים ימינה |3|. ממשיכים בנסיעה צפונה בין הרפתות שמימין והמפעלים שמשמאל. לאחר כ־500 מטר, מעט לפני בית העלמין של הקיבוץ, פונים שמאלה |4|. נוסעים מערבה על שביל רחב ונוח, בין בריכות הדגים שמימין ונחל צר שזורם משמאל. לאחר כ־550 מטר מגיעים למפרץ חנייה בו חונים |5|. את המכונית מחנים בצד השביל.

אפשרות להגיע מכיוון צפון:
בימי סוף שבוע לא ניתן להגיע לשטח הפריחה מכיוון קיבוץ מעגן מיכאל מאחר ומחסום מונע את המעבר. ניתן להגיע לשטח הפריחה מכיוון צפון. לכן נוסעים על פי ההוראות הבאות:

מגיעים לצומת פורידיס על כביש מספר 4, ופונים בה דרומה. נוסעים כ־ 2.1 קילומטר לכיוון דרום, ופונים ימינה על פי השילוט לפארק הדיג מעיין צבי. הכביש הצר מתעקל שמאלה ומיד ימינה, ובהמשך מתפתל והופך משובש. נוסעים מערבה בכביש הצר לכיוון חוף הים, ומקפידים לעקוב אחרי השילוט לפארק הדיג מעיין צבי. אחרי כקילומטר עוברים מעל גשר מסילת רכבת, ממשיכים בשביל/כביש משובש ואחרי כ־700 מטר נוספים עוברים בגשר נוסף מעל כביש מספר 2. ממשיכים בכביש שמתפתל בחדות שמאלה וימינה, ומגיעים לצומת T נוספת. פונים שמאלה אל שביל רחב, בו נוסעים דרומה עד למחסום שמוצב לרוחב ובו שלט המפנה ימינה לחוף מעגן מיכאל. פונים ימינה ולאחר כ- 550 מטר מגיעים למפרץ החנייה בו חונים.

חבצלת החוף במעגן מיכאל
קבוצה של חבצלות וברקע אוהלים על קו המים

חבצלת החוף

חבצלת החוף

בשיר השירים מוזכרת חבצלת השרון: “אני חבצלת השרון, שושנת העמקים”. לא ברור האם חבצלת החוף היא זו שהמשורר התכוון אליה. חבצלת החוף היא אחת ממיני הפרחים ממשפחת הנרקיסיים. זהו פרח גדול ומרשים שפורח בקיץ ובראשית ימות הסתיו בחולות מישור החוף לכל אורכו.

הפריחה בקיץ מעניינת במיוחד לאור העובדה שהקיץ הישראלי הוא חם ויבש ואין בו משקעים. מקור הפריחה הוא הבצל הרב שנתי הגדול של פרחי החבצלת, בצל שאגר מים ומזון במהלך החורף הקודם והוא זה שמאפשר את הפריחה  דווקא בימי הקיץ החמים. זרעי החבצלת מצופים בשכבה של שעם והם מופצים לאורך החוף, לאחר שהפרח יבש, בעזרת משבי הרוח. ידוע ומוכר שהערבים במישור החוף היו מפיקים מהבצל של החבצלת תרופות נגד הצטננות ונזלת, ועוד לפניהם היוונים היו עושים שימוש בבצלי החבצלת להכנת תרופות לטיפול בדרכי הנשימה ולהמרצת פעילות הלב.

מסלול ההליכה

ברגל

ממקום החנייה נרד לכיוון החוף, במקביל לשפך הנחל. עוד לפני שנגיע אל החוף נפנה שמאלה |6|, ומיד נזהה את החבצלות, הגדלות על גבעות החול הלבנות. חלק מהחבצלות פורחות ממש על החול הלבן והרך שעל חוף הים, אך רובן פורחות בין השיחים הירוקים, במרחק של כ־50 מטר מהחוף. למרות שצבע החבצלות גם הוא לבן, הן בולטות מאוד בשטח. נלך לאורך הגבעות במקביל לקו החוף, לכיוון דרום |7|. בזמן ההליכה נהנה מעוד ועוד חבצלות חוף, שעולות בצבען הלבן מתוך החול הרך. בכל שלב נוכל להסתובב ולשוב באותה דרך בה הגענו, אל המכונית הממתינה לנו בקצה השביל. מומלץ לקנח את הטיול הקצר בבילוי רגוע ושקט בחוף הים הבתולי, לרגלי הגבעות הפורחות.

חבצלת החוף בחולות מעגן מיכאל
כמה כיף לצלם את החבצלות בחולות
בחר/י מוצר